שאלה: היש כאן היגיון?

[אוריאל פרנק‎]

ההברה האחרונה מנוקדת בפתח, כנראה בגלל ע' הפועל ר': 

 עַשַּׂ‎‎‏ר, מְעַשַּׂ‎‎‏ר prt., לְעַשַּׂר fut.

לעומת זאת מצינו במילון רב עצ"מ שההברה האחרונה מנוקדת בצירי: 

 מְעַרְעֵר,  prt. 

מדוע?

האם זו טעות?

[אוריאל פרנק‎]

אבהיר יותר את שאלתי: 

ע' הפועל בבנין פַעּל הארמי מנוקדת במקרא בצירי, ואם ל' הפועל היא ע'/ח'/ר' - בפתח.

דוגמאות: 

מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר (דניאל ד':ל"ד)

מְפַשַּׁר חֶלְמִין (דניאל ה':י"ב)

מְהַלֵּךְ הֲוָה. (דניאל ד':כ"ו)

מְהַדֵּק ..וּכְפַרְזְלָא דִּי מְרָעַע  (דניאל ב':מ')

אלא אם יוכח אחרת, הייתי מצפה לניקוד זה גם בארמית הבבלית.

 

• במילון רב עצ"מ מנוקדים הפעלים דלקמן בהתאם לנ"ל:
  

מְעָרֵב, מְנַקֵּיט, מְעַיֵּיל, מְפָרֵק, מְתָרֵיץ  

וכשל' הפועל היא ע'/ח'/ר' - בפתח: 

מְשַׁמַּע, מְסַיַּיע, מְשַׁכַּח, מְשַׁדַּר

• אבל מה שאינני מבין הוא מדוע בניגוד לנ"ל נוקדו הפעלים האלה:

מְעַשֵּׂר [- ולא: מְעַשַּׂ‎‎‏ר]

מְעַרְעֵר [- ולא: מְעַרְעַר]

 

האם זו טעות?

[אוריאל פרנק‎]

שלום,

בהמשך לדיון שבראש שרשור זה [למטה], יוצא שההבחנה בארמית המקראית בין "מְהַלֵּךְ וּמְרוֹמֵם" לבין "מְפַשַּׁר, מְשַׁבַּח וּמְהַדַּר" - נכונה גם בתרגום אונקלוס, לפי המהדורות המשובחות שלו [כגון בשמות כט,לז: תְּכַפַּר], וכך ראוי להיות בארמית הבבלית, וכפי שכותב מו"ר פרופ' משה בר-אשר לסוגיה זו ב"לוחות נטייה והערות דקדוק של הארמית הבבלית":

לאור זה, בנוסף לשתי הטעויות הנ"ל במילון רב עצ"מ {מְעַשֵּׂר [- ולא: מְעַשַּׂ‎‎‏ר], מְעַרְעֵר [- ולא: מְעַרְעַר]} 

יש לתקן גם כאן: מְכַפֵּר ל:מְכַפַּר.

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 8 בספט׳ 2022 ב-11:06‬
‪Subject: 6: שאלה: היש כאן היגיון? 

---------- Forwarded message ---------
מאת: y r <gur...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 7 בספט׳ 2022 ב-23:01 

שמות כט,לז שִׁבְעָא יוֹמִין תְּכַפַּר עַל מַדְבְּחָא

דברים ז,ב גַּמָּרָא תְּגַּמַּר יָתְהוֹן

שורש סדר מנוקד אצל הרב וייזר בבנין הכבד (כגון בתחלת פרשת משפטים דתסדר קדמיהון), אבל במכון ממרא הוא בהפעיל מסתמא ע"פ נוסח תימן

בפרשת שופטים כ,ד ההולך עמכם דמדבר

וכן בפרשת דברים א,ל ובפרשת בשלח יג,כא

On Sunday, September 4, 2022, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:

יפה.

גם במילה זו במהדורות המשובחות [כולל תיגאן] - מְעַוַּר בפתח, 

ואילו במהדורות אחרות [כמו תו"ת, אישמ"צ] ניקוד הוי"ו בצירי, בדומה לעברית.

שבוע טוב!

מאת: y r <gur...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 4 בספט׳ 2022 ב-9:33 

מלה דומה בלשון הווה בפרשת משפטים ובפרשת שופטים

ארי שוחדא מעוור עיני חכימין

 

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: רפאל ונחמי ק. <rafi7...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 31 באוג׳ 2022, 6:16 

ברוב מוחלט של הכת"י שבדקתי הנוסח הוא אחיד - 'תְעַשַּׂר' בפת"ח, כפי שניתם לראות ב7 הדוגמאות שצירפתי,

כך שלכאורה מדובר בטעות ברורה ואין צורך לחפש הסברים לדפוסים שנקדו בצירי.

אגב, בחומשים המדוייקים (חומש כתב אשורי של הרב פוזן, וכן עוז והדר מהדורה ראשונה), גם כן מנוקד בפת"ח 

בברכה

להלן הדוגמאות: 

1. כת"י לונדון 2363

 

2. כת"י ספרדי ה"א נ'

3. כת"י פריז מס' 8 אשכנז ה"א ס"ד

4. תנ"ך קלונימוס אשכנז ד"א תתקצ"ח

5. כת"י איטלקי ה"א נ"ב

6. כת"י מינכן 1 אשכנז ה"א ק'

7. כת"י רומא 1 ספרדי ה"א 

‫בתאריך יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-16:38 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

בתרגום דברים יד כב ברוב המהדורות המשובחות [כולל תיגאן] - תְּעַשַּׂ‎‎‏ר/תְּעַסַּ‎‎‏ר, 

ואילו במהדורות אחרות [כמו תו"ת, אישמ"צ] ניקוד השי"ן בצירי, בדומה לעברית.

---------- Forwarded message ---------
מאת: דוד מונק <dow...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-15:56 

עדות ודאית על הניקוד בארמית בבלית בשורש עשׂר בבניין פיעל מצאתי רק בלשון עתיד, וזה אכן בפתח (אגב, גם בעברית בבלית).

איני יודע אם זו ראיה גם ללשון הווה.

‫בתאריך יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-15:19 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

--