2: קראיותו של מסרן הכתר

6 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק‎

unread,
Aug 4, 2025, 7:10:59 AMAug 4
to

האם אהרן בן אשר היה קראי או רבני

השאלה מה הייתה אמונתו של אהרן בן אשר העסיקה חוקרים החל משנות השישים של המאה ה-19. יש הסבורים שאהרן בן אשר היה קראי ובן למשפחה קראית. בשנת 1957 פורסמה עבודתו של אהרן דותן שבה הוא טען שטענה זו אינה נכונה ובן אשר היה בן למשפחה רבנית. ניתן להתפלמס על עניין זה, אך אין ראיות חותכות לכאן או לכאן. ללא תלות בתשובה לשאלה זו, יצירתו של בן אשר מקובלת על כל היהודים, רבניים וקראים כאחד.

טענות התומכות בהיותו קראי

  1. רס"ג התפלמס עם החכם "בן אשר" באיגרתו "אשא משלי" ולפי הדעה שמדובר באהרן בן אשר, הרי שמכאן שהוא היה קראי.
  2. התארים בהם מכונה אהרן בן אשר בקולופון שבכתר ארם צובא הם תארים קראיים מובהקים.
  3. בקולפון של כתר התורה שכתב אהרן בן אשר, כתוב שהוא נכתב עבור הקהילה הקראית הירושלמית.
  4. מתוך דרך הניקוד שלו הם מסיקים כי השקפתו של אהרן בן אשר היא השקפה הנעוצה בהלכה הקראית[דרושה הבהרה]. כמו כן, לדבריהם השקפתו שעולה מתוך "ספר דקדוקי הטעמים" על מעמד ספרי הנביאים במקרא היא השקפה קראית.
  5. השימוש שהוא ערך במידת ה"היקש" שהיא עקרון קראי קדום מובהק מלמד לדעתם שהוא היה קראי[דרושה הבהרה].[4]
  6. לדעת בנימין קלאר, החיבור "שירת הגפן" שחיבר משה בן אשר, אביו של אהרן, הוא חיבור קראי מובהק[דרושה הבהרה].[5] אם כך לשיטתם יש להניח שגם בנו אהרן היה קראי.

טענות התומכות בהיותו רבני / שוללות את היותו קראי

  1. אהרון דותן טען כי האיגרת "אשא משלי" שחיבר רס"ג ושהופנתה אל "בן אשר" לא הופנתה אל אהרן בן אשר אלא אל החכם הקראי אבו אלטיב אלג'בלי הנקרא גם שמואל בן אשר בן מנצור.
  2. לא ידוע שבטבריה הייתה קהילה קראית. לעומת זאת, ידוע שהיה שם יישוב רבני גדול וותיק עוד מימי התנאים ובה היה מושב הסנהדרין במשך מאות שנים, ואף בתקופה הרלוונטית (המאה ה-10) ישבו שם רבים מגאוני ארץ ישראל. לכן, מניחים שאם הייתה שם קהילה קראית (ועוד קהילה מרכזית של בעלי מסורה מרכזיים), היו צריכים לשמוע עליהם משהו.
  3. הקולופונים ב"כתר ארם צובא" אינם מקוריים (ככל הנראה הם נכתבו כמה עשרות שנים לאחר מותו של בן-אשר, על ידי יהודי קראי שקנה את הכתר, והקדיש אותו לקהילה הקראית שבירושלים[6]), ולא ניתן להוכיח מהם לגבי קראותו של בן אשר.
  4. חוקרים אלה מציינים שחוץ מאיגרת "אשא משלי" והקולפונים של כתבי היד, אין כל אזכור של בן אשר כקראי או כרבני. לדעתם, אילו היה בן אשר קראי, אז היו הקראים מתפארים בו והרבניים דוחים אותו, במיוחד לנוכח חשיבותו הרבה בנוגע לנוסח המקרא.
  5. הטענה שאהרן בן אשר ומשפחתו היו קראים הוצעה לראשונה במאה ה-19, כשנחקרה האפשרות שחכמי דקדוק ומסורה מסוימים החזיקו באמונות קראיות. אולם חקירות אלה התבססו במידת מה על כתבי אברהם פירקוביץ' (אבן רש"ף), שבשלב מאוחר יותר התגלה דבר זיופם של חלק מכתבים אלו. לכן טוענים חלק מהחוקרים שהטענה בדבר קראותם של אותם חכמי דקדוק (ביניהם אהרן בן אשר) איבדה מתוקפה.[7]
  6. הקראי אליהו בן אברהם, מחבר הקונטרס הפולמוסי "חילוק הקראים עם הרבנים",[8] החי כ-100 שנים בלבד אחרי אהרן בן אשר, מתייחס במפורש אליו ולבן-נפתלי כרבניים. מכאן טוענים חלק מהחוקרים,[9] שזיהויו של אהרן בן אשר כרבני היה ודאי גם בקרב הקראים עד למאה ה-19.
  7. הרמב"ם סומך את ידיו ללא היסוס על הכתר שהגיה בן אשר, ומבסס עליו את דבריו ביחס לנוסח התורה.[10] הרמב"ם אף משבח את בן אשר ומהלל אותו רבות. כיוון שהרמב"ם ידוע במלחמתו העזה בקראים,[11] יש הסוברים שלא ייתכן שהיה מתייחס אליו כך, ללא כל הסתייגות מהיותו קראי.
  8. הם טוענים שלא ברור עד כמה היה בן אשר שותף לכתיבת ספר "דקדוקי הטעמים" ועד כמה הביטויים המוזכרים בו אכן קראיים.
  9. דונש בן לברט, הידוע בהתנגדותו העזה לקראים,[12] מסנגר על בן אשר בתשובותיו לרס"ג (שחלק עליו בפרט דקדוקי כלשהו).[13] לא נראה הדבר שמדקדקים רבניים שהתנגדו לקראים בצורה נחרצת יראו בחכמים קראים דעה לגיטימית בדקדוק/בהלכה מבלי להביע כל הסתייגות מהיותם קראים.[14]
  10. בספרו "דקדוקי הטעמים" משתמש בן-אשר לעיתים בדרשות ואגדתות המופיעות בתלמוד, מבלי לציין דברי ביקורת כלשהם, או אפילו להודיע שהוא לקח זאת מבני הפלוגתא שלו.[15] לכן נראה שהכותב ראה את דברי חז"ל כמובנים מאליהם.
  11. שני דפים כתובים שנכתבו בידי רבני, ודנים בענייני מסורת[16] נשלחו אל קהילת "בעלי מקרא". מתוך דפים אלו פורסמה הפסקה: ”שאלה שאלתי אתכם בעלי מקרא כי המלמד הגדול ר' אהרן בן משה בן אשר זכרם לברכה, שהוא אמן גדול בתיקון הסופרים... באר היטב... ואם יש אצלכם... בעלי מקרא תשובה, השיבונו... ואם אין תשובה לשתי המילין, איך תקראו נפשכם בעלי מקרא”. מכך שהרבני מסתמך על ניקודו של אהרן בן אשר, והפריד בינו לבין "בעלי מקרא", וכן מקשה ממנו עליהם, נראה שבתקופה ההיא היה ברור לשני הצדדים שאהרן בן אשר היה רבני.[17]
  12. בחיבור "שירת הגפן", של משה בן-אשר, אביו של אהרון, ישנם כמה סימנים לכך שהוא היה רבני. לדוגמה הוא כותב[18]: ”תמימי הגפן הם זקני בתירה יורשי הנביאים יודעי בינה”. זקני בתירה (כפי שנזכרים בתוספתא[19] ובתלמוד הירושלמי[20]), אלו בני בתירה - חכמים ידועים מהתלמוד.[21] וכן בהמשך הוא כותב שיורשי הנביאים התקינו טעמי מקרא "בשום שכל וניב מפורש" - דבר התואם בדיוק לדברי חז"ל על הפסוק בנחמיה.[22] וכן, גם השימוש בשם "גפן" לתיאור בעלי מקרא לקוח מהתלמוד.[23] בנוסף, השיר מסתיים בדברי שבח ל"שבטי קדושים" - החשמונאים, שחנכו נרות על נפילתם של היוונים. ואילו הקראים דחו את חג החנוכה ואת תקנת הדלקת הנרות, הואיל ואינו מן הכתוב. אם כן, מניחים שגם בנו - אהרון היה רבני.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages