להורגך

[אוריאל פרנק‎]

ראו המצ"ב.

וע"ע בדיון שהיה לנו על "נעומך" וצ"ע בכתיב בלשון חז"ל!

כ"ט, 

אפ"ר

בתאריך 24 בדצמבר 2017 בשעה 12:32, מאת Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>:

אח"כ בדקתי מופעים נוספים בלי ל' השימוש, ומצאתי תשע לטובת הצורה בעלת ח"פ בע' הפועל:

  1.  בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק יז

וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת: (יח) 

  2.  בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק ה

(ה) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם 

  3.  במדבר פרשת שלח פרק טו פסוק יט

אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה: (יט) וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ 

  4.  דברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק כ

תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ 

  5.  יהושע פרק כג פסוק יג

וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את 

  6.  מלכים א פרק יח פסוק יח

כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּֽעֲזָבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת ה֔' וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֛י 

  7.  ירמיהו פרק כג פסוק לח

תֹּאמֵרוּ֒ לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' יַ֧עַן אֲמָרְכֶ֛ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה מַשָּׂ֣א 

  8.  יחזקאל פרק לה פסוק י

וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י הֽ': (י) יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י 

  9.  עובדיה פרק א פסוק יא

וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם: (יא) בְּיוֹם֙ עֲמָֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים 

 ואילו לצורה בעלת קמץ חטוף בע' הפועל יש שמונה, חוץ מ'להרגך' הנ"ל שהוא ממילא חריג.

  1.  שמות פרשת משפטים פרק כג פסוק טז

הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה: (יז) 

  2.  ויקרא פרשת אמור פרק כג פסוק לט

עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ 

  3.  דברים פרשת ראה פרק טז פסוק יג

תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ: (יד) 

  4.  דברים פרשת כי תבוא פרק כז פסוק ד

אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ: (ד) וְהָיָה֘ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ 

  5.  דברים פרשת כי תבוא פרק כז פסוק יב

אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י 

  6.  יהושע פרק ד פסוק כג

מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד־עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ ה֨' אֱלֹהֵיכֶ֧ם 

  7.  יהושע פרק כג פסוק טז

לָכֶ֔ם ה֖' אֱלֹהֵיכֶֽם: (טז) בְּ֠עָבְרְכֶם אֶת־בְּרִ֨ית ה֥' אֱלֹהֵיכֶם֘ 

  8.  ישעיהו פרק יד פסוק ג

ס (ג) וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ ה֙' לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמֵרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה 

בתאריך 24 בדצמבר 2017 בשעה 12:22, מאת Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>:

נפוץ לא הייתי אומר

הדוגמא היחידה הנוספת שמצאתי בכלל היא 'לעברך בברית' (דברים כט, יא) ואולי 'ולאכלכם' (בראשית מז כד) אם ננקוט שמדובר בצורת מקור ולא בשם העצם, דבר שאינו מוכרח כלל ואולי אף לא מסתבר.

מה שמעניין הוא שגם הכתר וגם כ"י לנניגרד מנקדים את 'ואמר להרגך' בחטף פתח הגימ"ל, מה שאומר שהשוא במסורתם היה נע, אם כן לכאורה הקמץ היה רחב, דבר שאינני מבינו כלל.

בתאריך 23 בדצמבר 2017 בשעה 22:02, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

שאלה שהגיעתני 

התשובה הנראית 

הניקוד להָרגך שבפרשת תולדות הוא הנפוץ והעיקרי 

הניקוד בספר שמואל לַהֲרָגך מחודש במקצת. 

אליהו

הבא להרגך השכם להרגו

א.  איך צריך לומר; 'הבא לְהָרְגְךָ השכם להרגו' [ובעגה הישיבתית 'לְהָֽרְגְךָ' במלעיל], או 'הבא לַהֲרָגְךָ'?

ב.   ומה הסיבה לשינוי הניקוד בתיבה זו בין הפסוקים? האם זה קשור לאס"ף?

[בראשית פרק כז פסוק מב] וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.

[שמואל א פרק כד פסוק יא] הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְדוָד הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ יְדוָד הוּא. [עיין בגמרא ברכות סב ע"ב שדורשת על פסוק זה הבא להרגך השכם להרגו].

[עזרא ב פרק ו פסוק י] וַאֲנִי בָאתִי בֵּית שְׁמַעְיָה בֶן דְּלָיָה בֶּן מְהֵיטַבְאֵל וְהוּא עָצוּר וַיֹּאמֶר נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹדִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל וְנִסְגְּרָה דַּלְתוֹת הַהֵיכָל כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ וְלַיְלָה בָּאִים לְהָרְגֶךָ.

אשמח לקבל תשובה,

מרדֳּכי (הוספתי דגש)

[אוריאל פרנק‎]

וראו גם דיון זה:

מאת: Chanan Ariel <chanan...@mail.huji.ac.il>
תאריך: 9 בנובמבר 2015 בשעה 10:13 

נוסף לספרו של אילן אלדר, ראו נא גם את הדיון במאמרו של ישראל ייבין, בפרט מן העמוד השביעי במאמר, הוא עמוד 169 בחוברת כולה. 

נ"ב: אגב, חוברות לשוננו נסרקו ונטענו למרשתת. הנה הודעה של הספרייה הלאומית בעניין הזה:

לשוננו מצטרף ל-55 כתבי עת עבריים נוספים שניתנת להם גישה מקוונת לכלל האוכלוסייה הישראלית, מראשית הופעתם ועד השנים האחרונות. לשוננו מופיע בינתיים עד 2011, וכל שנה יתעכנו כרכים נוספים.

 

כיצד נכנסים? נכנסים לדף הזה http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/infochannels/databases/Remote_access/Pages/default.aspx באתר הספרייה הלאומית, נרשמים (בחינם) (למי שאיננו רשום כמשתמש הספרייה) וניתן להיכנס פנימה לכל כתבי העת, לעיין לפי תאריך או לעשות חיפוש מלים בתוך המאמרים עצמם.

ניתן לשמור ולהוריד מאמרים.

 

לכל בירור ניתן גם לפנות למחלקת ייעוץ והדרכה בספרייה, 0747-336400 או refe...@nli.org.il .

בתאריך 9 בנובמבר 2015 בשעה 9:58, מאת Chanan Ariel <chanan...@mail.huji.ac.il>:

אינני עובד בהוצאת קורן, וגם בעבר לא הייתי מעובדי ההוצאה אלא היית אחד המגיהים של הנוסח העברי בסידור המתורגם אנגלית שהוציאו..

לעצם השאלה, אני מצרף כאן את דבריו של אילן אלדר. ספרו, על שני חלקיו, צריך להימצא תמיד על שולחנו של כל המעיין בענייני הלשון בנוסח אשכנז.

כל טוב

חנן

בתאריך 8 בנובמבר 2015 בשעה 19:56, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

אני מעביר לחנן אריאל 

אינני יודע אם הוא עדיין עובד שם 

אולי הוא יסבירנו

בתאריך 8 בנובמבר 2015 בשעה 16:31, מאת shannon <sha...@saad.org.il>:

הכל נכון אבל טרם עניתים על השאלה: למה כל הסידורים
מנקדים חטף פתח. ורק קורן, שהוא חדש למדי העז 'לקלקל' את השורה?
אליהוא

דוד כוכב wrote:

בראשית ט, ב וּמוֹרַאֲכֶם 

והכנעני

מטחוי

ונשתחוה

במוצאכם

ותשתחוין

וישתחוו

בטמאכם

ועוד

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 23:51, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:

ללא אותיות שחמוש מצאתי בקמץ קטן רק את שמואל א טו, א לִמְשָׁחֳךָ 

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 23:49, מאת Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>:

גם ב'לשחטו' זה ראש המילה, ל' השימוש אינה קשורה למילה.

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 23:16, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

שאלתי אם גם כאשר זה קורה לא בראש המילה (כגון: לשחטו) החטף מקבל את גון התנועה הקודמת, או שרק בתחילת המילה (כגון: צהרים, נעמי, וכדומה).

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 23:12, מאת Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>:

לא הבנתי את השאלה.

שוא בתחילת מילה ממילא יכול להיות רק נע.

הרעיון הוא שמדובר על הברה סגורה, השוא היה בעקרון צריך להיות נח, ורק בגלל הגרונית הוא נפתח, כמו 'אהרן' לעומת 'שמעון', במקרה כזה החטף והתנועה שלפניו תמיד יהיו מאותו גוון, זה נמצא מאות או אלפי פעמים בתנ"ך.

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 22:30, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

האם יש לך ראיה שניקוד האות הקודמת משפיע על החטף גם כאשר אינה אות שניה בתיבה, או שרק מסתבר לך שאין חילוק בין ראש התיבה לאמצע התיבה?

בתאריך 7 בנובמבר 2015 בשעה 20:08, מאת Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>:

בעקרון אמור להיות כאן שוא, כמו במקרה שע' הפועל אינה גרונית.

החטף נובע בגלל הגרונית, במקרה כזה החטף הוא תמיד בגונה של פ' הפועל, דהיינו חטף קמץ, (כמו במילים צהרים, נעמי, אהליאב) אין שום סיבה שהוא יהיה חטף פתח. חטף פתח בלי קשר לתנועה שלפניו בא רק במקרה שהאות היתה ממילא צריכה להנקד בשוא נע.

בתאריך 5 בנובמבר 2015 בשעה 15:03, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

למה חטף פתח ודאי שיבוש?

בתאריך 5 בנובמבר 2015 בשעה 13:43, מאת Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com>:

חטף פתח ודאי שיבוש. אפשר שוא נח או חטף קמץ.

בתאריך 5 בנובמבר 2015 בשעה 8:03, מאת shannon <sha...@saad.org.il>:

בתפילת גשם האשכנזית קראנו:
"ושחת להורו לשחטו לשפוך דמו כמים."
אבל איך מנוקד לשחטו?
בכל מקום [50 סידורים] מצאתי ש' קמוצה וח' בחטף פתח.
חוץ מקורן ח' בחטף קמץ. [כולל קורן הישן]
ההגיון עם קורן, אבל מאין לאחרים חטף פתח?
אליהוא

+++++++++++++++++++++++++++

בתאריך 24 בדצמבר 2017 בשעה 12:42, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

[אוריאל פרנק‎]

וכאן הקישור לשיעורו של אמו"ר, הרב יצחק פרנק, "הבא" להורגך השכם להורגו.

בתאריך 24 בדצמבר 2017 בשעה 12:46, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>: