אפשר שהגיית שׂי"ן שמאלית התלכדה עם הגיית סמ"ך כבר בימי המקרא.
חז"ל לא שינו את מסורת הכתיב של המקרא המבדילה בין האותיות הללו.
חז"ל בדרשותיהם למקרא דרשו לעיתים שין שמאלית כאילו היא שין ימנית, בגלל הזהות בכתיב, למרות השוני במבטא, וכן דרשו שין שמאלית כאילו היא סמך בגלל הזהות במבטא.
והרי דוגמה מבראשית רבה פרשה יז הממחישה שחז"ל החשיבו שין שמאלית כסמך: "ויסגר בשר תחתנה. מתחילת הספר ועד כאן אין כתוב סמך, כיוון שנבראת נברא הסטן עימה".
יהושע בוך
|
----- Original
Message -----
From: מאיר
Sent: Sunday, February 10, 2013 8:26 AM
Subject: Re: [רוחב לשון] 5 ס/ש שלום, המידע על משך היות התושב"ע אכן בעל-פה חשוב ומעניין, תודה על כך, ובוודאי שצריך לעיין ולראות את הדברים בפנים. עם זאת, הזוהי תשובה מוכחת או שאנחנו נשארים בסברות, השערות ורעיונות בשאלה - למה השינוי ש/ס בלשון חז"ל: אם נעשה בכוונת מכוון - מה ראו חכמים לשנות מטבע שטבעה תורה, ולמה דווקא ש/ס ולא א'/ ב' או אחרים? ואם אכן יש כאן שיבוש של מעתיקים במשך הזמן, וא"כ איך?! הרי כולם הכירו את הכתיב שבתורה, ולמה לא תוקן במשך הדורות, וכיום אנו רואים בו ממאפייני לשון חז"ל, והעדפת הס' אומצה ללשון ימינו אף ש"כולה שיבוש" כביכול? וכנ"ל גם לא הבנתי בדברי הרב יהושע בוך "בימי חז"ל שי"ן שמאלית נחשבה כסמ"ך": מה ז"א "נחשבה" - וכי לא הבינו את ההבדל בין ש' לס'? ושוב: למה "נחשבה ס", הרי בתורה הקדושה כתוב ש? והאומנם זה קרה כבר בימי חז"ל ולא בימי המעתיקים? ומה עלינו ללמוד מהפייטנים ששי"ן שמאלית באה אצלם מיד אחרי נו"ן? ואיך הגמרא שמבררת כל פרט בלשון המשנה אינה תוהה על חילופי ס/ש - מה שמעלה את התהייה שמא בימי התלמוד לא נוצר עדיין השינוי הזה? ומעניין בהקשר זה המדרש בחז"ל על תשובת ה' לאיוב מן הסערה (איוב לח, ב"ב טז., נדה נב.), שחז"ל קושרים אותו לפסוק קודם איוב ט' "אשר בשערה ישופני".
אני הקטן, שאינני לשונאי, קיבלתי את "הש' שהפכה לס'" כגרסא דינקותא, ועד שנתקלתי בשאלת הרב פליסקין בעניין לא הפריע לי, מתוך הרגל, ומבחינתי - תודה על שהעלה זאת. האומנם אל מול כל הסברות וההשערות - לא הגיעו כל חוקרי לשון-חז"ל במשך השנים למשהו קצת מבוסס יותר? או שיש תשובה ולא הגיעה אלינו? ואולי צריך לחכות לממצא ארכיאולוגי מימי חז"ל שישפוך אור על הנושא? תודה, מאיר |