כל בנות שקמה פטורות, חוץ מן המוסטפות או המוסטפוס?

[אוריאל פרנק‎]

שלום, אלי, 

אינני יודע אם "מוסטפוס" היא צורה יוונית, אן שמא זו דוגמה נוספת לטעיות שנוצרו בבתי דפוס אשכנזיים, שהקריאו לסדר הדפוס במבטא אשכנזי ולכן החליף ת' בס'.

דוגמה מפורסמת בפירוש רש"י בתלמוד שהודפס "פסח" במקום "פתח" (כרגע איני זוכר את הדף).

עכ"פ זה לא רק רע"ב. 

בכתבי יד פרמה וקאופמן:  הַמְסוּטָפוֹת 

וראה בקישור זה על הנוסחאות.

לעצם הפירוש, ראה מאמר זה של הרב יואל יעקובי: "הסיטוף – ביקוע התאנים לצורך הבשלתם" בתוך קישור זה. הרב יעקובי לא הזכיר שם את האטימולוגיה של הר"ש סירליאו: מלשון סייף (אגב, על מפעלו הפרשני והטקסטואלי של ר' שלמה סיריליו לירושלמי זרעים*- ראו בקישור זה).

---------- Forwarded message ---------
מאת: Eliezer Kir-on <e...@kiron.co.il>
‪Date: יום ג׳, 7 בינו׳ 2020 ב-11:47‬
‪Subject: האם קיים קשר לת' (הנשמעת ס) האשכנזית?‬ 

הגרסה במשנה דמאי א א הינה מוסתפות. הגרסה ברע"ב הינה מוסתפוס. אני מניח שגרסת רע"ב מקורה ביונית ואילו הגרסה במשניות שלנו היא טרנסליטורציה לעברית. במקומות אחרים המעבר בין ס יונית למילה עברית מביאה לשימוש דווקא ב- מ סופית (למשל, ליסטיס אל ליסטים; גם אם מוכרת לי הערתך בענין ליסטיסים, הרי שזו הדוגמא שעולה לי כרגע).

מכל מקום האם יש למעבר בין ה ת אל ה ס, קשר למבטא האשכנזי?

כט"ס

אם יש לך אפשרות לעשות משהו, אל תדאג. תתחיל לעשות! אם אין לך אפשרות לעשות דבר, במה תסייע לך הדאגה? (הרב יצחק ברקוביץ שליט"א)
If you are able to do something, don't worry. Start doing! If you cannot do anything, how will worry help you? (Rabbi Yitzchok Berkovits Shlita)

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Leor Jacobi <mail...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-11:30‬ 

על פי עדויות אלו ברור כדבריך [בתי דפוס אשכנזיים], אלא אם כן יש תיעוד קדום לכתיבה עם ס. 

ושים לב שמסומן שם בחילופי נוסחאות שבדפוס קדום ונציה גם אצל רע"ב כתוב עם ת

אז ברור שהתאימו המדפיסים את דבר המתחיל שלרע"ב לגרסת המשנה המונח לפניהם

אבל רע"ב גרס עם ת אז אי אפשר לבנות עליו דמיונות

ליאור

--

ליאור יעקבי

Leor Jacobi

 Follow me on Academia.edu 

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:42‬ 

הצצתי גם ביסטרוב-JASTROW

בשורש סטף 

מתייחס לזה כשורש עברי

‫בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:36 מאת ‪Leor Jacobi‬‏ <‪mail...@gmail.com‬‏>:‬

ר' אליהו צודק ששיבוש מ-ת ל-ס לא בהכריח משיבוש אשכנזי

יכול להיות גם שיבוש גרפי בהעתקת סופר

On Wed, Jan 8, 2020 at 2:23 PM Leor Jacobi <mail...@gmail.com> wrote:

On Wed, Jan 8, 2020 at 2:13 PM Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com> wrote:

הצצתי בפירוש המשנה של הרב קאפח 

וגם בתרגום החדש 

שניהם גורסים בתי"ו המסותפות (לא המוס...) פירוש מבוקעות כאן אין מקום לס' 

אבל הסמ"ך מופיע בדפוסים קדומים חפים מהשפעה אשכנזית [ככל הנראה] 

אפשר לבדוק בעדי נוסח  

‫בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-12:47 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

השאלה היא, כפי שכתב ר' ליאור, האם מצאנו תיעוד קדום לכתיבה עם ס  מוסתפ(וס)  ?

‫בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-12:36 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

אם אני מבין נכונה המשנה נתנה לבוש של רבים למלה מוסתפ(וס) הסיום 'וס' מופיע בהרבה מלים ואינו מחייב השווה אלכסנדר-אלכסנדרוס 

ועוד 

וזה לא קשור לניוון האשכנזי של הת' הרפויה לס'

(בלשון ימינו נפוץ הביטוי 'בלוטוס' ולא מייד קישרתי את זה לBLUETOOTH - זה כבר ניוון ישראלי רגיל 

--

הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו 

--

הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו 

--

ליאור יעקבי

Leor Jacobi

 Follow me on Academia.edu 

--

ליאור יעקבי

Leor Jacobi

 Follow me on Academia.edu 

--

הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו 

[אוריאל פרנק‎]

הרב אלחנן סבתו מצא את אבידתי, וציין לשני מקומות אלה, 

שעתה מצאתים גם כאן : תיקוני טעויות - משנה ותלמוד - הלכה ברורה ובירור הלכה

שבת ט ע"א

רש"י, שורה 7 מהשורות הרחבות (השניות)

ונמצא עובי הפסח כולו מקורה

ונמצא עובי הפתח כולו מקורה

והעומד חוץ לפתח אין מצטרף

והעומד חוץ לפסח אין מצטרף

רש"י, שורה 1 מהשורות הארוכות (השניות)

פסחים פה ע"ב

בנוסף, הר"י לויפר, משונצינו ועד וילנא, ירושלים תשע"ב, עמ' 259 - 260 מביא "טעויות שמיעה" אלו [כל הפרק, "דפוס של טעויות", שמו - נמצא במרשתת, בפורום אוצר החכמה]:

 ---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-11:35‬
‪Subject: 5: כל בנות שקמה פטורות, חוץ מן המוסטפות או המוסטפוס?‬
To:

‫בתאריך יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-11:12 מאת אליהוא שנון <‪fpz...@gmail.com‬‏>:‬

שלום  אוריאל

"פסח אהל מועד" נמצא פעמיים:

א' מק"ג שוקן אצל בנות צלפחד [כבר תוקן בהוצאות מאוחרות.]

ב' ירושלמי פסחים פרק שביעי שורה ששית בעמוד  מג:? בהלכה ה [אין לי הדפוס לפני]. לא ידוע לי על שגיאה כזאת בבבלי, ומן הסתם כבר חפשתי אז.

דברתי על זה  בכינוס ביריחו תשע"ה והכותרת היתה 'אבל זה כתוב בסידור!'

בברכת התורה

אליהוא

---------- Forwarded message ---------
מאת: Leor Jacobi <mail...@gmail.com>

‪Date: יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-11:09‬ 

בשינוי נוסחאות דפוס ווילנא של בעל דק"ס מסומן שבמשניות פ' ובמשניות ק' יש ס במקום ת. הרי הם פראג וקראקא

דפוס פראג שנת שע"ה, הדפוס הראשון עם תוי"ט, שהוא עצמו ערך.  זה המקור הקדום הידוע בינתיים.

דפוס קראקאף שנת ת"ג

‪On Thu, Jan 9, 2020 at 10:23 AM ‫אוריאל פרנק‬‎ <frank...@gmail.com> wrote:‬

מוזמנים להוסיף לרשימת הדוגמאות של הדפסת ס' במקום ת' בבתי דפוס אשכנזיים:

1. פירוש רש"י בתלמוד שהודפס בדפוס וילנא: "פסח" במקום "פתח" (אשמח למי שיזכיר לי את הדף).

2. ספר מלכים ב' ד, כד, הוצאת אשכול [שנת הוצאה?] "ותחבש האסון"  

3. דמאי א, א מוסתפוס

בתאריך 9 בינו׳ 2020 9:02,‏ "Yoel Elitzur" <Yoel.E...@mail.huji.ac.il> כתב:

אין שום סיבה להניח מילה לועזית, וגם לא ידועה לי מילה יוונית שתתאים כאן.

נקודה למחשבה: הכפר ס(א)טאף (נכתב גם צ(א)טאף אבל אפשר שזו תוצאה של התדמות לטי"ת הנחצית). ברשימת השמות של PEF שבה מנסים לפרש כל שם לא ידעו לפרש שם זה, ונראה שהוא קדם-ערבי אף שלא תועד במקורות.

 

לדברי סגל ב'דקדוק לשון המשנה' (עמ' 106) יש באוצר המלים המשנאי כ-300 שרשים עבריים מקוריים שאינם במקרא (הוא מציג שם רשימות ואמנם סטף אינה ברשימה, לדעתי בשגגה).

לגבי הסמ"ך במקום ת"ו זה רק בעדי נוסח נחותים. בילדותי למדתי בספר מלכים הוצאת אשכול והיה כתוב שם "ותחבש האסון" ...

 

יואל

 

מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:42‬ 

הצצתי גם ביסטרוב-JASTROW

בשורש סטף 

מתייחס לזה כשורש עברי

‫בתאריך יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:36 מאת ‪Leor Jacobi‬‏ <‪mail...@gmail.com‬‏>:‬

ר' אליהו צודק ששיבוש מ-ת' ל-ס' לא בהכריח משיבוש אשכנזי

יכול להיות גם שיבוש גרפי בהעתקת סופר

מאת: Leor Jacobi <mail...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 8 בינו׳ 2020 ב-14:36‬

הנה דפוסים קדומים: 

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44967&st=&pgnum=31 

 https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42441&st=&pgnum=34 

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44968&st=&pgnum=55&hilite= 

‪On Wed, Jan 8, 2020 at 11:16 AM ‫אוריאל פרנק‬‎ <frank...@gmail.com> wrote:‬

שלום, אלי, 

אינני יודע אם "מוסטפוס" היא צורה יוונית, אן שמא זו דוגמה נוספת לטעיות שנוצרו בבתי דפוס אשכנזיים, שהקריאו לסדר הדפוס במבטא אשכנזי ולכן החליף ת' בס'.

דוגמה מפורסמת בפירוש רש"י בתלמוד שהודפס "פסח" במקום "פתח" (כרגע איני זוכר את הדף).

עכ"פ זה לא רק רע"ב. 

בכתבי יד פרמה וקאופמן:  הַמְסוּטָפוֹת 

וראה בקישור זה על הנוסחאות.

לעצם הפירוש, ראה מאמר זה של הרב יואל יעקובי: "הסיטוף – ביקוע התאנים לצורך הבשלתם" בתוך קישור זה. הרב יעקובי לא הזכיר שם את האטימולוגיה של הר"ש סירליאו: מלשון סייף (אגב, על מפעלו הפרשני והטקסטואלי של ר' שלמה סיריליו לירושלמי זרעים*- ראו בקישור זה).

---------- Forwarded message ---------
מאת: Eliezer Kir-on <e...@kiron.co.il>
‪Date: יום ג׳, 7 בינו׳ 2020 ב-11:47‬
‪Subject: האם קיים קשר לת' (הנשמעת ס) האשכנזית?‬ 

הגרסה במשנה דמאי א א הינה מוסתפות. הגרסה ברע"ב הינה מוסתפוס. אני מניח שגרסת רע"ב מקורה ביונית ואילו הגרסה במשניות שלנו היא טרנסליטורציה לעברית. במקומות אחרים המעבר בין ס יונית למילה עברית מביאה לשימוש דווקא ב- מ סופית (למשל, ליסטיס אל ליסטים; גם אם מוכרת לי הערתך בענין ליסטיסים, הרי שזו הדוגמא שעולה לי כרגע).

מכל מקום האם יש למעבר בין ה ת אל ה ס, קשר למבטא האשכנזי?

כט"ס

[אוריאל פרנק‎]

לגבי החילוף המעניין של ח-כ שהביא הרד"ר מ' הלפרין -- כנראה שאינו מתאים לשרשור זה: 

כך כתב פרופ' ש' שרביט ["תורת ההגה של לשון חכמים (מסד נתונים)", האקדמיה ללשון העברית,  2016, עמוד: 110 - 112]: 

סגל משער שאת החי"ת ביטאו לפעמים כמו כ"ף ומכאן החילוף של ח—כ, כמו לחלוח—לכלוך. אף ילון מזכיר דוגמה זו: מלוכלך—לחלח. קוטשר הוסיף גם את חספא—כספא. ואני מוסיף את הזוגות: ארוחה—ארוכה, פלח—פלך. וראוי לתת את הדעת לכתיב ח כנגד χ במילים יווניות, כגון לעיל הערכים: "חמילה", "חרדלית". וכן לכתיב ח כנגד κ במילים יווניות, כגון הערך "חלסית" לעיל. ומסורת כפולה נשתמרה בתיבה השאולה מיוונית "חלפסדרה" (αρδ‏ύψελκ(.תיבה זו יחידאית בספרות חז"ל: "אמ' ר' לוי חלף קדירה מלאה מים" (בראשית רבה מט, יב [עמ' ‏514[(,אבל בכ"י אחרים ובדפוסים: חלף סדרה. וראה על כך עוד לעיל, במבוא לפרק הזה. 

הערה 274: ש' ליברמן, "הוראות נשכחות", לשוננו לב (תשכ"ח), עמ' ‏ 97—‏98.  
  

‫בתאריך שבת, 11 בינו׳ 2020 ב-19:19 מאת ‪Dr. Mordechai Halperin‬‏ <‪msw...@gmail.com‬‏>:‬

ירושלמי, סוכה, פרק חמישי, הלכה ו:

"אלו שני כלים שנשתברו בבנין הראשון ולא עלתה עליהן ארוחה"

במקום ארוכה. כמו "תעלה ארוכה לעלה נידף", או

" כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ " 

מאת: גנוט <al...@inter.net.il>
‪Date: יום ו׳, 10 בינו׳ 2020 ב-5:38‬

גם במסכת עירובין (ב.) הוילנאית: "ונשאו" הקהתים, תחת "ונסעו".

מפי עמיתי הרה"ג מוה"ר יצחק ישעיה וייס, רבו של נוה-אחיעזר שליט"א, שמעתי בבחרותנו, בהיותנו בשבת תחכמוני, על החילוף (מקורו במבטא הליטאי העמוק, בו החולם מצטייר) "יסודותיה – יתדותיה" בפרש"י סוכה ב. .

בברכת חורף גשום, בריא ושקט,

מ.  ג.

‫בתאריך שבת, 11 בינו׳ 2020 ב-18:22 מאת אורי הולצמן <‪urig...@gmail.com‬‏>:‬

המקור לא ברור.

כנראה הודפס על קרטון כחלק מערכה של מוהל (ארה"ב, לפני כ100 שנה)

‫

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: יפתח יצחק (צוקי) שנדורפי <sand...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 12 בינו׳ 2020 ב-10:09‬ 

שולחן ערוך אורח חיים · תכח · ד · 

....וסימן לפשוטה ^יפקדו ופסחו ולמעוברת סגרו ופסחו......

י' לויפר, קריאת התורה ב, ויקהל-פקודי תשע'

  

את הכלל "סגרו ופסחו. במעוברת". דהיינו, ... ולפיכך 'סגרו ופסחו' נשמע כמו 'סגרו ופתחו'. 

ובחלק מהמהדורות של המשנה ברורה נכתב בשולחן ערוך בהדיא (בטעות לכאורה ) 

"סגרו ופתחו".... 

ראה למשל כאן 

צוקי 

[אוריאל פרנק‎]

מאת: אלחנן ס. <els...@gmail.com>

‪Date: יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-11:45 

דוגמה נוספת לתופעה:

רש"י מסכת סנהדרין דף פ עמוד ב
שמע מינה - מדקתני ידונו בסקילה מותרה למיתה חמורה הוי מותרה למיתה קלה, משום דקלה בכלל חמורה, דאי לא הוי מותרה למיתה קלה - הנך דנתחייבו חמורה היאך נתחייבו בסקילה, הא לא אסרו בהם מיתה זו, ונפטריה לגמרי - אלא נילף מהכא דהוי מותרה. 

צ"ל: אתרו

 

הדיונים הקודמים כאן:

https://groups.google.com/g/rohav-lashon/search?q=%22%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA%20%D7%A1%27%20%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%AA%27%22

https://groups.google.com/g/rohav-lashon/c/LqYaxAE577U/m/wUUS7r_NBQAJ

בתאריך יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-10:23 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

שלום

א. הערה: מה שכתבתי בזמנו והושאר בשרשור שהעברתי היום:

1. פירוש רש"י בתלמוד שהודפס בדפוס וילנא: "פסח" במקום "פתח" (אשמח למי שיזכיר לי את הדף).

כבר העירוני שמדובר בשבת ט ע"א רש"י, שורה 7 מהשורות הרחבות (השניות) ונמצא עובי הפסח כולו מקורה ונמצא עובי הפתח כולו מקורה

והעומד חוץ לפתח אין מצטרף

ב. האם מישהו מכיר פרטים נוספים על זה:

2. ספר מלכים ב' ד, כד, הוצאת אשכול [שנת הוצאה?] "ותחבש האסון"  

ג. האם מישהו מכיר פרטים נוספים על  מה ששלח לי עתה הרב אלדד נקר בשם הרב בן ציון מיימון שראה במאירי על נדה שמספר פעמים  כתב וסס במקום וסת, וכתב על זה הרב מאזוז.

‫בתאריך יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-12:16 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

מאת: אלחנן ס. <els...@gmail.com>

‪Date: יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-11:45 

דוגמה נוספת לתופעה:

רש"י מסכת סנהדרין דף פ עמוד ב
שמע מינה - מדקתני ידונו בסקילה מותרה למיתה חמורה הוי מותרה למיתה קלה, משום דקלה בכלל חמורה, דאי לא הוי מותרה למיתה קלה - הנך דנתחייבו חמורה היאך נתחייבו בסקילה, הא לא אסרו בהם מיתה זו, ונפטריה לגמרי - אלא נילף מהכא דהוי מותרה. 

צ"ל: אתרו

 

הדיונים הקודמים כאן:

https://groups.google.com/g/rohav-lashon/search?q=%22%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA%20%D7%A1%27%20%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D%20%D7%AA%27%22

https://groups.google.com/g/rohav-lashon/c/LqYaxAE577U/m/wUUS7r_NBQAJ

בתאריך יום ה׳, 9 בינו׳ 2020 ב-10:23 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

מוזמנים להוסיף לרשימת הדוגמאות של הדפסת ס' במקום ת' בבתי דפוס אשכנזיים:

1. פירוש רש"י בתלמוד שהודפס בדפוס וילנא: "פסח" במקום "פתח" 

[אוריאל פרנק‎]

מאת: מm ח. <mh74...@gmail.com>

‪Date: יום ו׳, 7 במרץ 2025 ב-15:09‬

עוד 2 דוגמאות:

תוספות בבא מציעא עח,ב 'פרדס' במקום 'פרדות'.

תוספות הרא"ש סוכה י"ט א'

ירושלים תרס"ג

[אוריאל פרנק‎]

הטעות בתוספות מופיעה עדיין במהדורות רבות, כולל כאן:

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%97_%D7%91

אבל תוקן ב:צורת הדף: באתר היברובוקס

‫בתאריך יום א׳, 9 במרץ 2025 ב-13:20 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

8 במרץ 2025 בשעה 20:30:31 GMT‎+2‎,‏ Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>‏ כתב :

1. ראה בספרי 'משונצינו עד וילנא' (נמצא באוצה"ח) פרק יח, 'טעויות מבטא'

2. במהדורת עוז והדר תוקן רש"י מסכת סנהדרין דף פ עמוד ב

3. לגבי 'וסס' במאירי על נדה - לא הצלחתי למצוא בפרוייקט השו"ת שום דוגמה כזאת

אבל מצאתי אחת בשו"ת חתם סופר ח"ב יורה דעה סי' קס: "אבל אשה שאין לה וסס כלל"

4. הנה חלק קטן מדוגמאות רבות נוספות של 'פסח אהל מועד' באוצה"ח:

[אוריאל פרנק‎]

סיבולת-שיבולת-תיבולת...

מאת: Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>

אל: אוריאל פרנק <in...@maanelashon.org>

נשלח בתאריך: יום שני, 10 במרץ 2025 בשעה 11:04:04 GMT‎+2‎

נושא: Re: 7: דוגמאות של הדפסת ס' במקום ת' [בבתי דפוס אשכנזיים]

לא שנאף - סידור אשכנזי שנכתב לפני שנת קט [נמצא בשנת רסב בבית הכנסת בבמברג, בית הכנסת חרב ולא היה בשימוש מפרעות קט. בסידור מופיעה הנצחה לאדם שנפטר בשנת פה]

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך יום ב׳, 10 במרץ 2025, 00:48, מאת מm ח. ‏<mh74...@gmail.com>:

[אוריאל פרנק‎]

אָתִיתִי לְחַנְּנָךְ   בְּלֵב קָרוּעַ וּמֻרְתָּח, 
בַּקֵּשׁ רַחֲמִים   כְּעָנִי בַפֶּתַח, 
גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ   וְדִין אַל תִּמְתַּח, 
  אֲדֹנָי   שְׂפָתַי תִּפְתָּח. 

נוהג היה הרה"ק ר' יהושע מבעלז זי"ע לקרוא אליו לפני הימים הנוראים את בעלי התפילה שבמחוזו, ולבחון אותם האם יודעים הם לכל הפחות את פירוש מילות התפילה. באחת הפעמים שאל לבעל התפילה מה פירוש המילים: "אתאנו לחננך[...] כעני בַפֶּתַח". 

נאנח בעל התפילה מעומק לבו, פרש את ידיו לצדדים והשיב: "גם עני שמסתדר בדרך זו או אחרת במשך כל ימות השנה אינו יודע מה לעשות כאשר מגיע חג הפסח שהרי הוצאותיו מרובות" ['פתח' ללא דגש באות תיו נשמע בהברה אשכנזית כמו פסח...] 

חייך הרבי ואמר: "אם בשברון לב כזה אתה מתפלל בימים הנוראים, הרי שבעל תפילה הגון אתה".

שושן פורים תמח!...  :)

ביום חמישי, 13 במרץ 2025 בשעה 11:36:00 GMT‎+2‎,‏ Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>‏ כתב

זה מדהים

גם "צורת הפסח" מופיע לא מעט באוצה"ח

בקיצור, כל 'פתח' יכול להפוך לפסח אצל אשכנזים

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: מרדכי גנוט <m0504...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 31 במרץ 2025 ב-2:01 

"ונמצא עובי הפסח כולו מקורה" – פירש"י שבת ט.

מקבילו נמצא בפסחים  ! שם פרע לו הבחור הזעצר וה'פסח' נהיה 'פתח'! :

בברכה,

 

[אוריאל פרנק‎]

מאת: LEVIN RONI <406451...@gmail.com>

רצ"ב העמוד המבוקש

 

ביום חמישי, 27 במרץ 2025 בשעה 13:25:16 GMT‎+2‎,‏ LEVIN RONI<406451...@gmail.com>‏ כתב:

בפרשת פינחס

ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר (במדבר פרק כז פסוק ב)

התיבה פתח הודפסה בטעות בסמ"ך.

המדובר הוא במהדורת נטר (כמדומני תרי"ט) 

‫בתאריך יום ג׳, 25 במרץ 2025 ב-21:19 מאת ‪LEVIN RONI‬‏ <‪406451...@gmail.com‬‏>:‬

כבר שלחתי שבחומש שבהוצאת שלמה זלמן נעטער ישנה טעות כזאת בטקס של המקרא

‫בתאריך יום ג׳, 11 במרץ 2025 ב-1:01 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

בתאריך יום ב׳, 10 במרץ 2025, 00:48, מאת מm ח. ‏<mh74...@gmail.com>:

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGXsSvcqRYwAQXG-WKmjeNkknH8NaSECAx6aEh_ZFOpWQ%40mail.gmail.com.