קבוצת ווצאפ לשונית "שפה אחת" / ​אלנתן חן

[אוריאל פרנק‎]

מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>

בס"ד

שלום,

מוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ בענייני לשון "שפב אחת".

מצורפת דוגמא. בסוף הדוגמא קישור להצטרף לקבוצה.
צבי

------------------

*במדבר לא –*

*מי מנה עפר יעקב ומס(פ)ר*

על השורש מס"ר – *חלק א*

מילה פשוטה לכאורה בפרק נוטה לחמוק מעינינו, כמילים מקראיות רבות אחרות, מתוך הרגלי הלשון שבפינו.

ה' מטיל על משה לפני מותו לנקום במדינים, ומורה לו לאסוף אנשים למלחמה:

"הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְיָ בְּמִדְיָן, אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא" (פס' ג–ד).

ומיד נאמר, לכאורה בביצוע הציווי: *"וַיִּמָּסְרוּ* מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא" (פס' ה).

הפועַל *וַיִּמָּסְרוּ* מעט חריג. מה עניין מסירה לכאן?

*חידוד הקושי*

רש"י בחושו הדק הרגיש בחספוס, אך בניסיונו לפרש את משמעות המילה חידד עוד יותר את הקושי שבה:

"מששמעו [ישראל] שמיתת משה היתה תלויה בנקמת מדין, לא רצו ללכת, עד *שנמסרו על כרחם"*.

פירוש זה הוא על פי הספרֵי, מדרש הלכה תַנָאִי לספר במדבר, ובו הדברים מפורשים אף יותר:

"מששמעו שמיתתו של משה מעכבת למלחמת מדין התחילו מתחבאים, אף על פי כן *נמסרו על כורחם*, שנאמר וימסרו מאלפי ישראל".

כדרכם של מדרשי אגדה רבים של חז"ל, כך אנו מוצאים גם בדרשה זו: אף על פי שעיקר כוונתה להורות מוסר ומעלות טובות, וכאן במיוחד לשבח את מנהיגי ישראל ולהראות "כמה הן חביבין על ישראל" (תחילת דברי רש"י), הרי שהיא מיוסדת על *קושי בפשט מילות הכתוב*.

ולעיתים הפתרון שמציע המדרש, בהיותו פתרון *דרשני*, הרי הוא מבליט ביתר שאת את הקושי *בפשט הכתוב*.

אך לא רק הפועַל *וַיִּמָּסְרוּ*, שאינו נראה לגמרי מתאים כאן, מעורר שאלה. שהרי אם כדברי המדרש, שהכוונה שנמסרו החיילים (בעל כורחם) – כלומר זהו *ביצוע* הציווי שנאמר למשה – מה בדיוק מוסיף הפסוק הבא:

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא" (פס' ו). והלא כבר נאמר ש"נמסרו" אלף למטה!

*טבריה*

לשם פתרון התעלומה, נניח לרגע למלחמת מדין ונקפוץ כאלפיים שנה קדימה, לטבריה של סוף האלף הראשון לספירה. בתקופה זו פעלו מי שמכונים *חכמי המסורה*.

חכמים אלה היו בקיאים במסורת קריאת המקרא המדויקת, והם יצרו מפעל ספרותי מעורר השתאות שעסק בעיקרו בשימור הנוסח המדוקדק של המקרא.

לאורך הדורות התלבטו חכמים בשאלת משמעותו המדויקת של המונח *מָסוֹרָה*.

הדעה הרווחת הייתה שהיא נקראת כך על שם שהיא *מוסרת* את נוסח המקרא המדויק דור אחרי דור איש מפי איש, כפי שנאמר בראש מסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני *ומסרה* ליהושע, ויהושע לזקנים" וכו'.

על פי זה כתב המדקדק בן המאה ה־16 ר' אליהו בחור:

"וכן עניין *המסורת* הזאת, לפי *שנמסרה* לחכמים איש מפי איש עד עזרא וסיעתו, ומהם לחכמי טבריא אשר כתבוה וקראו לה *מסרה"*.

                              *

ואולם הסבר זה מעורר קושי לא קטן.

על קושי זה, על פתרונות נוספים למשמעות המילה *מסורה* ועל הקשר לפסוק שבו פתחנו – בשבוע הבא.

=======================

שָׂפָה אֶחָת | ו' אלול תשפ"ב | אלנתן חן_

(הרשומה מבוססת על מאמרו של ז' בן־חיים, "מסורה ומסורת")

*שָׂפָה אֶחָת*

אתר: louis-chen.co.il

כתובת מייל: safah...@gmail.com

*להצטרפות:*

וואטסאפ: https://bit.ly/3AtlP2d

טלגרם: https://t.me/safa_ehat

[אוריאל פרנק‎]

מאת: אוריאל פרנק  

שלום עליכם

לא ידוע לי שמשנה משמעות 

כַּפָּרָה / כַּ-פָּרָה (כמו פרה)  - שניהם מלרע

לדעתי מי שהעיר להקפיד לבטא מלרע עשה כן בגלל המנגינה הרווחת ולא בגלל שמשנה משמעות.

כוח"ט

אפ"ר

‫בתאריך יום ד׳, 7 בספט׳ 2022 ב-19:40 מאת אורן שמחי <‪osi...@gmail.com‬‏>:‬

שלום ....

אשמח אם הרב יוכל לענות לי לגבי שאלה בסליחות:

בסידור הספרדי מופיע :

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה.

אָיֹם וְנוֹרָא,

מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

את שתי המילות המודגשות כתוב לומר אותן מילרע.

האם יש משמעות אחרת למילות במידה והוגים אותן מלעיל?!

תודה ויום טוב

אורן

--

"חובת האדם בעולמו,  כל עוד  הנשמה בקרבו, להשתדל להיות הולך וגדל          (חזון איש)

אורן שמחי ישיבת הרמב"ם 

oren simhi

Advisor of 10 Grade

Maimonides School, Brookline, MA