4 ה' היידוע/הידיעה בארמית!

11 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Aug 9, 2015, 2:36:26 PM8/9/15
to rohav-...@googlegroups.com
---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "עזריאל ברגר" <azr...@gmail.com>
Date: 2015 8 9 16:35
נושא: Re: [רוחב לשון] 3 ה' היידוע/הידיעה בארמית!
אל: "‫אפר לשון‬‎" <frank...@gmail.com>

לכאורה הדין/האילין - זה כמו "ההוא גברא וההיא אתתא" וכיו"ב. בכולם באה ה"א הידיעה לפני המילה הרגילה, ולא אל"ף בסופהץ


בתאריך 9 באוגוסט 2015 בשעה 16:22, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
בתאריך 9 באוגוסט 2015 בשעה 5:36, מאת y r <gur...@gmail.com>:
האם נראה לך שייך לכאן: הדין (הזה) וגם האלין (האלה)?

 
בתאריך 9 באוגוסט 2015 בשעה 0:10, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

מצו"ב תגובות שקיבלתי. 

יישר כוחכם! 

שבוע טוב,

אפ"ר


בתאריך 7 באוגוסט 2015 בשעה 17:06, מאת Yochanan Breuer <yochana...@mail.huji.ac.il>:

צורת היסוד היא אילן, שעה, ביעה (אין נפקא מינה אם כתוב באל"ף סופית או בה"א). הצורה המיודעת היא אילנא, שעתא, ביעתא. אם המילה נקלטת בעברית, היא נקלטת בצורת היסוד ועליה נוסף היידוע העברי: האילן, השעה, הביעא.

 

אכן לאחר תקופת התלמוד גם צורות מיודעות נקלטות כפי שהן ועליהן מיתוסף היידוע העברי: העובדא, הסברא, האסמכתא, אבל כמדומה לא בתקופת התלמוד.

 

בתאריך 7 באוגוסט 2015 בשעה 1:02, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

 

אכן מצאנו "גרים" אלה עם ה' היידוע: האילן, השעה;

אך האם מצאנו "האילנא", "השעתא" - כמו הביעא?!

 

בתאריך 5 באוגוסט 2015 בשעה 22:23, מאת Yochanan Breuer <yochana...@mail.huji.ac.il>:

 

אילן, שעה, וכהנה מאות. ברגע שנקלטה בעברית מה ימנע ממנה את היידוע?

 

 

בתאריך 5 באוגוסט 2015 בשעה 17:30, מאת RC Klein <yesh...@gmail.com>:

האם כוונתו לומר שרבינו הקדוש אמר את זה בלה"ק ורבי יצחק בר אבדימי תירגם את המשפט לארמית והשאיר את הה' על המילה ביצה שהוחלף לביעא,

או כוונתו שרבי יצחק בר אבדימי העתיק השמועה כפי ששמעו מרבי חציו בארמית וחציו בלה"ק?


Kol Tuv,

Reuven Chaim Klein

Beitar Illit, Israel

 

 

בתאריך 5 באוגוסט 2015 בשעה 18:33, מאת Yoel Elitzur <yoel.e...@mail.huji.ac.il>:

הנוסח "הביעה" או "הביעא" מתאשר בכ"י פירנצה, כ"י פריס, כ"י מינכן, ובכולם ליתא לתיבת "מיני" שאינה שייכת. ואע"פ שבכולם "קופרא" ברי"ש המילה היא כנראה בדל"ת (מוסף הערוך) ושכיחה בירושלמי ומדרשים (למשל ב"ר פסוק "כי ציד בפיו". והיא מילה יוונית כנראה κοπαδιον(משוערת, אך לא מתועדת כצורתה במקורות יווניים) 'חתיכה', משורש ΚΟΠ שענינו חיתוך ממנה 'קופיץ' בכי"י קופיס.

קצת מפתיע שהמילה השכיחה 'ביצה' הוחלפה בתוך טקסט עברי במקבילתה הארמית. במקבילה בירוש' פ"ו ה"א "רבי כשהיה אוכל בשר או ביצים".

למילה ארמית בתוך טקסט עברי השוה למשל "שן תותבת".

יואל

 

From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com
Sent: Wednesday, August 05, 2015 12:44 PM
Subject: 
ה' היידוע/הידיעה בארמית!

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מד עמוד ב

אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו: על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל 

 

רעצ"מ מעיר (עמ' 80, הערה 51 במילונו):  "בתוך מאמר בעברית, לפיכך באה ה"א הידיעה".

 

1. צ"ע האם נוסח זה קיים בכל עדי הנוסח.

 

2. עד כמה רחבה תופעה זו? האם מוכרות לכם דוגמות נוספות לה' היידוע לפני מילה ארמית?

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

אוריאל פרנק

unread,
Nov 21, 2021, 6:09:16 PM11/21/21
to
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages