2 מחבר תפילת "עלינו לשבח"

[אוריאל פרנק‎]

מצ"ב שרשור וקובץ שקשור, ועוד כמה תגובות.

גם אם ברוקח משמע שיש מילים מסוימות שתיקן בעצמו, זה לא מונע ממנו לסבור גם בדעתו שעזרא או רבי או רב ערכו שינויים ותוספות, כמו שכתבו ראשונים בכיוצא בזה על שינוי נוסחים אחר החורבן. 

שבת שלום

אפ"ר

ביום שישי, 17 בדצמבר 2021, 04:38:12 GMT‎+2‎,‏ Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com>‏ כתב/ה:

כמדומה גולדשמיד בהקדמה למחזורו אומר תקיעתא דבי רב

מערכת הברכות שנהגה בישיבות למלכיות זכרונות ושופרות ואין סיבה לומר שרב חיבר אותם

פייטנים כמו יוסי בן יוסי והקליר חיברו תקיעתות תחליפיות

עד היום נוהגים באשכנז מובהק-מערב ביום ב' של ר"ה תקיעתא חליפית ובה פסוקים אחרים

ביום הראשון אומרים את הפיוט אבל נוסח הברכות הוא המקורי וכן הפסוקים

‫בתאריך יום ו׳, 17 בדצמ׳ 2021 ב-8:44 מאת טעמי תורה <‪tame...@gmail.com‬‏>:‬

מוזכר בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן מ"ג) שיהושע הוא זה שחיבר את עלינו לשבח: וששאלתם לענין עירובין וידים, בשלמא שלמה המלך תקן עירובין וידים, יהושע תקן עלינו לשבח, ולאו הוא מתקנת רבנן, אלא יהושע תקנו כשנכנסו ישראל לארץ, שיאמרו זה התיקון להבדיל בין משפחות האדמה וגויי הארצות, ושכבר קבלו עליהם אלוה, ועל כך תקן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שמשתחוים, מה שלא היו משתחוים בחו"ל, אבל עירובין וידים שלמה המלך תקנם, בשלמא נטילת ידים תקן משום סרך תרומה, אלא עירובין היאך תקן שלמה וכי לא היו נוהגין ישראל בהם קודם שלמה, תינח עלינו לשבח תקנת יהושע, שהיו קודם בחו"ל ועכשיו נכנסו לארץ מקום מכוון לנגד כסא הכבוד, והוצרך לתקנו, ודאי כך הוא והענין מורה לכך, וכו'.

וברוקח משמע שתיקן גם את הנוסח עצמו ולא רק את עצם הענין, שכתב (פירושי סידור התפילה) וז"ל: עלינו לשבח לאדון הכל כל איש הירא את דבר השם ישים אל לבו תבונת השכל, וישים לבו בבשרו ויכוין מאד מאד כשיאמר עלינו לשבח, כי שיר השירים הוא, ויהושע איש האלהים יסדו כשנכנס לארץ הקדושה, וראה כי חוקות הגוים הבל הם ואלילים תהו בלא יוכלו להציל עובדיהם, התחיל לפרוש כפיו השמימה וכרע על ברכיו באימה, ואמר בקול רם בניגון המשמח הלב לכוין עלינו לשבח. ומפני ענותו הגדולה אשר היה בו, כאשר למד ממשה ענו מכל האדם אשר יסד מ'זמור ש'יר ליום ה'שבת משה, אך "ליום" מפסיק פן יבינו מי עשאו, כך היה יהושע ענו, ויסד עלינו לשבח בשמו הושע למפרע, ע'לינו לשבח, ש'לא שם, ו'אנו כורעים, ה'וא אלהינו. ויסד קנ"ב תיבות מן עלינו עד לעולמי עד תמלוך בכבוד כמנין ב"ן נו"ן, וחסר ו' בנו"ן וכו', על כן יתכוין האדם בכל מאודו לשורר לבוראו בזה השיר מפואר ומהודר ומעוטר ומקודש ומרומם, עכ"ל.

‫בתאריך יום ו׳, 17 בדצמ׳ 2021 ב-2:49 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

1. הרב דוד צבי הופמן, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

2. "חיבור התפילה     על פי המסורת"

המסורת היהודית מייחסת את חיבור התפילה ליהושע בן נון...

רבי מנשה בן ישראל יחס את התפילה לאנשי כנסת הגדולה על פי הביטוי "מלך מלכי המלכים" שמופיע בנביא דניאל. הרב אליהו מונק בספרו "עולם התפילות" וכן בספר "עיון תפילה" לר' אריה לייב גורדון ניסו לתאם עם דעת החוקרים, שהתפילה בבסיסה חוברה על ידי יהושע, אך נערכה על ידי רב, מסדר סדר מלכויות זכרונות ושופרות.

3. התקנות בישראל (= אור המזרח, לב):

4. פרופ' מאיר בר-אילן, מקורה של תפילת עלינו לשבח, דעת, מג (תשנ"ט), עמ' 24-5 

בהערה האחרונה מזכיר את "המסורת הבדויה על ידי ר' משה די לאון הן ביחס לאמירת 'עלינו לשבח' בכל יום, והן ביחס לחיבורה על ידי יהושע בן נון", ומציין למאמר זה:

Elliot R. Wolfson, ‘Hai Gaon’s Letter and Commentary on ‘ALEYNU: Further Evidence of Moses De Leon;s Pseudepigraphic Activity’, JQR, 81 (1991), pp. 365-410.

מכתבו ופרשנותו של רב האי גאון על "עלינו": עדות נוספת לפעילותו ההדוקאפיוגרפית של משה דה ליאון ב-JSTOR

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 5 ביולי 2017 ב-17:12‬
‪Subject: עמידה ב"עלינו לשבח"‬
To:

https://ph.yhb.org.il/03-17-07/ 

נהגו לומר בסיום תפילת שחרית "עלינו לשבח", כדי לקבוע בלבבות את האמונה בה' ואת תקוות הגאולה; וכדי שאח"כ, כשהיהודי ייפגש עם הגויים, במסחרו ועיסוקיו, לא יגרר אחר אליליהם ואמונתם (ב"ח או"ח קלג). על פי האר"י, נהגו לומר "עלינו" גם אחר תפילת מנחה וערבית. מפני חשיבותה של תפילה זו נוהגים לאומרה בעמידה, ונוהגים לכרוע מעט בעת שאומרים "ואנחנו כורעים" בנוסח אשכנזים, וכשאומרים "ואנחנו משתחווים" בנוסח ספרדי. (מ"ב קלב, ט).

משל למה"ד, לשירת המנון הלאום בסיום טקסים ממלכתיים.

--  

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 12 בדצמ׳ 2017 ב-12:08‬
‪Subject: 3 אנחנו / אנו‬
To:

מצו"ב עוד שרשור מהעבר על נושא זה (תגובות על הקובץ המצ"ב).

בתאריך 26 ביולי 2014 בשעה 22:26, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

> א.  לר' יוסף דוד רוזנברג,
>תיקון:   פרנ"ס מופיע גם בברכת הזן וגם בברכת הארץ (שתיקן יהושע).
>
> ב. ברור שיש מילים שהיו קיימות בזמן התורה, ולא נצרכו לתורה, ולכן אינן מתועדות בה.
>
> ג. צ"ע מה ידוע על שורש זה בשפות אחרות. וכן צ"ע אם המילה קיימת בכל הנוסחים. 
למשל, בברכת הארץ, בסידור שלבני תימן, המשפט עם "ומפרנס אותנו"  כלל לא קיים שם.
>
> ד. לר' יעקב בודנר, 
> ייש"כ על המאמר ששלחת. 
> ***היכן הוא התפרסם?
>
> כמה הערות:
> 1.  "ולמתעקש לטעון שמטבע אין הכוונה למילים"... 
> האם כוונתך לשלול את דעת גדולי מאורי הדורות, הרמב"ם והחינוך?! 
> ראה גם באנצ' תלמודית, ערך ברכת המזון, הערות 54-55. 
> 2.  קושייתך בסעיף א על התיקון אנו> אנחנו, מדברי רד"ק, היא קושיה נכונה ע"ד הפשט.
אך תירוצך החביב והנחמד - לכאורה איננו יציב ונכון, ע"ד הפשט. הציטוטים שהבאת אינם משכנעים שכל מילה בברכת הארץ ובעלינו לשבח יצאה מפי יהושע, אף אם נקבל את הייחוס, שצ"ע אם לקבלו ע"ד הפשט. 
> 3.  לגבי קושייתך בסעיף ג, אכן רבים תיקנו אנו> אנחנו - לא רק בב' מקומות אלו! 
> 4. אגב, התיקון אנו> אנחנו, מוזכר כבר אצל רבו של רש"י. 
> הניסוח של המתקנים איננו כדבריך  (שהואיל ויהושע תיקנו, זה חייב להיות ע"פ לישנא דקרא), אלא הם קובעים חד משמעית שכך מדויק לומר, תוך התעלמות מהנ"ל ע"פ הרד"ק.
>
> ה. יישר כח לכל המעיינים והמדקדקים בלשון התפילה. 
> יה"ר שנזכה להתעמק ולכוון בכל תפילותינו, 
> ושה' ישעה לתפילותינו, 
> ונזכה להשמדת כל הרשעה ולגאולה שלמה כבר בשנת תשעה הבעל"ט. 
> שבוע וחודש טובים, 
> אפ"ר

בתאריך 2014 7 25 19:06, מאת "sm" <shmu...@013.net>:

דברים משונים ביותר!

באיזה נוסח תיקן משה רבינו, נוסח אשכנז או ספרד? רק ב'אנו' פתאום נפלה בעיה? באמת כל מה שהפריע לפוסקים במילה אנו הוא רק בעלינו וברכת המזון בגלל שהנוסח שלהם אמור להיות קדמון, וזה אמור להיות מובן מאליו?

ואת עלינו לשבח באיזה נוסח תיקן?

ומה עם כסא כבודו – מושב יקרו?

האם באמת הדעה המקובלת היא דעתו של הרוקח זצ"ל בכל ענין מנין התיבות והאותיות וייחוס מנין זה לאנשי כנה"ג ולמעלה?

שמואל

 ---------- הודעה שהועברה ----------

מאת: "טעמי תורה" <tame...@gmail.com>
Date: 2014 7 22 14:09
נושא: Re: פרנסה 

משה תיקן גם את מטבע הברכה, כמו שהוזכר בראשונים (עיין במאמר המצורף), ולמתעקש לטעון שמטבע אין הכוונה למילים ממש, הנה דברי המבי"ט (בספרו בית אלקים שער היסודות פרק ס"א):

ואני חושב כי לא כל נוסח הברכות והתפלות תקנו אנשי כנסת הגדולה, שהרי ברכת המזון אמרו חז"ל משה רבינו תקן ברכת הזן, יהושע תיקן ברכת הארץ, ודוד ושלמה תקנו ברכת בונה ירושלים, ולא לבד ענין הברכה של הזן והארץ ובונה ירושלים, אלא הנוסח עצמו כמו שהיא סדורה אצלנו אפשר שתקנו, כי אין שום מלה באלו הברכות בפרט בהזן והארץ שלא תיאמר בזמן משה עצמו ובזמן יהושע, ואפי' מימי האבות היו יכולים לומר ברכת הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו וכו' ואל יחסר לנו מזון וכו'.

 

וכן את נוסח עלינו לשבח חיבר יהושע מילה במילה, כמו שכתב הרוקח שהובא במאמר המצורף.

 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:53, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

 

על כרחנו נאמר שמרע"ה רק תיקן אבל לא קבע את הנוסח, 

גם ברור כשמש שנוסח עלינו לשבח שהוא חלק מנוסח מלכיות במוסף ראש-השנה 

אינו מעשה ידי יהושוע בן-נון. 

הוא תקיעתא דבי רב. 

אליהו

 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:11, מאת YD Rosenberg <slowt...@esrcal.com>:

היה לי קושיא קטנה -- "ומפרנס אותנו תמיד בכל יום"

יש לנו קבלה שמשה רבינו חיבר ברכה ראשונה  של ברכת המזון:

"אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן" - ברכות מח:

 

א] "פרנסה" לא מילה מקראי

 (מצאתי בתרגום על בראשית טו:ב "וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּי בְּבֵיתִי" 
and this provider who is in my house)

 

ב] אפילו אם רצה לומר שמשה ודאי ידע את המילה "פרנסה" (כמו כל יהודי!), אבל יש לנו ספר שלם (משנה תורה) בדבריו של משה רבינו, ע"ה, והוא לא הזכיר "פרנסה".

האם יש לכם תשובה?

 

 

תודה רבה וכל טוב,

יוסף דוד רוזנברג

כד' תמוז תשע"ד