בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Aaron Gal <gal...@aol.com>
‪Date: יום ה׳, 28 באוג׳ 2025 ב-19:08 

על הביטוי "לאכול קורצא":

"לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ..." (ויקרא יט:טז)

אונקלוס: "לָא תֵיכוּל קוּרְצִין בְּעַמָּךְ".

רש"י: "לָא תֵיכוּל קוּרְצִין כְּמוֹ וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא (דניאל ב׳:כ״ה), אָכַל בֵּיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא (ברכות נ"ח); נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְמַר חִזּוּק שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת, וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן קוֹרֵץ בְּעֵינָיו (משלי ו'), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים:"

אולם יש שפירשו אחרת.

בספר דניאל קראנו:

"כׇּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃" (דניאל ג:ח)

רש"י: "קְרִיבוּ גֻבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן. הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם..."

אבן עזרא: "ואכלו קרציהון - תרגום: לא תלך רכיל - המדבר בסתר רעה על אחד, כאילו אוכל בשרו".

פירוש "דעת מקרא" על ספר דניאל כתב כך: "'אכל קרצין' הלשין, הלך רכיל. ויסודו של הצרוף באכדית (=בבלית)  Akulu Kursi ופירושו המילולי: אכל חתיכות בשר מגופו של מישהו. והוא משמש במשמעות הלשין עליו, הוציא דיבתו רעה..."  

מצורף מאמר מאת פרופסור יעקב קליין שכתב על הנושא.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

בחודש אלול אנחנו קוראים את מזמור כ"ז מתהלים:

״בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ״. (תהילים כז:ב)

לא מצאתי במקרא נוהג של אויבים לאכול בשר שנואיהם, לכן יתכן שכוונת הפסוק היא זאת:

אלה שחשבתי שהם מֵרֵעַי, הם בעצם מְרֵעַי, העלילו עלי עלילות, הוציאו דיבתי רעה.
(יש כמובן לשים לב להבדל בין "מֵרֵעִים" - משמעות "חברים", לבין "מְרֵעִים" - חורשי רעה.)

שבת שלום

חודש טוב,

אהרן

Aharon Gal

201-414-7190

[אוריאל פרנק‎]

מאת: gal...@aol.com <gal...@aol.com>     ‪Date: יום א׳, 12 במאי 2024, 13:11                ‪Subject: לפרשת קדושים - לא תיכול קורצין        <gal...@aol.com>

 

 

"לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י ה'׃" (ויקרא יט:טז)

 

"הלוך רכיל" הוא ניב שמשמעותו להלשין, להעליל, לדבר לשון הרע.

מטבע הלשון הזה מופיע במקומות אחרים במקרא:

"כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֽוֹרְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל...(ירמיהו ו:כח)

"הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד..." (משלי יא:יג)

ועוד.

 

אונקלוס, כדרכו, מתרגם את הניב המקראי, "תלך רכיל", בניב ארמי, "תכול קורצין":

"לָא תֵיכוּל קוּרְצִין בְּעַמָּךְ לָא תְקוּם עַל דְּמָא דְחַבְרָךְ אֲנָא יְיָ:"

הניב הארמי מופיע בספר דניאל:

"...וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃" (דניאל ג:ח)

רש"י מפרש שם: "הלשינו עליהם..."

 

הניב הארמי עורר התעניינות אצל המפרשים:

רש"י בפרשתנו מסביר:

" נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְמַר חִזּוּק שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת, וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן קוֹרֵץ בְּעֵינָיו (משלי ו'), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים:"

 

הרמב"ן מצטט את פירושו של רש"י, ומגיב:"...ואין במה שפירש בתרגום הזה טעם או ריח..."

במילים עדינות יותר, על מה שרש"י אומר "נראה לי", הרמב"ן אומר: "לא נראה לי".

 

גם לרשב"ם, נכדו של רש"י, זה לא נראה, והוא מציע פירוש אחר:

"לא תיכול קורצין. לא תכריז רכילות. וכן בדניאל: אכלו קורציהון דיהודאי. הכריזו. וכן: ירעם משמים מתורגם: אכלי מן שמיא. לשון השמעת קול."

הרשב"ם פירש את המילה הארמית "תיכול", לא לשון אכילה כפי שפירש סבו, אלא לשון הכרזה, השמעת קול. ז"א: "לא תכריז רכילות". 

 

מעניין שגם רש"י, במקומות אחרים, ראה את המילה "תיכול" מקבילתה הארמית של הכרזה.

לדוגמה, בספר זכריה על הפסוק "ה֣וֹי ה֗וֹי וְנֻ֛סוּ מֵאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן..." (זכריה ב:י) כותב רש"י:

"הוי הוי. אין הוי אלא לשון הכרזה והזעקת קיבוץ וכן ת"י אכלו למבדריא הכריזו כמו (שמואל ב כ״ב:י״ד) ירעם מן שמים, אכלו מן שמיא:"

 

גם בפירושו בגמרא פירש את "תיכול" לשון הכרזה.

את המשפט: "ולאו גברא בעית לאכלויי" (בבא בתרא ה:א)

תרגם רש"י: "להזעיק ולגעור בהן וירעם מתרגמי' אכלי (תהילים יח) וכן כל לשון הכרזה בתרגום יהונתן:"

 

אם כך, לפירוש זה "תיכול" אינו לשון אכילה, אלא לשון השמעת קול, הכרזה.

 

ומה זה קורצין?

במקרא יש לשורש "קרץ" שתי משמעויות. האחת קריצה, מצמוץ בעינים, כמו:

"קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃" (משלי ו:יג).

וזאת המשמעות שרש"י בחר בהסברו על המילה "קורצין" שבפסוקנו.

 

המשמעות האחרת היא מלשון חיתוך.

בירמיהו: "עֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃" (ירמיהו מו:כ)

רש"י מפרש שזהו לשון חיתוך.

בגמרא הפועל "קרץ" מוסבר כלשון חיתוך או שחיטה.

 

בפירוש "דעת מקרא" בספר דניאל, המשפט: "וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃" (דניאל ג:ח) הוסבר שיסוד הביטוי "לאכול קורצא" הוא מהשפה האכדית: 

 akulu kursi שפירושו המילולי הוא "אכלו חתיכות בשר מגופו של מישהו", ומשמעותו הלשין עליו, הוציא דיבתו רעה.

 

אולי האמור לעיל יטיל אור על האמור במזמור כ"ז בתהלים:

"לְדָוִ֨ד ׀ ה' ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א ה' מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃

בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃"

 

האם דוד המלך מדבר כנגד קניבלים שלא יאכלו את בשרו?

 

נראה שהכוונה היא אחרת. 

דוד המלך מדבר כנגד אותם אנשים המעמידים פני מֵרֵעִים, חברים, רֵעִים, אך אין הם אלא מְרֵעִים, אנשי רוע ורשע, טופלי עלילה, ודוברי דיבה.

אוכלי קורצין.

 

שבוע טוב,

 

אהרן

 

 

 

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת יומא פרק ג משנה ד
[ד] סדין של בוץ, סדין של פשתן. קרצו, הרגו, נגזר מן קרץ, והוא שישחוט רוב שנים לפי שעבודת היום אינה אלא בכהן גדול ופירוש מירק אחר שחיטה על ידו, גמר איש אחר השחיטה אחריו. ומירוק, נקרא גמר פעולה איזו פעולה שתהיה. ונסתפג, נתגנב.

[אוריאל פרנק‎]

על השורשים קרץ-קצר שלח לי הרב אלדד נקר 

<elda...@gmail.com>

‪Date: יום ה׳, 28 באוג׳ 2025 ב-22:30‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י‬