אסוציאציה לידה הארוכה של בתיה בת פרעה (סוטה יב:). לאסתר המלכה, לא נעשה נס בידה כי אם בשרביט (מגילה טו:).
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-...@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Tuesday, March 15, 2022 1:35 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] "ידא אריכתא"
שלום,
סברתי לתומי שביטוי זה כתוב בגמרא, או לפחות בראשונים.
והתפלאתי שבינתיים מצאתיו רק אצל אחרוני האחרונים.
אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, חצר (קנין)
אם החצר קונה לו מחמת היותה רשותו וכידו ארוכה, "ידא אריכתא"
בלי וירוסים. www.avast.com |
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGzHOzJ8Mo8-jt5xOz6urQ_tCYnS2eun31xRf-N4GBHFw%40mail.gmail.com.
חידושי הר"ן מסכת בבא מציעא דף יא עמוד ב
וי"ל דכל שהיא משתמרת למה שהוא זכות לו כידו היא שאף מה שבא לידו כי ניחא לי' דלקני בחצר המשתמר' הוא נותנו ויד אריכתא היא
הכניסו למחלקה זו, כהערה, כגימיק, או בדומה להם, את מטבע הלשון המעוותת "יומא אריכתא" תחת מטבע הלשון הבלתי-מזוייפת "יומא אריכא".
השגגה הזו נמצאת באותם מקורות בהם נמצאת מטבע-הלשון המקורית והאמינה "יומא אריכא", עוד בפירושי הראשונים. אב לכולם: הגמרא (עכ"פ שלפנינו) בביצה (ל:): "יומא אריכתא", אך שומה עלינו (עוד ניב, שנדמה עתיק, ואינו אלא חדש. ר' מטה) לבדוק בכת"י. אני מנבא שנכתב אריכ' ובהעתקות (ובדפו"י?) פוענח בשגגה 'אריכתא'.
ואגב, "שומה עלינו", זו לשון האקדמיה: בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא".
ביטוי נוסף הקשור בפועל שָׂם הנהגה בטעות בשי"ן ימנית הוא שׂוּמָה עָלָיו, שפירושו 'מחובתו', 'הדבר מוטל עליו'.
בברכת "מרבים בשמחה" אי"ה,
מ ' ג '