תיתכן אפשרות נוספת : "ויהי השמש באה" או "ויהי הם מריקים שקיהם" הן פסוקית זמן שאחריהן באים המשפטים העיקריים. כלומר, "ויהי" במובן "בזמן ש" או "כאשר". פרופ' קוגוט רואה בהן פסוקית נושא ובמילה "ויהי" תפקיד של נשוא במובן של "היוה היה". קצת קשה לקבל. למשל: איש היה בארץ עוץ". "היה" בפסוק זה הוא נשוא ולא אוגד. כלומר, היוה היה איש. כאן הנשוא בתוך המשפט. ואילו "ויהי" במובן של "היוה היה" העומד בפני עצמו עדיין צריכים להוסיף "בזמן ש" או "כאשר". כלומר, "היוה היה כאשר הם מריקים שקיהם....
דוד לוק
(אחד התלמידים לשעבר של פרופ' קוגוט באוניברסיטה העברית)
באמצעות "כלומר" רש"י מביא לידיעתנו שלא נבין את הפסוקים כמשפטים פשוטים ('השמש היתה באה'; 'הם היו מריקים שקיהם'; 'הם היו קוברים איש';). "כלומר [=כך צריך להבין את המשפטים]: "ויהי" מציינת התרחשות של "דבר זה" = מה שנאמר אחריה, היינו: "השמש באה"; "הם מריקים שקיהם"; "הם מקברים איש".שמחה קוגוט
שלום רב,תודה.האם לדעתך זה קשור לשימוש במילה כלומר?
אוריאל, שלום,
רש"י היטיב להבין את המבנה התחבירי של המשפטים:
ויהי השמש באה
ויהי הם מריקים שקיהם
ויהי הם קוברים איש
באמירתו "כלומר, ויהי דבר זה" הוא מצביע על כך שבמשפטים אלה "ויהי" איננו אוגד, אלא נשוא של פסוקיות תוכן נושאיות. "דבר זה" שבלשון רש"י אינו אלא נוסחה כללית שהיא תחליף משפט (pro sentence) לפסוקיות הנושאיות שבדוגמות המקראיות שהביא.
דנתי בפסוקים אלה וברש"י זה בספרי: שמחה קוגוט, "המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלסית", ירושלים (הוצאת מאגנס) תשס"ב, עמ' 64 – 66.
בברכה,
שמחה קוגוט
--לאחרונה הודפס עוד ספר כזה,בנוסף לספר זה:
הנה החדש, גם עה"ת:
כותרת ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״ס
ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״ס, ביאורי ה״כלומר״ ברש״י על הש״סמאת משה ויסבלום הוצאה מ. ויסבלום, 1990
תמונה: http://www.ebay.it/itm/2-Vol-Set-Beure-Hakelomar-on-Rashin-on-Shas/371479889563
אפ"ר:במה שכתב כאן, אכן זה מה שרש"י מפרש.אך לא ברור לי למה זה קשור למילה כלומר.
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
תיתכן אפשרות נוספת : "ויהי השמש באה" או "ויהי הם מריקים שקיהם" הן פסוקית זמן שאחריהן באים המשפטים העיקריים. כלומר, "ויהי" במובן "בזמן ש" או "כאשר". פרופ' קוגוט רואה בהן פסוקית נושא ובמילה "ויהי" תפקיד של נשוא במובן של "היוה היה". קצת קשה לקבל. למשל: איש היה בארץ עוץ". "היה" בפסוק זה הוא נשוא ולא אוגד. כלומר, היוה היה איש. כאן הנשוא בתוך המשפט. ואילו "ויהי" במובן של "היוה היה" העומד בפני עצמו עדיין צריכים להוסיף "בזמן ש" או "כאשר". כלומר, "היוה היה כאשר הם מריקים שקיהם....
דוד לוק
(אחד התלמידים לשעבר של פרופ' קוגוט באוניברסיטה העברית)
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
