נ' משמשת במקום שתי נ'
10 views
Skip to first unread message
אוריאל פרנק
Jun 26, 2025, 4:57:22 AMJun 26
to
האם רש"י מתייחס לכך במקומות נוספים חוץ משתי אלה?
1. בראשית ל"ג:י"א
חנּני – נו"ן ראשונה מדגשת, שהיא משמשת במקום שני [דפוס רומא שתי] נו"נין. שהיה לו לכתוב: חננני, שאין חנן בלא שני נו"נין, והשלישית לשימוש, כמו: עשאני, זבדני (בראשית ל':כ').
2. בראשית ל"ד:ט"ז
ונתנּו – נו"ן שנייה מדגשת, לפי שהיא משמשת שני נו"נין: ונתננו.
ונתנּו – נו"ן שנייה מדגשת, לפי שהיא משמשת שני נו"נין: ונתננו.
אוריאל פרנק
Jun 26, 2025, 5:15:27 AMJun 26
to רוחב לשון
ייש"כ.
רש"י רות א':י"ג
תעגינה – לשון איסור, כלא, כמו עג עוגה ועמד בתוכה (משנה תענית ג':ח'). ויש פותרין לשון עיגון, ולא יתכן, שאם כן היה לנקד הנו"ן דגש או לכתוב שני נוני"ן.
תעגינה – לשון איסור, כלא, כמו עג עוגה ועמד בתוכה (משנה תענית ג':ח'). ויש פותרין לשון עיגון, ולא יתכן, שאם כן היה לנקד הנו"ן דגש או לכתוב שני נוני"ן.
והנה מקום נוסף:
רש"י איוב י"ח:ג'
(ג) נטמינו בעיניכם – נחשבנו בעיניכם טמונין ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ' כמו טמונין פלשתאי, תרגום של סתמום פלשתים (בראשית כ"ו:ט"ו), יש מפרשים לשון טמינה וטעות הוא בידם שא"כ צריכה התיבה שני נונין אחד ביסוד וא' בשמוש של רבים.
(ג) נטמינו בעיניכם – נחשבנו בעיניכם טמונין ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ' כמו טמונין פלשתאי, תרגום של סתמום פלשתים (בראשית כ"ו:ט"ו), יש מפרשים לשון טמינה וטעות הוא בידם שא"כ צריכה התיבה שני נונין אחד ביסוד וא' בשמוש של רבים.
בתאריך יום ה׳, 26 ביוני 2025 ב-12:09 מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:
רש"י ברות על 'תעגנה' גם כותב מעין זה.בתאריך יום ה׳, 26 ביוני 2025 ב-11:57 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEC6PotTmD8sm14oOqJVA1GaBgcEf_bQREqLKnwE0oijA%40mail.gmail.com.
אוריאל פרנק
Jun 26, 2025, 5:38:26 AMJun 26
to
והנה הפירוש שחיפשתי, בהערת אגב לפירושו על שמות כ"ג:כ"ז.
רש"י שמות כ"ג:כ"ז
(כז) והמתי – כמו: והממתי. ותרגומו: ואשגש. וכן כל תיבה שפעל שלה בכפל אות אחרונה, כשתהפך לדבר לשון פעלתי, יש מקומות שנוטל את הכפילה ומדגיש את האות ונוקדו במלא פום, כגון: והמותי – מגזרת: והמם גלגל עגלתו (ישעיהו כ"ח:כ"ח), סבותי (קהלת ב':כ') – מגזרת: וסבב בית אל (שמואל א ז':ט"ז), דלותי (תהלים קט"ז:ו') – מגזרת: דללו וחרבו יאורי מצור (ישעיהו י"ט:ו'), על כפים חקותיך (ישעיהו מ"ט:ט"ז) – מגזרת: חקקי לב (שופטים ה':ט"ו), את מי רצותי (שמואל א י"ב:ג') – מגזרת: קנה רצוץ (מלכים ב י"ח:כ"א).
והמתרגם והמותי – ואקטל, טועה הוא, שאילו מגזרת מיתה היה, אין ה"י שלו בפתח, ולא מ"ם שלו מדגשת, ולא נקודה מלא פום, אלא והֵמַֿתּי, כמו: והמתה את העם (במדבר י"ד:ט"ו), והתי"ו מדגשת, לפי שתבא תחת שני ת"וין, האחת נשרשת שאין מיתה בלא תי"ו, והאחת משמשת כמו: חטאתי, עשיתי, אמרתי. וכן: ונתתי – התי"ו מדגשת שהיא באה תחת שתים, לפי שהיה צריך שלשה ת"וין, שנים ליסוד, כמו: ביום תת י"י (יהושע י':י"ב), מתת אלהים (קהלת ג':י"ג), והשלישית לשימוש.
(כז) והמתי – כמו: והממתי. ותרגומו: ואשגש. וכן כל תיבה שפעל שלה בכפל אות אחרונה, כשתהפך לדבר לשון פעלתי, יש מקומות שנוטל את הכפילה ומדגיש את האות ונוקדו במלא פום, כגון: והמותי – מגזרת: והמם גלגל עגלתו (ישעיהו כ"ח:כ"ח), סבותי (קהלת ב':כ') – מגזרת: וסבב בית אל (שמואל א ז':ט"ז), דלותי (תהלים קט"ז:ו') – מגזרת: דללו וחרבו יאורי מצור (ישעיהו י"ט:ו'), על כפים חקותיך (ישעיהו מ"ט:ט"ז) – מגזרת: חקקי לב (שופטים ה':ט"ו), את מי רצותי (שמואל א י"ב:ג') – מגזרת: קנה רצוץ (מלכים ב י"ח:כ"א).
והמתרגם והמותי – ואקטל, טועה הוא, שאילו מגזרת מיתה היה, אין ה"י שלו בפתח, ולא מ"ם שלו מדגשת, ולא נקודה מלא פום, אלא והֵמַֿתּי, כמו: והמתה את העם (במדבר י"ד:ט"ו), והתי"ו מדגשת, לפי שתבא תחת שני ת"וין, האחת נשרשת שאין מיתה בלא תי"ו, והאחת משמשת כמו: חטאתי, עשיתי, אמרתי. וכן: ונתתי – התי"ו מדגשת שהיא באה תחת שתים, לפי שהיה צריך שלשה ת"וין, שנים ליסוד, כמו: ביום תת י"י (יהושע י':י"ב), מתת אלהים (קהלת ג':י"ג), והשלישית לשימוש.
רק קצת צ"ע:
1. למה רש"י לא הסביר זאת כבר בחומש בראשית - למשל במופע הראשון של נָתַתִּי (א, כט) או של וְנָתַתִּי (יז, ח).
2. בבואו להוכיח שבפועל וְנָתַתִּי "היה צריך שלשה ת"וין", הוא מביא שני פסוקים להוכיח ששתי ת"וין שורשיות ("ליסוד"). האם רש"י סבר שיש שני שורשים תאומים: נת"נ ונת"ת? למה לא כתב רש"י בדומה לדבריו בבראשית ל"ד:ט"ז [ונתנּו – נו"ן שנייה מדגשת, לפי שהיא משמשת שני נו"נין: ונתננו] שוְנָתַתִּי "היה צריך שלשה ת"וין", הראשונה היא האות ת' השורשית (ע' הפועל), השניה באה במקום ל' הפועל נ' (הידמות מלאה) והשלישית לשימוש.
בתאריך יום ה׳, 26 ביוני 2025 ב-12:15 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
Jul 20, 2025, 2:14:23 PMJul 20
to
מתוך הרצאת הרב יעקב לויפר
"היסוד הנופל" של רש"י
---------- Forwarded message ---------
מאת: מרדכי כנרי <a0504...@gmail.com>
Date: יום א׳, 20 ביולי 2025 ב-20:37
Subject: Re: [רוחב לשון] Re: 2. נ' משמשת במקום שתי נ'
To: <frank...@gmail.com>
מאת: מרדכי כנרי <a0504...@gmail.com>
Date: יום א׳, 20 ביולי 2025 ב-20:37
Subject: Re: [רוחב לשון] Re: 2. נ' משמשת במקום שתי נ'
To: <frank...@gmail.com>
הנה עוד מקום, רשי עזרא פרק ט פסוק ז
נתנו – כמו נתננו דגש הנו״ן תחת חסרון נו״ן אחרת כמו כי עליך נשענו (דברי הימים ב י״ד:י׳), כמו נשעננו, ונתנו את בנותינו (בראשית ל״ד:ט״ז), כמו ונתננו.
בתאריך יום ה׳, 26 ביוני 2025 ב-12:38 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwH81QcYjFAw792dbGMX5kdpDCvWr57wO_Z1uw3tQkiVqg%40mail.gmail.com.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages