פיוטים לשבת הגדול
Uriel Frank
האם יש למישהו נוסח מתוקן של פיוטי שבה"ג? ובפרט של הלכות פסח המפוייטות ע"י ר"י טוב עלם: "אבוא בחיל להתיצבה... א-הי הרוחות לכל בשר"?
להלן כמה הערות (שעלו בשיעורים במצפה יריחו):
1. צנזורה: בבית "חור" בחלק מהסידורים מופיע "יהודי ועכו"ם" (כגון בית תפילה ואשכול) ובחלק (כגון סידור וילנא) "וגוי". לעומת זאת בהמשך, בבית "ישראל", מופיע "לנכרי מזבין"! למה כאן שונה?
2. בבית "כשנפלה" – מהו "רעים פקחים"? האם רומז ל"מפקחים את הגל"?
3. בבית "למדו" – למה נבחרו דווקא "עורבים" מכל הציפורים?
4. בבית "סכיני": "אי אפשר... ואי לא", "אי" זה הוא ארמית, ופירושו "אם", וי"ג "אם אפשר" (כגון סידור וילנא).
5. בבית "פחר" – פירוש "לפלחא": לעמול (בהכשרת הכלי) או לשבור?
6. בבית "רקיקי" – מה פירוש "לעיגון"?
7. בבית "פרשו" – ניקוד "הסבה" שנוי במחלוקת.
8. בבית "הסבת" – פירוש "נדונה": שיש דיון ומחלוקת לגבי אשה חשובה, או שהיא נידונה כאיש וחייבת?
9. בבית "קמי" – "לפרצה", פ' בקמץ קטן, כמו "לחזרה" בבית "טענו" שלעיל, וכמו "לכרכה" בבית "חלף".
10. בבית "בערב" – "למנחת ראשון" – מנחה של י"ד הנקרא "ראשון" (בבלי פסחים פ"ק על "אך ביום הראשון"), או סמוך למנחה גדולה, שהיא ראשונה (ובניגוד לפירוש הבבלי)?
11. בבית "ראשון" וכן בבית "ומוזגים": "אגדה" = "הגדה [של פסח]"! הבידול הסימנטי בין הצורה העברית (משקל הפעלה) והארמית (משקל אפעלה) – מחודש.
12. בבית "שקל": תרגום תמוה במהדורת ארט-סקרול: חסא=חריין! השמעתם מימיכם מי שאוכל חריין לכרפס?!
13. שם: מהו "חמא" שיש בחלק מהסידורים במקום "חסא"?
14. שם: "וכד אכל יחצה" – האם "כאשר יאכל הכרפס" או "כאשר [יבוא ל]אכל המצה", וכוונתו להדגיש השינוי של לילה זה, שהנה נטל ידים, ובא עתה לפרוס (יחץ), ו... "ואין ברכה עמה" והוא גם לא אוכל, אלא מדבר...
15. בבית "מושך": למה מסיר התבשילי מהקערה ומגביהה עם המצות, ולא מרים בידיו את המצות?
16. בבית "אחר דשתי": מהו "לחודיה"?
17. שם: מהו "שרי": "מתחיל (לברך) המוציא", או "פורס (את מה שעליו יברך) המוציא"?
18. שם: מדי = מידי = מידעם = כלום.
19. בבית "לוקח": "ומברך 'לאכול מצה'... 'לאכול מרור'" – האם דייק בנוסח הברכה, ודלא כמנהגנו שמברכים בשניהם "על אכילת..."?
20. בבית "חלף" ובבית "זוכר" - מה פשר הטיולים?
21. בבית "חלף" – האם "לכרכה" היינו עם מרור?
22. בעבר העברתי דיון זה על
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ. כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ....
From: Michael Dushinsky
Cc: mrosen...@parkavenuebank.com ; eli...@pluto.mscc.huji.ac.il ; jud...@post.tau.ac.il ; levi...@neto.net.il
Sent: Monday, March 08, 2010 3:00 PM
שלום ר' אברהם עמו"ש,
נא שלח לי (דחוף) לינקים ומידע על רבנו יוסף טוב עלם
[Bonfils. צרפת מאה 10-9(?) איך צ"ל: טוּב או טוֹב?]
ובמיוחד על פיוטו לשבת הגדול "אבוא בחיל להתיצבה...
יין כי יתאדם... [המסיים ב] חסל סידור פסח" וכו'.
רוב תודות וברכות,
דושי
From: Yaaqov & Judith
Loewinger [mailto:jud...@post.tau.ac.il]
חסל סידור
פסח שייך לסילוק של ינאי ואינו מטוב (וי"ו
חלומה) עלם.
From: Avraham
Fraenkel [mailto:Avraham....@dspg.com]
Sent: Monday, March 08, 2010 5:43 PM
ידידי.
חסל סידור פסח שייך לסיום הקרובה של ריט"ע.
From: Michael
Dushinsky [mailto:mid...@gmail.com]
Sent: Monday, March 08, 2010 8:16
PM
To: 'Avraham Fraenkel';
'Yaaqov & Judith Loewinger'
Cc: levi...@neto.net.il;
eli...@mscc.huji.ac.il; Moshe Rosenwasser; ben...@012.net.il
Subject: חסל סידור
פסח. היכן מקורו.
מכובדיי,
אני מסכים לגמרי עם ר' אברהם! ובאמת, כשקיבלתי היום את הערתו
הפסקנית מה של אינג' ר' יעקב ל', תמהתי.
תמיד הרגשתי, ואף כתבתי על כך מס' פעמים, גם למכותבינו בשיח זה,
שחלק חשוב מן היופי בשאילה בת כ-1000 השנים מן הפיוט לשבה"ג,
––שם חותם ריט"ע את סידור הלכות ליל הסדר (וגם את כל ההלכות
שערך וחרז לפני כן (!), וכפי שהקדים: לְבָאֵר בְּלִי שֶׁמֶץ: הִלְכוֹת בִּיעוּר חָמֵץ
וגם סיכם באמצע: תַּמוּ הִלְכוֹת בִּיעוּר וְהַגְעָלָה) במילים: חסל סידור פסח
כהלכתו–– אל תוך ההגדה, הוא בשינוי המשמע:
ריט"ע אומר זאת לקהל שומעיו: סיימתי עתה את דרשת שבה"ג שלי!
כאשר זכינו לסדר את ההלכות (וזה בדיוק תפקיד 'הגדול' בשבה"ג!)
עתה, כן נזכה כולנו לעשותו בפועל בליל התקדש החג הקרוב הבעל"ט!
(וכבר הערתי בשיח ישן שלנו, שאולי דוקא פיוט זה, העובר מצרפת
דרך כל אירופה מזרחה וכו', הוא מקור המילה "סדר" ללילה זה...)
עם ישראל שכ"כ אוהב פיוט זה, שאל משם, ושינה את כל המשמעות:
כאשר זכינו לסדר אותו הערב, אך ללא קורבן פסח, שהוא העיקר, כן
נזכה לעשותו בירושלים, כמצווה המושלמת, ומהר! ומייד פוצחים
דוקא כאן ב"לשנה הבאה בירושלים"!
הוכחה נוספת היא שבכל הפיוט של ריט"ע כאן, ואף בחרוזי הסיום,
אין איזכור של קורבן הפסח. יש רק תחינה, פדויים לציון ברינה.
זהו היופי הנאדר של עמ"י. וכבר במנהגי אוסטרייך למשל מציינים
לקט יושר חלק א (או"ח) עמוד צה ענין ה: זה אמרי' באושטריך: חסל סידור פסח
כהלכתו, ככל משפטו וחקתו, כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו. זך שוכן
מעונה, קומם קהל מי מנה, מהר לציון נטעי כנה ופדוים לציון ברנה.
ספר לקט יושר. רבי יוסף בן משה נולד בשנת ה"א קפ"ג (1423) בהוכשטט, בווריה, ונפטר בשנת
ה"א ר"נ (1490?). הוא למד אצל מהר"י וויל, אצל ר' יהודה מינץ ואצל המהרי"ק, אבל רבו
המובהק היה ר' ישראל איסרלין (ממורפורגו-איט', מארבורג-גרמ', היום מאריבּור שבסלובֶניה).
ספרו לקט יושר הוא מעין ביוגרפיה ולמעשה אוסף של מעשיות, רישומים, מנהגים, תשובות
וכד' של רבו האהוב. חומר הלכתי רב וחשוב מצוי בו. (מפרוייקט השו"ת, בר אילן. מי"ד)
אולם בזכותך ר' אברהם, מצאתי "מחלוקת" בעניין זה אצל י' דוידסון !
והנה ציטוט המחלוקת מאוצר הפיוט ב' עמ' 243 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=21333&st=%u05D0%u05D1%u05D0%20%u05D1%u05D7%u05D9%u05DC
חסל סדור פסח כהלכתו. –סי' חזק. *בסדר הגדה שלנו וכן בסוף סדר של ר״י טוב עלם
המתחיל "אבא בחיל להתיצבה" שהוא ח״ז מן הקרובה: אלהים בצעדך.
הערה: פלאי, בהמגיד שנה ד' 110 ושנה ה' 88 משער שמקומו הראוי הוא בסוף פיוטו
של ריט"ע. –א"ז בר״מ בהמגיד שנה ה 42 חולק עליו, ושד"ל בהמגיד שנה ה' מסכים
עמו שהפיוט הזה נתקן מעקרו להיות נאמר בסוף ההגדה (ועי׳ ג"כ שם 173, 182)
ושד׳׳ל מוסיף לומר שדעתו "נוטה לייחס חסל סדור פסח לר׳ ינאי שפייט קרובות
לשבת הגדול". אולם ש"יר (כך הר"ת! מי"ד) הוכיח כי הקרובה של ינאי איננה מעיקרה
לשבת הגדול אלא ליום א׳ דפסח (עי׳ מחזור יניי עמ׳ 32 הע' 1).
המלצה: בקרו באתר שלי "מענה לשון" www.maanelashon.blogspot.com
הערה: דוא"ל ממני ואליי עשוי להישלח לעיונו של צד שלישי. נא ציין במפורש אם זה לא רצוי לך.