2 אחין / אחיין / אחיאן

[אוריאל פרנק‎]

שבוע טוב, 

יש לציין שלאחיין קראו חלק מהקדמונים בשם 'נכד', כמופיע בקבצים המצ"ב

מאת: מm ח. <mh74...@gmail.com>

 ‫בתאריך יום ה׳, 15 בדצמ׳ 2022 ב-20:29 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

חידוד של גיסי, אלעד, נ"י: 

אם "שמואליאן" - בן של שמואל

אז הבן ה"אח" - האחיין...

מקור שמות המשפחה של יהודי מרכז אסיה – ויקיגניה (wikigenia.org.il)

תחיליות וסיומות

• וב/ייב- בן אצל יהודי בוכרה (גם אצל יהודי הקווקז). אברמוב, שבתאייב
• וף- בן בפרסית-בוכרית. אברמוף, חסידוף.
• זאדה- בן בפרסית. נתנזאדה, יצחקזאדה
• יאן- בן בפרסית. אברמיאן, יצחקיאן
• לי- סיומת שמראה על מוצא בכורדית וטורקית. אורפלי, בגדדלי
• פור- בן בפרסית. אברמפור, לויפור
• קאר- סיומת שמראה על מוצא בהודית. קהימקאר, פנקאר

 

ועכשיו, ברצינות:

אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.

חידון מה משותף לקבוצות המילים - פתרונות - האקדמיה ללשון העברית (hebrew-academy.org.il)

 

[אוריאל פרנק‎]

סעיף הנכד: איך ייתכן שאדם יהיה הדוד של הנכד שלו?
על פי הרשב"ם הנכד הוא בכלל מה שאנחנו קוראים אחיין, ואחיין על פי האקדמיה הוא בכלל נכדן. ואיך קוראים לבנו של האחיין?
מאת  יעקב עציון  כ׳ במרחשון ה׳תשפ״ג

https://www.makorrishon.co.il/opinion/541703/

משם פרטי לשם כללי

ומנין הגיעה המילה אחיין עצמה? כאן מדובר בשם פרטי המופיע בתנ"ך פעם יחידה בספר דברי הימים: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם". חוקר הלשון ד"ר משה זיידל הציע לפני כתשעים שנה ליטול את השם הפרטי הנשכח הזה, ולכנות באמצעותו את בן האח – ואכן המילה התקבלה בין דוברי העברית, וכך מכונים האחיינים עד היום. אמנם, חברי ועד הלשון לא קיבלו את הצעתו של זיידל, ובמקומה חידשו את המילה "נכדן" – בין השאר על פי הפירוש שהזכרנו למילה "נכד", אך הדוברים לא קיבלו את ההצעה והנכדן נשאר ספון במילונים (אגב, הרעיון שהציע זיידל, ליטול שם פרטי ולתת לו משמע חדש כשם עצם כללי, בא לביטוי במילים נוספות בעברית החדשה. למשל עגלון עבור בעל עגלה, דודן עבור בן דוד, ואף התירס שאנו אוכלים הוא בתנ"ך שמו הפרטי של בנו של יפת).

לפני מספר שנים התבקשה האקדמיה ללשון למצוא שם עברי לנכד האח (בנו של האחיין). היו שהציעו את השמות החביבים "נכדוד" או "אחיינון" – אך ההצעה שהתקבלה לבסוף הייתה ליטול את המילה נכדן ש"לא תפסה" במשמעות אחיין – ולהעביר אותה אל בנו, נכד האח, כמעין הכלאה בין נכד ואחיין – וכך יש כיום בלשוננו הן נכד והן דודן, הן אחיין והן נכדן.