פשוטו של הצירוף המקראי "מֶלֶךְ עוֹלָם" – לאור קביעתו של ר' אברהם אבן עזרא (בפירושו לתהלים סו, ז), "אין 'עולם' בכל המקרא, רק: זמן ונצח" – הוא: "מלך נצחי".[1] לעומת זאת, בלשון חז"ל נוספו הוראות חדשות ל"עולם", כגון: תבל, אנושות, ועוד (ראו: פרידמן, תשע"ד, עמ' 6; 69), ועל כן הצירופים שאנו מוצאים בלשון התפילה והברכות, "מֶלֶךְ עוֹלָם" ו"מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הם דו-משמעיים (ראו: פרידמן, תשע"ד, עמ' 43–52).
ואכן, כך כתב רבי אלעזר מוורמייזא בעל הרוקח (תש"פ, א', עמ' רנ"ג; תשפ"ה, עמ' שי"ט) בביאור הצירוף הלא-מיודע "מֶלֶךְ עוֹלָם" שבברכת יוצר: "מולך על העולם, [פי' אחר:] לעולם ועד".[*] ייתכן שגם את הצירוף המיודע "מֶלֶךְ הָעוֹלָם" הבין רבי אלעזר מוורמייזא כנושא משמעות כפולה, זמנית ומרחבית.
[*] התוספת "[פי' אחר]" נוספה [בסוגריים מרובעים] במהדורת תשפ"ה. יש לעיין היטב בעדי הנוסח במקום זה.