1. אבן עזרא ויקרא פרשת בחקותי פרק כז פסוק ב
וי"א כי הכ"ף לנכח הכהן ויפרש כערכך (יב) - הכהן כערכך אתה, והה"א יקרא לו ה"א הקריאה.
2. רד"ק שמואל ב פרק א פסוק יט ד"ה /(יט)/ הצבי
/(יט)/ הצבי ישראל - הה"א ה"א הקריאה כה"א הקהל חקה אחת לכם הדור אתם ראו דבר ה' והדומים להם וענין צבי החפץ והרצון והוא על דרך כי תהיו ארץ חפץ וחסר הנסמך ר"ל הצבי צבי ישראל וכן הארון הברית העם המלחמה והדומים להם כלומר אתה שאתה ארץ חפץ איך היה זה שעל במותיך נפלו חללים כאלה איך נפלו גבורים וי"ת אתעתדתון ישראל על בית תוקפיכון איתרמיתון קטילין פי' הצבי מענין נצב נצבים:
3. רד"ק ירמיהו פרק ב פסוק לא ד"ה (לא) הדור
(לא) הדור - הה"א ה"א הקריאה כה"א הקהל חקה אחת לכם:
4. רד"ק תהלים פרק ט פסוק ז ד"ה (ז) האויב
(ז) האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה. הה"א ה"א הקריאה, כמו הקהל חֻקָּה אחת לכם (במדבר טו, טו), וכמו הַדּוֹר אתם ראו דבר ה' (ירמיה ב, לא).
5. רד"ק תהלים פרק נב פסוק ג ד"ה (ג) מה
(ג) מה תתהלל ברעה הגבור. ה"א הגבור ה"א הקריאה, כה"א הקהל חקה אחת (במדבר טו, טו), הדור אתם ראו דבר ה' (ירמיה ב, לא). ואמר מה תתהלל אתה הגבור, כי אביר הרועים היה והיה מתהלל ברעתו כי כן דרך הרשע, כמו שאמר (מזמור י, ג): כי הלל רשע על תאות נפשו. חסד אל כל היום, כלומר, מה תזיק לי רכילותך שחשבת להפיל אותי ביד שאול וחסד האל כל היום הוא עמי, הלא כמה פעמים הצילני מידו שחשב להרגני, כן יצילני עתה מידו:
6. רד"ק תהלים פרק קח פסוק ג ד"ה (ג) עורה
(ג) עורה הנבל, על דרך משל שיעורר הנבל מעצמו. וה"א הַנֵּבֶל - ה"א הקריאה, כה"א (במדבר טו, טו) הַקָּהָל חוקה אחת לכם. אעירה שחר, אמר עורה הנבל ועורה הכנור בעת שאעיר אתכם לזמר בכל שחר ושחר. או פירושו, בעת שאעיר עצמי משנתי בשחר להודות שמך בהם אומר להם עורו:
7. מצודת ציון שמואל ב פרק א פסוק יט ד"ה (יט) הצבי
(יט) הצבי - א"י קרויה ארץ צבי כמ"ש צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ') והוא ענין פאר וחמוד כמו לעטרת צבי (ישעיה כ"ח) והה"א של הצבי ה"א הקריאה כמו הדור אתם ראו (ירמיה ב'): במותיך - ענינו מקומות גבוהים והרים כמו ירכיבהו על במתי ארץ (דברים ל"ב):
8. מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק ט פסוק ז
(ז) האויב. ה"א הקריאה כמו הדור אתם (ירמיה ב'), נתשת, העקירה עם השורש, המה. בא לדיון רק המה, אבל ה' לעולם ישב:
9. פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תרכא ס"ק ב
(ב) במוסף. עיין ט"ז. בטור [עמוד תנד] וב"י [שם] ראשונה השם בה"א, והשני בשם בבי"ת, על שם העצם, הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, רחמים גמורים. ויראה, השם ה"א הקריאה קורא לה' בתחלה, ובשניה בשם, יראה ב' פתוחה, כמו להנחותם, השם הידוע שם העצם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ברוך הוא וברוך שמו, רחמים גמורים. ועיין תוספות יום טוב פרק ו' דיומא משנה ב' [ד"ה] אנא השם וד"ה כשהיו, יע"ש. ועיין אליה רבה [ס"ק ח]. ומה שכתב [הט"ז] בענין אנא השם ולא קורין בא"ד, מפני שכהן גדול היה אומר ככתבו ואין אנו רשאין, ועיין בית יוסף [עמוד תנה] וב"ח [שם; עמוד תנד ד"ה ומ"ש ורב; עמוד תנו ד"ה אכן]