ההברה האחרונה מנוקדת בפתח, כנראה בגלל ע' הפועל ר':
עַשַּׂר, מְעַשַּׂר prt., לְעַשַּׂר fut.
לעומת זאת מצינו במילון רב עצ"מ שההברה האחרונה מנוקדת בצירי:
מְעַרְעֵר, prt.
מדוע?
האם זו טעות?
דוגמאות:מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר (דניאל ד':ל"ד)מְפַשַּׁר חֶלְמִין (דניאל ה':י"ב)מְהַלֵּךְ הֲוָה. (דניאל ד':כ"ו)מְהַדֵּק ..וּכְפַרְזְלָא דִּי מְרָעַע (דניאל ב':מ')
מְעָרֵב, מְנַקֵּיט, מְעַיֵּיל, מְפָרֵק, מְתָרֵיץוכשל' הפועל היא ע'/ח'/ר' - בפתח:מְשַׁמַּע, מְסַיַּיע, מְשַׁכַּח, מְשַׁדַּר
מְעַשֵּׂר [- ולא: מְעַשַּׂר]מְעַרְעֵר [- ולא: מְעַרְעַר]האם זו טעות?
On Sunday, September 4, 2022, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:יפה.גם במילה זו במהדורות המשובחות [כולל תיגאן] - מְעַוַּר בפתח,ואילו במהדורות אחרות [כמו תו"ת, אישמ"צ] ניקוד הוי"ו בצירי, בדומה לעברית.שבוע טוב!מלה דומה בלשון הווה בפרשת משפטים ובפרשת שופטיםארי שוחדא מעוור עיני חכימין---------- Forwarded message ---------
מאת: רפאל ונחמי ק. <rafi7...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 31 באוג׳ 2022, 6:16ברוב מוחלט של הכת"י שבדקתי הנוסח הוא אחיד - 'תְעַשַּׂר' בפת"ח, כפי שניתם לראות ב7 הדוגמאות שצירפתי,כך שלכאורה מדובר בטעות ברורה ואין צורך לחפש הסברים לדפוסים שנקדו בצירי.אגב, בחומשים המדוייקים (חומש כתב אשורי של הרב פוזן, וכן עוז והדר מהדורה ראשונה), גם כן מנוקד בפת"חבברכהלהלן הדוגמאות:
1. כת"י לונדון 2363
2. כת"י ספרדי ה"א נ'
3. כת"י פריז מס' 8 אשכנז ה"א ס"ד
4. תנ"ך קלונימוס אשכנז ד"א תתקצ"ח
5. כת"י איטלקי ה"א נ"ב
6. כת"י מינכן 1 אשכנז ה"א ק'
7. כת"י רומא 1 ספרדי ה"א
בתאריך יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-16:38 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:בתרגום דברים יד כב ברוב המהדורות המשובחות [כולל תיגאן] - תְּעַשַּׂר/תְּעַסַּר,ואילו במהדורות אחרות [כמו תו"ת, אישמ"צ] ניקוד השי"ן בצירי, בדומה לעברית.---------- Forwarded message ---------
מאת: דוד מונק <dow...@gmail.com>
Date: יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-15:56עדות ודאית על הניקוד בארמית בבלית בשורש עשׂר בבניין פיעל מצאתי רק בלשון עתיד, וזה אכן בפתח (אגב, גם בעברית בבלית).איני יודע אם זו ראיה גם ללשון הווה.בתאריך יום ב׳, 29 באוג׳ 2022 ב-15:19 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--