א' כאות השימוש + א' או ה' סופית
6 views
Skip to first unread message
אוריאל פרנק
Sep 26, 2017, 12:31:53 PM9/26/17
to אברהם סולובייצ'יק, rohav-...@googlegroups.com
לענ"ד,
1. ברובד הפשט: דיברה תורה כלשון בני אדם, שלפעמים מדברים כך ולפעמים כך.
2. גם בתוך הארמית אין זה פשוט שתנועת A סופית נכתבת באל"ף כדמשמע מלשון שאלתך.
בארמית המקראית ובניב של ארמית מערבית רגיל יותר ה'.
אנו שרגילים לניב המזרחי שבתלמוד הבבלי ושבת"א, רואים יותר א' סופית.
במקרה של שורש את"י הממצאים המקראיים הם:
בהקשר עברי נכתב באות ה': כנ"ל וכן בישעיהו כא יב אָתָה בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה אִם־תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ.
ואילו בהקשר ארמי, כבעזרא פרק ה פסוק ג: בֵּהּ־זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי ...
בתאריך 26 בספטמבר 2017 בשעה 17:02, מאת <sav...@gmail.com>:
1. בקשר לא' כאות השימוש. האם המילים כמו א-תמול תמול או א-נחנו – נחנו שמופיעות בתורה לעיתים עם א' ועיתים ללא א'. האם יש הסבר לשוני לזה?
2. בפרשת ברכה כתוב ואתה מרבבות קודש, דיברנו על זה אבל עדיין לא ברור לי אם זה ארמית אז למה לא "אתא"?
תודה מראש וגמר חתימה טובה
אוריאל פרנק
Sep 28, 2017, 3:28:11 AM9/28/17
to
צ"ע, לגבי א-נחנו – נחנו
האם המילה המקורית היא נחנו, והאל"ף נוספה ונסתפחה, או שהאל"ף מקורית, ולפעמים הושמטה (כפי שנלמד ההשוואה ל"אנכי", אם בכלל נכון להשוות בין אנחנו לבין אנכי על אף ההבדל בין אות כ לאות ח).
בתאריך 26 בספט׳ 2017 19:31, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:
אוריאל פרנק
Sep 29, 2017, 3:31:15 AM9/29/17
to eliyahu levin, אברהם סולובייצ'יק, rohav-...@googlegroups.com
נכון.
במקום "בהקשר עברי" הייתי צריך לכתוב פשוט: "בעברית" נכתב באות ה'בתאריך 28 בספט׳ 2017 3:52 אחה״צ, "Eliyahu Levin" <eliy...@gmail.com> כתב:
אם מותר לי להוסיףהצורה אָתָה היא צורה עברית.גם אם נחליט שיש כאן שימוש מקראי בארמית, הקמץ בא' הוא עברי כמו עשה או פנה.לכן צריך לתקן את הניקוד בחד-גדיא וַאֲתָא.במקרא ובירושלמי מצוי יותר ה'אולי פחות קשור יש דיון של פרופ' קוגוט על הה"א של לילהאליהובתאריך 28 בספטמבר 2017 בשעה 10:28, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
אוריאל פרנק
Jun 11, 2025, 1:21:33 PM6/11/25
to
שלום
לגבי הפסוק בישעיהו כ"א:י"ב אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה
- למה לא נסוג אחור כמו "קרא לילה"?
בתאריך 28 בספטמבר 2017 בשעה 10:28, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
צ"ע, לגבי א-נחנו – נחנוהאם המילה המקורית היא נחנו, והאל"ף נוספה ונסתפחה, או שהאל"ף מקורית, ולפעמים הושמטה (כפי שנלמד ההשוואה ל"אנכי", אם בכלל נכון להשוות בין אנחנו לבין אנכי על אף ההבדל בין אות כ לאות ח).
בתאריך 26 בספט׳ 2017 19:31, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:
לענ"ד,
1. ברובד הפשט: דיברה תורה כלשון בני אדם, שלפעמים מדברים כך ולפעמים כך.2. גם בתוך הארמית אין זה פשוט שתנועת A סופית נכתבת באל"ף כדמשמע מלשון שאלתך.בארמית המקראית ובניב של ארמית מערבית רגיל יותר ה'.אנו שרגילים לניב המזרחי שבתלמוד הבבלי ושבת"א, רואים יותר א' סופית.במקרה של שורש את"י הממצאים המקראיים הם:
בעברית נכתב באות ה': כנ"ל וכן בישעיהו כא יב אָתָה בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה אִם־תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ.
ואילו בהקשר ארמי, כבעזרא פרק ה פסוק ג: בֵּהּ־זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי ...בתאריך 26 בספטמבר 2017 בשעה 17:02, מאת <sav...@gmail.com>:1. בקשר לא' כאות השימוש. האם המילים כמו א-תמול תמול או א-נחנו – נחנו שמופיעות בתורה לעיתים עם א' ועיתים ללא א'. האם יש הסבר לשוני לזה?
2. בפרשת ברכה כתוב ואתה מרבבות קודש, דיברנו על זה אבל עדיין לא ברור לי אם זה ארמית אז למה לא "אתא"?
תודה מראש וגמר חתימה טובה
אוריאל פרנק
Jun 11, 2025, 2:04:06 PM6/11/25
to
Date: יום ד׳, 11 ביוני 2025 ב-20:50
שלום וברכה
מאות יש כאלה בתנ"ך, שאינו נסו"א נגד הכללים.
וראיתי בספר אם למקרא שרוני, שהרבה ניסו המדקדקים לתרץ קושיות אלו, והטעם הכי מסתדר ברוב המקרים הוא, שבמקום אשר התיבה אשר אמורה להיות נסו"א, מתחברת וקשורה גם לתיבה שלאחריה וגם שלאחר אחריה, אזי אינו נסו"א (ואולי הטעם משום שצריכה להיות גם קשור אליה, א"כ אם נעשנה נסו"א, מתרחקת מאוד ממנה), משא"כ כאשר תיבה זו אינה קשורה לתיבה שלאחר אחריה, אזי תהיה נסו"א כדין. ודו"ק בכרוב או כל המקרים כנ"ל שמסתדר כלל זה. ז"א איני יודע למה לפעמים הוא נסו"א אף שהוא קשור לאחרי אחריו ולמה לפעמים לא, אבל לפחות זה מיישב למקרים שאינו נסו"א נגד כללי הדקדוק, לבאר למה הוא כן נגד כללי הדקדוק.
ולפי"ז מבואר שפיר ש-אתה בוקר אינו נסו"א, משום שהוא קשור לתוכן של 'וגם לילה'. משא"כ 'קרא לילה' אינו קשור להמשך הפסוק, ובפרט שהוא באתנח, ששם נפסק הענין.
בברכה
שמעון ענתבי
בואינוס אייריס ארגנטינא
El mié, 11 jun 2025 a la(s) 2:21 p.m., אוריאל פרנק (frank...@gmail.com) escribió:
אוריאל פרנק
Jun 11, 2025, 3:12:05 PM6/11/25
to
---------- Forwarded message ---------
מאת: יוני וורמסר <yowo...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 11 ביוני 2025 ב-21:50
מאת: יוני וורמסר <yowo...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 11 ביוני 2025 ב-21:50
אגב הדיון, אולי יהיה מי שיתעניין בספר בלתי מוכר זה. ואולי תימצא בו תשובה לשאלה.
בתאריך יום ד׳, 11 ביוני 2025 ב-21:04 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHX7W1XdV07xUqH-F2AJzQt8yU%3DVgW1Z%3D17mcygKQz6Tw%40mail.gmail.com.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages