2: ברכת כהנים, נשיאת כפיים והַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת
אוריאל פרנק
שלום שלוםמעניין מאודאבל בעצם, פרשת עקב: לויים, ושופטים - כוהניםביום שישי, 29 באוגוסט 2025 בשעה 13:59:22 GMT+3, שלום כהן אזוג<shalomh...@gmail.com> כתבשלום אוריאל,בעצם, ברכת כהנים נזכרת בשני מקומות בספר דברים: בפרשת עקב ובפרשת שופטים.פרשת עקב: בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:פרשת שופטים: וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֘ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע:אם נוסף גם פרשת נשוא ופרשת שמיני הברכה כבר אינה משולשת אלא מרובעת. אולי יש להוציא את פרשת שמיני מהמניין, כי שם לא מדובר בברכת כהנים (כלומר אהרן ובניו) אלא בברכת אהרן.
הַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת
אִישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה,
יָגֵן עָלֵינוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה,
רַבִּי מֵאִיר נִסִּים מָאזוּז, הָרַב הנאמ"ן,
שֶׁעוֹרֵר אוֹתִי וְרַבִּים מִכָּל עֵדָה,
לְדַקְדֵּק בַּתּוֹרָה וּבִלְשׁוֹנָהּ,
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.
תנצב"ה
אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לְפַרְדֵּסוֹן: נֹחַ, נַחְשׁוֹן, לֵוִי, וְאַהֲרֹן.
נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם הָרַב מֹשֶׁה, וְחִדֵּד אוֹתָם בְּחִידָה:
כַּמָּה פְּעָמִים כְּתוּבָה "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים" בַּתּוֹרָה?
הִזְדָּרֵז נַחְשׁוֹן וְהֵשִׁיב: פַּעַם אַחַת, זֶה בָּרוּר!
לֵוִי חָלַק עָלָיו וְאָמַר: פַּעֲמַיִם! בְּלִי הִרְהוּר,
אַהֲרֹן שִׁלֵּשׁ וְאָמַר: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּתּוֹרָה!
וְאִלּוּ נֹחַ עָנָה בְּנִיחוּתָא: אַף פַּעַם לֹא כְּתוּבָה!...
לְמַרְאֵה גַּבּוֹת חֲבֵרָיו מִזְדַּקְּפוֹת בִּפְלִיאָה,
הִמְשִׁיךְ נֹחַ וְהִסְבִּיר בִּתְבוּנָה:
הַאִם תִּרְצוּ שֶׁאוֹכִיחַ אֶת צִדְקַת תְּשׁוּבָתִי,
וְאַגִּיד לָכֶם בְּוַדָּאוּת הַצֶּדֶק עִם מִי?
בְּוַדַּאי, עָנוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד.
בְּלִי בְּעָיָה, הִמְשִׁיךְ נֹחַ, וְחָזַר עַל הַמִּלִּים "בְּוַדָּאוּת הַצֶּדֶק עִם מִי!"...
(וּכְבָר קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ בְּתַחְבּוּלָה מִלּוּלִית,
וְרָמַז עַל תְּשׁוּבָתוֹ הַמְחֻכֶּמֶת וְהַגְּאוֹנִית:)
צֵרוּף הַמִּלִּים הָאֵלֶּה "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים" לֹא מוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה!
כְּמוֹ מִצְווֹת רַבּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה – שְׁמוֹתֵיהֶן לֹא כְּתוּבִים בַּתּוֹרָה:
לְמָשָׁל, "מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת" וּ"בְנִיַּת בֵּית הַבְּחִירָה".
עָנָה נַחְשׁוֹן: אָכֵן, תְּשׁוּבָה מְדֻקְדֶּקֶת, מְתֻחְכֶּמֶת וּמַבְרִיקָה,
אַךְ הַנֻּסָּח לְבִרְכַּת הַכֹּהֲנִים – בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא מוֹפִיעַ.
נֹחַ: נָכוֹן מְאוֹד! וּבִגְלַל פָּרָשָׁה זוֹ קָרְאוּ חָזָ"ל לְמִצְוָה זוֹ "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים",
כְּפִי שֶׁהִצְטַוּוּ: "כֹּה תְּבָרְכוּ..." וכו' עִם שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים.
אָז מַדּוּעַ לֵוִי וְאַהֲרֹן חוֹשְׁבִים
שֶׁיּוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת נִזְכֶּרֶת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים?
לֵוִי הֵשִׁיב בְּבִטָּחוֹן: בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִזְכֶּרֶת עוֹד,
בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי הַכָּתוּב מְפֹרָשׁ מְאֹד:
בְּנוֹסָף לַמִּצְוָה שֶׁבְּחֻמַּשׁ בְּמִדְבַּר, הַמְּנֻסַּחַת כְּמוֹ בְּסֵפֶר חֻקִּים,
בְּחֻמַּשׁ וַיִּקְרָא, תּוֹרַת כֹּהֲנִים, מוּבֵאת "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים" כְּמוֹ בְּסֵפֶר סִפּוּרִים:
"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם"...
נֹחַ: נָכוֹן מְאוֹד! וּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
בְּשֵׁם נוֹסָף לְמִצְוָה זוֹ אוֹתָנוּ זִכְּתָה – "נְשִׂיאַת כַּפַּיִם".
אַהֲרֹן: אָכֵן, גַּם חָזָ"ל לָמְדוּ אֶת דִּינֵי הַמִּצְוָה
גַּם מֵחֻמַּשׁ בְּמִדְבַּר וְגַם מֵחֻמַּשׁ וַיִּקְרָא.
וּבְנוֹסָף, לָמְדוּ אֶת דִּינֶיהָ
גַּם מֵחֻמַּשׁ דְּבָרִים (י, ח), מִשְׁנֵה תּוֹרָה,
שֶׁבּוֹ מְתֹאָר הַכֹּהֵן כְּמִי שֶׁתַּפְקִידוֹ
"לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ
עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
נַעֲנָה הָרַב מֹשֶׁה וְאָמַר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים צוֹדְקִים,
וּמִדִּבְרֵיכֶם הִתְחַדֵּשׁ לִי פֵּרוּשׁ נוֹסָף בִּלְשׁוֹן הַתְּפִלָּה,
כְּשֶׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר "בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה!",
מְכַוֵּן הוּא לַבְּרָכָה שֶׁבִּשְׁלוֹשָׁה חֻמָּשִׁים נִזְכְּרָה!
ומכאן, קטע מתוך עבודה בשם: "תפילות שאין להן הכרע" - על מחלוקות וספֵקות בפיסוק בתפלה, שהגשתי למו"ר ד"ר אליהו נתנאל ז"ל בתשס"ג.
כשאין הכהנים נושאים כפיהם (ובחלק מהעדוֹת: לפני שהכהנים נושאים כפיהם) אומר הש"ץ תפילה זו:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה[1] הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה[2] מִפִּי אַהֲרוֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר...
הרב מאיר מאזוז (סידור איש מצליח, קונטרס לאוקמי גירסא, סעיף ס') מעיר שיש להקפיד לפסק כך: בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת, בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה... ופירוש "בְּרָכָה מְשֻׁלֶּֽשֶׁת" - שמסתעפת לג' חלקים[3], [ואשר היא] בתורה הכתובה ע"י משה[4]. אך האומר "הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה" בלא הפסק[5], משמע שכתובה ג' פעמים בתורה.
ברם, הרב עובדיה יוסף חולק על דבריו, וז"ל (שו"ת יביע אומר חלק ח, או"ח סימן יא, כב): "והנה יש אומרים שצ"ל המשולשת בתורה, ור"ל שהם שלשה פסוקים בתורה. וכמ"ש הר"ד אבודרהם[6]... וכ"כ רבי יהודה בן יקר... וכ"כ בס' המנהיג. וכן מנהגינו. אולם בשו"ת איש מצליח ח"א (סימן כ) כתב שיש לומר בברכה המשולשת, ומפסיק, ואח"כ בתורה הכתובה וכו'. ע"ש. ויותר נכון נ"ל כסברא ראשונה", עכ"ל.
[1] בסידור שיח ירושלים: הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה, הָאֲמוּרָה...
[2] ע"מ ותימן: הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ.
[3] השוה לברית בין הבתרים (בראשית טו, ט) "עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ" ולפירוש רמב"ן שם; למפרשי הכתוב בירמיה מח, לד: "עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה"; ולתוספות בגיטין נו. ד"ה עגלא תילתא.
[4] ואין לתמוה על חיסרון מלת "אֲשֶׁר", שכן דרך המקרא לפעמים, כגון: "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ [אֲשֶׁר] יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח, כ). הגדיל לעשות הגרי"ד סולוביצ'יק, שהיה מייעץ לשנות מעט - לשם הבהרת הכוונה: "בָּרְכֵֽנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת, [שֶׁ]בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה..." (נפש הרב עמ' קכ"ט).
[5] כך, למשל, מפסק דניאל גולדשמידט, סידור תפילת ישראל, רמת גן, תשכ"ט.
[6] וז"ל: "ואמר משולשת, כי הם ג' פסוקים".
הצעת הפירוש שבסיפור הנ"ל תומכת בשיטת הגר"ע יוסף, הואיל והפירוש שממנו הזהיר הרב מאזוז אינו כה מופרך, שכּן בְּרָכָה זו נִזְכְּרָה שלוש פעמים, בִּשְׁלוֹשָׁה חֻמָּשִׁים, כנ"ל.
136. ברכת כהנים או נשיאת כפיים?