אקדמות

[אוריאל פרנק‎]

הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 1 במאי 2016 בשעה 23:14

חג השבועות מתקרב, ואם רוצים נוסח אקדמות מוגה ומתוקן עד חג השבועות, כדאי מאד לנסות לעבוד על זה כבר מעכשיו.

ואגב, לענין מה שכתב ר' נפתלי לעיל: ועתה הערה יקרה ביותר, כי לענ"ד הפירוש שכולם מפרשים ורשמי רשוותא- רושמים רשימות- טעות מוחלט, וכבר הגיה הגאון האדר"ת בתפלת דוד שלו שצר"ל ורשמי רשמתא. ובס"ד נלענ"ד ברור דרשוותא היינו רשויות (וכמו התרגום של והיו תוצאותיו- רשוותיה, ועי' תוס' במס' שבת סוף דף ב), והכוונה לפיוטי הרשויות, אשר האקדמות רשימא היא גופא בינייהו בחכמתא ובדעתא, ופיוטי הרשויות (לתרגומים בפרט, אך גם לשאר פיוטים) מלאים בשבחי הבורא ית'. ועל זה אומר הפייטן שאם יהיו כל דיירי ארעא מתמחים בכתיבת רשויות לא יספיק לפרש הדר מרי שמיא.

לי ברור שאין הכוונה לפיוטי הרשויות, וגם אין הכוונה לרשימות, וכל דברי הפייטן כאן שאולים מדברי הגמרא (שבת י"א ע"א): "ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללה של רשות", וממילא רשמי רשוותא הכוונה רושמי פעולות מלכים ומלכויות.

בתאריך 20 במאי 2015 בשעה 21:26, מאת נפתלי פלאהר <flo...@gmail.com>:

איזו מדקדקים כתבו משפטי קריאה וניקוד לארמית התלמודית? ועל מה בנו דבריהם? כי נדמה לי שבתרגומים משתמשים בצורת פתח קמץ קמץ.

למעשה ברוב המחזורים הישנים אכן מנוקד בחולם. לפי זכרוני רק במחזור מעגלי צדק ראיתי בשורק.

אסתגר - לפי זכרוני \דמיוני מצוי בספרים. אלא שעוד יש לחקור אם הם כתבו כך להית פתיחותם בעת כתבם מכתב בדברי תורה, ובכתיבת מיילים שמא היציאה היא פתיחות העצמי ולא סגירותה? אבל אולי יש לומר שבהנאות 'מרחינות', - סליחה, 'ממרחנות' - היציאה היא הסתגרות, ושמא כל חד לפי דרגא דיליה (כידוע מדברי הגר"א ז"ל שאמר על הרמח"ל שהיה גדול מחיבוריו ושהרבה מחברים קטנים מחיבוריהם).

הפירוש שבמחזור נירנברג והמבורג הוא הוא הפירוש שבמחזור שהבאתי ממנו פירוש שעותא. וראיתי שם פירוש זה על טרשותא. ועוד רבה המבוכה, ובעל מטה לוי פירשו מלשון חוזק והרמב"ן פירש גם טרשא דאיזהו נשך כך. והאדר"ת בתפלת דוד  הגיה "סגיאה קשיטותא".

וידמה לי שלפירוש שכתבנו על יחוון בשעותא יש לנקד בשעותא בחירק בי"ת ושוא שי"ן.

ותיקון נוסף, יש לנקד יחוון בחולם, כמו יהוון בתרגומים, כן הוא בנחי הלמ"ד.

ועתה אני רואה שגם בהמשך מנוקד קביעין כן תהוון בשורק, - נדמה לי שהנכון בחולם.

הערה נוספת, נהירא מלכותיה - מזמן רב קשה לי על המפרשים שפירשו נהירא כשם, זכרון מלכותו או הדר מלכותו, דהיל"ל נהירו. וראוי לפרש נזכרת מלכותו, או הדורה מללכותו, ועתה אני רואה שאכן בפי' כ"י כתב 'זכורה מלכותו'.

עוד אני רואה עתה כי באותו כתב יד לונדון גורס רבותהון דישראל קראי כשמעתא בכ"ף ומפרש כמו שהצעתי 'פסוקים כאמו' בהלכה'

שבח רבון עלמא אמירה דכוותא, צריך להיות הדל"ת בחירק ור"ל כמותה, כן פירש בכ"י, וכן פירשו רו"ה ומטה לוי, (ועי' בתפלת דוד להאדר"ת), דכוותא בפתח פירושו טהרות (לא טהורות, טהורות אומרים דכייתא כמו להלן ומני דכייתא, שהוא ביו"ד בהרבה נוסחאות ובנוסח רו"ה, שהוא מן דכי, וטהרה הוא מן דכו או דכות) ואינו מתחבר כאן כלל, וגם מה שפירשו מפרשי המחזורים שבדפוס ורוב המתרגמים טהורות (שכאמור היה טוב אילו היה כתוב דכייתא) אינו מתחבר עם 'אמירה' הנאמר בלשון יחיד.

והרבה מפרשים פירשו אמירה מלשון האמירך היום, - שבח.

שפר עלי לחווייה באפי מלכוותאת מלכוותא מתורגם (מילולית) המלכויות.

ניקוד לחווייה תלוי במה שדברנו על לתלותי, ולמה שכתב ר' יעקב שיש לנקד בשורק ה"ה כאן.

שפירא בריוותא - רואה אני עתה בכתב יד שגורס בריבתא - ומפרש בנערות, ואתי שפיר טפי להיותו סמוך על מה דודך מדוד היפה בנשים, כמו שכתבו המפרשים.

בלא שלטא ביה עין בגו עדן גנתא - בפשוטו כוונתו על הגמרא בברכות ועוד שאדם היה בגן ועל עדן נאמר עין לא ראתה אלקים זולתך, ויש לתרגם בעדן של הגן, לא בגן עדן.

גם עתה לא עברתי על הכל, ולא כתבתי אלא ממה שיצא לי לראות ולהתעורר

בתאריך 20 במאי 2015 בשעה 7:57, מאת Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>:

תודה

משקל 'לפעולי' [היינו צורת המקור של בנין פיעל הארמי] הוא בחולם ע' הפועל אצל המדקדקים, אך כל האשכנזים אומרים אותו תמיד בשורק. ואינני יודע אם יש כאן סימן למסורת עתיקה, או שזה עוד מאפיין של המנהג האשכנזי להפוך חולם לשורוק (טוּביה, בשוּרות, זוּ, ועוד).

ואגב, מה פירוש 'אסתגר בזה לעת עתה'?

עוד שתי נקודות תמוהות, שאולי יהיה לך מה להוסיף עליהן:

סַגִּיאָה טְרָשׁוּתָא – מקובל לתרגם 'רבה אמונתך', השאלה כיצד זה מועמס במילים. יש המנסים לדמות זו ל'טרשין' שהם סלעים קשים, ואינו נראה. עלה בדעתי שכוונת הפייט למושג טַרְשָׁא המופיע בפרק איזהו נשך, שעניינו סחורה הניתנת בהקפה - אולי בהאמנת המוכר ללוקח שישלם לו. ואכן מצאתי בפירוש עתיק הכתוב במחזור נירנברג, וכן בכתב יד המבורג (פירוש על הפיוטים, מהדורת צילום ירושלים תש"ם) מפורש כך, והפירושים הנ"ל מביאים את הגמרא 'טַרְשָׁא דידי שרי' (ב"מ סה.) ומפרשים 'אמונה שלי'. אבל לא על כולם מוסכם לפרש כך.

וטרי עדי לקשישותא - לכאורה הכוונה 'ונושא עד שיבה', אבל הבעיה היא ש'טרא' בארמית פירושו נתן, או זרק (שקלא וטריא - משא ומתן, ויש גם 'שקל מהנהו מיא טרא באפיה' (תמיד לב:). שמעתי פעם הצעה שיש כאן ט"ס, וצריך לומר 'ודרי עדי לקשישותא', והכל אתי שפיר.

בברכה

יעקב לויפר

בתאריך 20 במאי 2015 בשעה 1:01, מאת נפתלי פלאהר <flo...@gmail.com>:

שלום רב לכולכם

באמת לא עברתי על הנוסח המצורף, רק עתה הורדתי לראשונה, אלא שכתבתי מה שנתעוררתי בעת הכנתי עצמי ללמד לתלמידים (כאשר לאחרונה זכיתי להתמנות לעבודת קדש ללמד תורה לילדים).

והנני בינתיים להוסיף עוד הערות (ועתה אני מעיין קצת בקובץ שלכם, יישר כח)

א. לתלותי קדושתא, במחזורים ישנים מנוקד תי"ו פתח, ולמ"ד דגושה, ניקוד הלמ"ד בקצתם בחולם בקצתם בשורק, ומפרשי המחזור (במעגלי צדק ובשאר מחזורים ישנים) פירשו לשלש קדושה (תסלחו לי שאיני מנקד, אין אני בקי כל כך רק בתוכנת תג), וזה מוכרח כי אם הכוונה לשלשה היה אומר לתלתא, וגם היה אומר קדושתא בלשון רבים (השי"ן בקמץ והתי"ו רפה), ובאמת אין זה שלש קדושות אלא משלשים בקדש כמו שקוראים זאת בכל שאר הפיוטים. (ולדברינו לתלותי בא על משקל הבא בגמרא לשדורי המתדמה עם לשדרא במשקל אונקלוס, וידמה שמקובל לנקד לשדורי בשורק הדל"ת וכן יש לנהוג כאן בלמ"ד).

ב. ולא ספק פרישותא, במחזורים ישנים מנוקד ספק בסמ"ך שוא ופ"א רפה, וכך צר"ל, שרוצה לומר שכל זה אינו ממלא ספק (בשני סגולים, במשקל העברי).

ג. יחוון בשעותא. בעניי קשה לי בפירוש המפרשים שהוא מן 'שעה' וזמן, ור"ל בכל שעה או בשעה קלה (כן פירש במעגלי צדק), דא"כ מדלא אמר שעתא היה צריך לתרגם לפי המשקל (באידיש) - צייטונג (-עיתון).? ובעניי נראה בס"ד שי"ל שהוא מענין ואשתעי (תרגום של ויספר, ובזה ג"כ השרש בארמי 'שעה'), ולפ"ז פירוש יחוון בשעותא - מגידים בסיפור. ועתה (אחר שכבר שלחתי הודעה זו בטעות תחת השב ל.. במקום השב לכולם) ראיתי בפירוש המצוי במחזורים כתובי יד מזמן הראשונים שכבר פירש כך הנה תמונה ממחזור כתב יד לונדון  http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_22413&index=1

​

אסתגר בזה לעת עתה מדוחק הזמן

ואבקש מאת המבינים להודיע חוו"ד על מה שנתחדש.

בברכת חג שמח וכ"ט

--

נפתלי פלאהר

Naftali Flohr

49 Lampard Grove
London N.16 6XA
020-8806-0405