3: למו = להם או לו?

[אוריאל פרנק‎]

תהלים פרק צט (ז) בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן־לָמוֹ:

בפירוש הרטום (ואולי אליו מתכוון ע' חכם בדעת מקרא) מביא גם אפשרות ש"למו" כאן = לו, ומכוון לשמואל הנביא.

בתאריך 1 בספטמבר 2016 בשעה 12:19, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

על  הרמ"ך 

בתאריך 1 בספטמבר 2016 בשעה 11:50, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

לכאורה, רד"ק בבראשית ט' היה יכול לפרש אחרת, לאור פירושו בישעיה ובתהלים (ע"פ פרשנות ר' משה ן' ג'קטילא המוזכר ע"י ראב"ע בתהלים)!

צ"ע, איזה פירוש כתב רד"ק קודם?

בראשית פרשת נח פרק ט פסוק כו

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: 

פסוק כז

יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: 

תרגום "יונתן" בראשית פרק ט 

(כו) וַאֲמַר בְּרִיךְ יְיָ אֱלָהָא דְשֵׁם דַעֲבִידְתֵּיהּ צַדִיקָא וּבְגִין יֶהֱוֵי כְּנָעַן עֲבִיד לֵיהּ:

אבן עזרא בראשית פרשת נח פרק ט פסוק כו 

(כו) ברוך ד' אלהי שם חייבין אנו להוסיף תודות לשם שהוא אלהי שם, והוא ישים כנען עבד לו ולשם. והטעם שיכריחנו לעבוד את שם, כי מלת למו כמו להם, והוי"ו נוסף כוי"ו תביאמו (שמות טו, יז), לכן בחסרון ה"א ובלא וי"ו לא ימצא. והזכיר עם שם, השם הנכבד והנורא בעבור כבוד שם, ואין יפת כמוהו. ואמר הגאון כי תחסר מלת אבי, והיה ראוי להיותו ארור אבי כנען, אמר כי כמוהו 

אבן עזרא תהלים פרק כח פסוק ח ד"ה (ח) ה'

(ח) ה' עוז - טעם למו לעוזרי כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד ור' משה אמר כי עוז למו כמו לו וכמוהו נגע למו ואיננו נכון כי למו שב אל עבד ה' ולעמו: 

 

רד"ק בראשית פרק ט 

ויהי כנען עבד למו - לזרע שם:

רד"ק ישעיהו פרק מד פסוק טו ד"ה למו - כמו לו או כמשמעו, ופי' לפסילים אף על פי שלא זכר אלא אחד רבים הם: 

רד"ק תהלים פרק נה פסוק כ ד"ה (כ) ישמע

אשר אין חליפות למו, כמו: לו. וכן (איוב כב, ב) יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל, כמו: עליו. יחזו פנימו (מזמור יא, ז), כמו: פניו. רצונו לומר האל שהוא יושב קדם ואין לו חליפות כי לא ישתנה מענין לענין ומרצון לרצון ומה שיעדני יקיים לי ולא ישלטו אויבי בי. 

אלשיך בראשית פרק ט  ואמר ויהי כנען עבד למו והנה היה לו לומר עבד לו, הנה יש מי שפירש שחוזר אומרו למו אל ה' ואל שם, והלא כמו זר נחשב יצרף שם שמים ודבר אחר לכוללם באומרו למו. אך יאמר הנה ברכתי בהקרא אלהי שם, הנה אין שם זה רק לעם אחד מכל העמים שמזרע שם, ואיך יתברכו השאר, לזה אמר ויהי כנען עבד למו גם על השאר:

דף על הדף בבא קמא דף צ עמוד א 

בגמ': עבד של שני שותפין אין יוצאין בראשי אברים שאינן חוזרין וכו' עבדו המיוחד לו.

על פי זה ביאר בכבודה של תורה (פר' נח) את הפסוק (בראשית ט, כו), 'ויאמר ברוך ה' אלוקי שם ויהי כנען עבד למו', וצריך להבין, מדוע נאמר 'עבד למו' בלשון רבים, דלכאורה היה ראוי יותר לומר 'עבד לו' דהיינו לשם.

אלא דכמובא בגמרא עבד של שני שותפין אינו יוצא בראשי איברים, משום דבעינן עבדו המיוחד לו, לפיכך קיללו שיהא 'עבד למו' דהיינו לשני שותפין, ולא יוכל להשתחרר לעולם אף לא בראשי איברים, ותימשך תמיד הקללה שקיללו.