3 ביאורי ה״כלומר״ ברש״י [+דוגמה מברית בין הבתרים]
אוריאל פרנק
מאת: David Louck <david...@hotmail.com>
תאריך: 15 בנובמבר 2016 בשעה 7:36
נושא: RE: [רוחב לשון] 2 ביאורי ה״כלומר״ ברש״י [+דוגמה מברית בין הבתרים]
אל: frank...@gmail.com <frank...@gmail.com>
תיתכן אפשרות נוספת : "ויהי השמש באה" או "ויהי הם מריקים שקיהם" הן פסוקית זמן שאחריהן באים המשפטים העיקריים. כלומר, "ויהי" במובן "בזמן ש" או "כאשר". פרופ' קוגוט רואה בהן פסוקית נושא ובמילה "ויהי" תפקיד של נשוא במובן של "היוה היה". קצת קשה לקבל. למשל: איש היה בארץ עוץ". "היה" בפסוק זה הוא נשוא ולא אוגד. כלומר, היוה היה איש. כאן הנשוא בתוך המשפט. ואילו "ויהי" במובן של "היוה היה" העומד בפני עצמו עדיין צריכים להוסיף "בזמן ש" או "כאשר". כלומר, "היוה היה כאשר הם מריקים שקיהם....
דוד לוק
(אחד התלמידים לשעבר של פרופ' קוגוט באוניברסיטה העברית)
נשלח: יום שני 14 נובמבר 2016 19:53
אל: Simcha Kogut
עותק: rohav-...@googlegroups.com
נושא: [רוחב לשון] 2 ביאורי ה״כלומר״ ברש״י [+דוגמה מברית בין הבתרים]
באמצעות "כלומר" רש"י מביא לידיעתנו שלא נבין את הפסוקים כמשפטים פשוטים ('השמש היתה באה'; 'הם היו מריקים שקיהם'; 'הם היו קוברים איש';). "כלומר [=כך צריך להבין את המשפטים]: "ויהי" מציינת התרחשות של "דבר זה" = מה שנאמר אחריה, היינו: "השמש באה"; "הם מריקים שקיהם"; "הם מקברים איש".שמחה קוגוט
שלום רב,תודה.האם לדעתך זה קשור לשימוש במילה כלומר?
אוריאל, שלום,
רש"י היטיב להבין את המבנה התחבירי של המשפטים:
ויהי השמש באה
ויהי הם מריקים שקיהם
ויהי הם קוברים איש
באמירתו "כלומר, ויהי דבר זה" הוא מצביע על כך שבמשפטים אלה "ויהי" איננו אוגד, אלא נשוא של פסוקיות תוכן נושאיות. "דבר זה" שבלשון רש"י אינו אלא נוסחה כללית שהיא תחליף משפט (pro sentence) לפסוקיות הנושאיות שבדוגמות המקראיות שהביא.
דנתי בפסוקים אלה וברש"י זה בספרי: שמחה קוגוט, "המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלסית", ירושלים (הוצאת מאגנס) תשס"ב, עמ' 64 – 66.
בברכה,
שמחה קוגוט
--לאחרונה הודפס עוד ספר כזה,בנוסף לספר זה:
הנה החדש, גם עה"ת:
כותרת ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״ס
ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״ס, ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״סמאת משה ויסבלום הוצאה מ. ויסבלום, 1990
תמונה: http://www.ebay.it/itm/2-Vol-Set-Beure-Hakelomar-on-Rashin-on-Shas/371479889563
אפ"ר:במה שכתב כאן, אכן זה מה שרש"י מפרש.אך לא ברור לי למה זה קשור למילה כלומר.
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
האוניברסיטה העברית בירושלים
טלפון: 025883519
דוא"ל: sko...@mail.huji.ac.il
Departments of Bible and Hebrew Language
The Hebrew University of Jerusalem
Phone:025883519
e-mail: sko...@mail.huji.ac.il
האוניברסיטה העברית בירושלים
טלפון: 025883519
דוא"ל: sko...@mail.huji.ac.il
Departments of Bible and Hebrew Language
The Hebrew University of Jerusalem
Phone:025883519
e-mail: sko...@mail.huji.ac.il
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
אוריאל פרנק
- קישור לספר ידות נדרים
- קישור לספר מנחת יהודא
- ר' משה ויסבלום בן הרב חיים נפתלי ויסבלום הוא רב קהילה במרילנד ארצות הברית, מחבר ״ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״ס 2 חלקים - טרם מצאתי קישור
- קישור לכמה עמודים מתוך ספר "שַׁי לַמּוֹרֶה" - ביאור ה'כלומר' של רש"י/ הרב יעקב שמעון שרביט
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום ג׳, 15 בנוב׳ 2016 ב-11:04
Subject: 3 ביאורי ה״כלומר״ ברש״י [+דוגמה מברית בין הבתרים]
To:
מאת: David Louck <david...@hotmail.com>
תאריך: 15 בנובמבר 2016 בשעה 7:36
נושא: RE: [רוחב לשון] 2 ביאורי ה״כלומר״ ברש״י [+דוגמה מברית בין הבתרים]
אל: frank...@gmail.com <frank...@gmail.com>
תיתכן אפשרות נוספת : "ויהי השמש באה" או "ויהי הם מריקים שקיהם" הן פסוקית זמן שאחריהן באים המשפטים העיקריים. כלומר, "ויהי" במובן "בזמן ש" או "כאשר". פרופ' קוגוט רואה בהן פסוקית נושא ובמילה "ויהי" תפקיד של נשוא במובן של "היוה היה". קצת קשה לקבל. למשל: איש היה בארץ עוץ". "היה" בפסוק זה הוא נשוא ולא אוגד. כלומר, היוה היה איש. כאן הנשוא בתוך המשפט. ואילו "ויהי" במובן של "היוה היה" העומד בפני עצמו עדיין צריכים להוסיף "בזמן ש" או "כאשר". כלומר, "היוה היה כאשר הם מריקים שקיהם....
דוד לוק
(אחד התלמידים לשעבר של פרופ' קוגוט באוניברסיטה העברית)
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
אוריאל פרנק
