טעות בקריאת "מראשותיו" - השמטת א' עיצורית

[אוריאל פרנק‎]

אסכם את הדיון עד כה:

נראה שטעות זו היא אכן טעות שאינה משנה את המשמעות, 

ואם כן - הדרן למחלוקת הפוסקים: 

• יש אומרים (רמב"ם ומרן) שיש להחזירו,
• יש אומרים (ראב"ן, מובא בטור וגם בקישור זה) שיש להתעלם (מחשש לפגיעה),
• ויש אומרים (רמ"א) שיש רק לגעור/להעיר, אך לתת לקורא להמשיך.

והבוחר יבחר, ועשית על פי וגו' והאמת והשלום וגו'...

אפ"ר

‫בתאריך יום ד׳, 14 באוג׳ 2019 ב-11:57 מאת ‪Uri Tanis‬‏ <‪urr...@gmail.com‬‏>:‬

פסקי ההלכה השונים כבודם במקומם, יחד עם זאת, ולאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, מוטלת עלינו החובה להתאימם לציבור. אם לא כן, לפי הרמב"ם כמעט ולא נמצא בעלי תפילה ראויים בקהילות אשנזיות כיוון שאינם מבחינים (רובם ככולם) בין א'-ה'-ע' גם לא בין ט'-ת' או כ'-ק'. צריך להכיר במצב הנתון ולעשות מה שאפשר על מנת לשפרו.

לגבי מראשותיו, לו אני הייתי עומד ליד בעל הקריאה, הייתי מעיר אך ללא חובה להחזירו. אם כי במקרה הזה קיים חשש שלא יבין את טיב ההערה ויווצר מצב קצת מביך.

מה שכן, ברוב המקומות הציבור כן מקפיד (הקפדה יתרה) בעניין 'גוערים בו', ולטעמי, הלבנת פני חבר קודמת לכל יתר ההלכות.

אורי

On Wed, Aug 14, 2019 at 11:46 AM Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il> wrote:

לפי הסברה שלא הנחת בן לאברהם אבינו שיושב תחת ספרו גם לא תעיר על חילול שבת כי רבו מחללי שבת... (סליחה על ההשואה). אנו אין לנו אלא דברי הפוסקים, ואם לפיהם צריך להחזיר אז נחזיר, ואם לא אז לא.

 

ע"כ נכונים דברי אוריאל שלפי מרן צריך להחזיר כפסק השו"ע קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת, מחזירין אותו. וכבר אמרו שאפילו טעה בין אם לואם מחזירין אותו. ולא אמנע מלהביא את דברי רבינו מנוח: מדאמרינן בפרק חלק כל האומר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק אחד הרי זה בכלל דבר ה' בזה וכיון שדקדוק אחד יש לו שורש גדול צריך שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה.

 

ולפסק הרמ"א גם בלא שינוי משמעות עדיין יש לקיים את הדין של גוערים בו.

 

כל זה להלכה אם מדובר בקורא יר"ש שישמע לנו. וד"ל.

 

--

ישראל ידידיה

 

From: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
Sent: Wednesday, August 14, 2019 1:15 AM
To: דוד כוכב‏ <da...@darga.org.il>
Cc: אוריאל פרנק‏ <frank...@gmail.com>; Jacob Jacobowitz‏ <jaco...@gmail.com>; אליהוא שנון‏ <fpz...@gmail.com>; אורי טאניס‏ <urr...@gmail.com>; מרדכי בודנר‏ <mordo...@gmail.com>; ידידיה ישראל‏ <yed...@macs.biu.ac.il>; Family Karasik‏ <kar...@hotmail.com>; Gilad Harshoshanim‏ <giladhar...@gmail.com>
Subject: Re: מראשותיו

 

ראיתי דבר דומה ב'דקדוקיאן' DIKDUKIAN על הפרשה 'הראית לדעת' אם קרא 'הורית' 

[הבלוג ההוא אשכנזי, לכן הנדון שם קצת שונה, בקריאה האמריקאית הנפוצה נשמע כמעט HORAISO] 

אני (ואורי) מדי פעם מעיר להמנע מהבלעות ממין זה 

אבל בדיעבד - אין לך כמעט קריאה מושלמת במאה אחוז. 

מזכיר לי את 'הצדיק והעניו' ז"ל 

הוא סיפר לי שפעם בשבת במנחה כשנתארח אצל חמיו הוא קרא בשבת במנחה 

הקהל שיבח את קריאתו 

אבל חמיו העיר לו כמה הערות, ומהם הוא נוכח שעדיין יש לו מה ללמוד ....  

אליהו

 

‫בתאריך יום ג׳, 13 באוג׳ 2019 ב-23:54 מאת דוד כוכב <‪da...@darga.org.il‏>:

סביר שלכו"ע אין מחזירין. דאם לא כן (כמעט) לא הנחת בן לאברהם אבינו שיושב תחת ספרו.

 

‫בתאריך יום ג׳, 13 באוג׳ 2019 ב-21:56 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‏>:

שלום

מה דעתכם?

לכאורה, לפי רמב"ם ומרן - יחזירוהו, 

ולפי רמ"א - כנראה שלא, בהנחה שאינו שינוי משמעות. 

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: yehoram levy <yehora...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 13 באוג׳ 2019 ב-15:24
‪Subject: מראשותיו
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>

 

בפרשת  ויצא, אם הבעל קורא לא אמר האות א' במילא מראשותיו, האם צריך להחזירו?

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Family Karasik <kar...@hotmail.com>
‪Date: יום א׳, 18 באוג׳ 2019 ב-12:43‬ 

ראיתי לנכון לצרף כאן שני מאמרים בעניין “לתקן או לגעור”. (אחד בלינק, ואחד בקובץ מצורף)

והאמת והשלום אהבו,

מענדל.

 

https:/tvunah.org/בעל-קורא-שאינו-מדקדק-במלעיל-ומלרע/

 

[אוריאל פרנק‎]

האם עיינתם במאמרו של אדם בן נון בנושא?

הנה הקישור [קראו בעיקר מעמ' 183]

http://www.nosachteiman.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/pulmusimrada.pdf  

‫בתאריך יום ב׳, 26 באוג׳ 2019 ב-18:57 מאת ‪Family Karasik‬‏ <‪kar...@hotmail.com‬‏>:‬

ר' אליהו,

אכן ככה

היה תמיד מונח אצלי, אבל המשפט "ונקל עליהם להראותה עם פתחת הגימל מהיותה סגול" קצת נותן להבין אחרת.

בנוסף לכך

, מזה שכותב "שאר גֵיא בצירי לבד", קצת משתמע ש"גֶיא" אינו ב"סגול לבד", אלא בסגול ויו"ד נחה (נח נראה).

גם, מה הפירוש "ואפשר שיהי' ונשב בַּגַּיְא מזה המשקל"? האם סובר שביטוי (או אי ביטוי) היו"ד שווה בשניהם

?

---

From: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
Sent: Monday, August 26, 2019 6:16:00 PM
To: Family Karasik <kar...@hotmail.com>
Cc: Uri Tanis <urr...@gmail.com>; אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>; yehoram levy <yehora...@gmail.com>; רוחב לשון <rohav-...@googlegroups.com>; Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il>; דוד כוכב <da...@darga.org.il>; Jacob Jacobowitz <jaco...@gmail.com>; אליהוא שנון <fpz...@gmail.com>; מרדכי בודנר <mordo...@gmail.com>; Gilad Harshoshanim <giladhar...@gmail.com>
Subject: Re: הבנת דברי הרד"ק באופן קריאת "גֶיא"

 

זה שאין ניקוד תחת היו"ד מוכיח שאינה נקראת 

והוא מחלק בבירור בין גיא בסגול ללא שוא ובין גיא בפתח עם שווא 

אליהו 

‫בתאריך יום ב׳, 26 באוג׳ 2019 ב-16:25 מאת ‪Family Karasik‬‏ <‪kar...@hotmail.com‬‏>:‬

"שהוקל ונחה היו"ד", משמע שהיו"ד בשבא נח במקום סגול, ולא שנהפך לנח נסתר (כמו גֵיא), הלא כן?

--

הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו 

[אוריאל פרנק‎]

שלום

אגב הדברים שנכתבו לעיל:

יש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר  שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום.

אשמח לשמוע ביאורים לדברי ר' אברהם אבן עזרא:

"כי כן מספר התורה וכן וביום השמיני בכל מקום"

 

הנה כמה מקורות בנושא:

לקט מקורות ראשונים ואחרונים על ספירת היום החמישים [כולל: תוספות, רבינו אשר, העמק דבר ועוד]

ספירת היום החמישים - התורה והמקדש (toratemple.co.il)

פרשת במדבר - עיגול המספרים (אשכול מאוחד) | פורום לתורה (tora-forum.co.il)

...הרמב"ם פ"ח מהל' תמידין ומוספין ה"א כתב:

"ביום חמשים מספירת העומר, הוא חג השבועות, והוא עצרת", משמע מלשונו דחג השבועות אינו יום שלאחר ימי הספירה, אלא, חלק מזמן הספירה, כפשט לשון הכתוב תספרו חמישים יום – ולא נאמר תספרו מ"ט יום, א"כ, יום החמישים בכלל ימי הספירה.

והנה הנצי"ב מואלוז'ין בהעמק דבר (פרשת אמור) חידש להלכה, מיהו יום החמישים אינו כתיב שני פעמים ספירה, מש"ה אינו אלא בלב כמו של זב וזבה וכו', ובדברינו מיושב קושית תו' הרא"ש וכו'. יוצא אפוא לדעת הנצי"ב, שכל אדם מחוייב לספור את יום החמישים בלבו כספירת זבה.

מתוך: 

https://din.org.il/2017/05/28/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/ 

https://www.yeshiva.org.il/ask/93644

מדוע  התורה כתבה "חמישים יום" אם סופרים ארבעים ותשע?

                    

שאלה

ידועה התשובה שחג השבועות הוא היום החמישים, אבל בבקשה יש עוד הסברים?

תודה

תשובה

זו אכן התשובה, ונסביר אותה: שמו של החג, "חג השבועות", בא לציין שהוא "היום הנספר", דהיינו, שספירת הימים כולם נועדה ליצור "יום נספר", חשוב במיוחד, ובכך הוא שונה מכל המועדים, שהרי לכל המועדים יש תאריך קבוע, ואילו חג שבועות אין לו תאריך קבוע, אלא הוא חל ביום שטרחו לספור עבורו במשך שבעה שבועות. ספירת השבועות הבאה לידי ביטוי בשם "חג השבועות", היא המדגישה את החשיבות ואת המיוחדות של יום גדול זה, יום שניתנה בו תורה לישראל, ויום שבו נותן עם ישראל תודה להקב"ה, בהקריבו מנחה חדשה! 

לדברי הרמב"ן בפרשת אמור, קידוש יום החמישים בתורת חג השבועות, הוא המשמעות של "תספרו חמשים יום", כי כל מהות הספירה היא כדי לקדש את יום החמישים כ"יום הנספר".

הרב עזרא כהן

קובץ:
https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwjF3dmzodOGAxVKhf0HHYKVAuUQFnoECBIQAQ&url=https%3A%2F%2Fbeinenu.com%2Fsites%2Fdefault%2Ffiles%2Falonim%2F657_70_83.pdf&usg=AOvVaw0atbiIswjHEvEFIgL0sAwU&opi=89978449

מספרים עגולים במקרא | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה (otzar.org.il)

מערכת אוצר התורה - ושננתם|ניסן תשע"ח

כולל הסברי בעל המשך חכמה, הרב קמינצקי, הרב מן ההר והסטייפלר

מנהל הת"ת של בניי, הרב אליהו אלחרט, בשם הרב תומר גרוסמן (מפקח חמ"ד במחוז ירושלים):

האם לא היו שבטים עם אחדות או עשרות בודדות??

שמעתי בשם אחד מהרבנים שכיון שהמניין היה לטובת יוצאי המלחמה וההכנה לכיבוש הארץ הרי שהעם נספר על פי היחידות אותם הם הרכיבו לצורך הלחימה וספירה כזו ממלאים את השורות במספרים עגולים. 

חשבתי, יש ביציאה לקרב אמירה של שליחות וכלליות, החייל לא אדם פרטי אלא עושה את השליחות של עם ישראל וככזה אינם רואים את האינטרס הפרטי אלא את טובת עם ישראל ונצחיותו.

ייתכן שזו הסיבה שלא מדייקים במספר הפרטי.

סברא זו מזכירה טענה הפוכה שהובאה במאמרי (קישור):
בסגנון הטכני (המצוי ברשימות שונות) גדֵלה השאיפה לדיוק - מועדף הסדר העולה, שבו מצוינות תחילה הכמויות הקטנות

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 10 בינו׳ 2021 ב-1:16‬
‪Subject: 8: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"‬
To:

הבהרה, תיקון ועדכון:

יש להבחין בין שלושה מצבים: 

1. קרא בניגוד לטעמים וגרם למשמעות שגויה (כגון במש"כ מנחת שי במדבר י"ז:כ"ח: כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י"י יָמוּת – צריך ליזהר מאד בטעמים והבלתי זהיר בטרחא כשיגיע לפסוק זה יהיה מחרף ח"ו") - צריך להחזירו, לדעת רוב הפוסקים (אך יש מי שסובר שלא מחזירים על שום טעות מחשש להלבנת פנים; ראו שני המאמרים המצ"ב מתחומין). 

2. קרא בניגוד לטעמים וגרם למשמעות שיש "מפרשים מוסמכים" שמפרשים כך (כגון "אחרי --- דרך מבוא השמש") - יש פוסקים שצריך להחזירו (כגון הר"ד יצחקי), ויש פוסקים שאין להחזירו (הרב אפרים דב לנדו ורב ד"ר הלפרין). 

3. אם יש לעדה מסורת לקרוא בפסוק מסוים בניגוד לטעמים הטברניים (כגון מסורת תימן ב"מי תכן את רוח ה'"): לדעת הרב ד"ר א' הלבני -  חייב לקרוא כטעמים הטברניים, ואם לא - יש להחזירו. ברם, לענ"ד: בקהילה כנ"ל אפשר לקרוא כמסורתם לכתחילה, אך בקהילה מעורבת ראוי לכתחילה לקרוא כרוב העדות (כמסורת טבריה), אך בדיעבד - אין  להחזירו. 

שבוע טוב, 

אפ"ר.

מאת: Dovid Yitzchoki <yit...@gmail.com>

אל: "in...@maanelashon.org" <in...@maanelashon.org>

נשלח בתאריך: יום חמישי, 7 בינואר 2021, 23:20:55 GMT‎+2‎

 

לענ"ד פשוט שאם קוראים נגד הטעמים, זה נקרא בכלל שינוי - מכיון שהטעמים נועדים לקריאה ואע"פ שיש עוד פנים בתורה, לגבי עצם הקריאה נתקבלו הטעמים, וכלפי זה, זה נקרא שינוי. ומה עוד שלדעת הרמב"ם [ולא ברור שהרמ"א חולק ע"ז והארכתי במקום אחר וא"א כאן] קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת חוזר.

ומצינו בראשונים בענין ה' מקראות שאין להם הכרע, שהכוונה לולא הטעמים, אבל עכשיו שיש לנו טעמים הטעמים מכריעים.

נגעתי כאן רק בקצה הקרחון - כי אין עתותי איתי להאריך, ולא להתוכח, ולא להיכנס לדעות שונות.

ועמכם הסליחה.

בברכה

דויד יצחקי

 

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
‪Date: שבת, 9 בינו׳ 2021 ב-19:44‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 6: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

בפשטות הקורא נגד פיסוק הטעמים צריך לחזור אף אם יש פירוש המתאים עם קריאתו, כי אף שניתן לדרוש ולפרש את המקרא באופנים רבים, לענין הקריאה אין לקרוא אלא כמו הטעמים שנמסרו לנו.

הדבר דומה לזה שניתן לדרוש ולפרש את המקרא אף נגד הניקוד, אך אין לקרוא אלא כמו הניקוד שנמסר לנו.

וראו עוד בגליון המצורף.

---------- Forwarded message ---------

מאת: Dr. Mordechai Halperin <msw...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 7 בינו׳ 2021 ב-18:50‬ 

וכן הוא בקריאת הפסוק ... בעבר הירדן --- אחרי --- דרך מבוא השמש.

אם טעה לא חוזר בגלל פירוש התרגום.

‪On Thu, Jan 7, 2021 at 5:51 PM ‫אוריאל פרנק‬‎ <frank...@gmail.com> wrote:‬

ביום חמישי, 7 בינואר 2021, 14:02:38 GMT‎+2‎,‏ יעקב ברגמן<yeb...@gmail.com>‏ כתב:

אגב, מעשה שהיה פעם בישיבת סלבודקה בבני ברק, שקרא בעל הקורא את הפסוק מי תכן את רוח ה' בלי הפסק בין רוח ל-ה' 

ואמר הג"ר דב לנדוי שכיון שיש מפרשים מוסמכים שמפרשים כך, א"צ לחזור.

י

‫בתאריך יום ג׳, 29 בדצמ׳ 2020 ב-7:18 מאת ‪Ephraim Halivni‬‏ <‪ep...@bezeqint.net‬‏>:‬

שלום,

תודה על הערותיך.

א.      נכון הוא שדרכו של ר' עקיבא לדרוש את המקור המוחלט. אבל לרוב דרשתו אינה משפיעה על הפיסוק. כך המצב בפסוק "והפדה לא נפדתה" שציינת. אבל בפסוק "ונקה לא ינקה" הדרשה על "ונקה" מושכת את המילה הזאת לצלע הראשונה של הפסוק.

ב.      דברי הפמ"ג על הפסוק "צללו כעופרת במים אדירים" מקורם בדברי הרב יהודה ליב פוחאוויטשר, בספרו דברי חכמים [המבורג] תנ"ב, סי' נא, סולת בלולה, ס"ק ד. וכבר כתב בער בסידורו שדברים אלה מבוססים על הנחה מוטעית של הטעמים. בכל מקרה המקרים האלה אינם עניין לנקודה שאני דן בה, מכיוון שהפוסקים האלה חשבו שפירושים אלה מתאימים לטעמים, כפי שאמרת.

 

כל טוב,

אפרים הלבני

 

 

‫בתאריך יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-13:12 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‏>:

שתי תגובות נוספות: 

‫בתאריך יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-12:52 מאת יעקב ברגמן <‪yeb...@gmail.com‏>:

א. קשה לחשוב שיש כאן ויכוח בין חז"ל לבעל הטעמים לענין הפיסוק של ונקה, אלא שכך נדרשות יג מידות רחמים  לפי דעתו של רבי עקיבא, הדורש תמיד במידה זו את התורה, כמו לגבי הכתוב 'והפדה לא נפדתה' שדורש פדויה ואינה פדויה, כך גם ונקה לא ינקה.  וכך גם בתוך המילה ונקה כלול פן של רחמים, אבל בודאי שהקריאה של הציבור 'ונקה'  לא אמורה להיות שייכת לקריאה של הבעל קורא פסוק ככתבו.

 

ב. לגבי הפסוק צללו כעופרת במים אדירים כתב הפמ"ג סי' נא משב"ז סק"ג, והביאו במשנ"ב שם סקי"ז,  שיש להפסיק בין 'במים' - 'אדירים', לפי דרשת חז"ל במנחות נג.

אלא ששם עושה רושם שהבינו שגם הטעמים משתווים עם פירוש זה, והטיפחא מפסיקה יותר

(ויש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר  שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום)

 

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "עזריאל ברגר" <azr...@gmail.com>
תאריך: 28 בדצמ׳ 2020 1:49 אחה״צ

הערה: ההבדל בין פשטא בטעמים הרגילים לפשטא בטעמים של ימים-נוראים - הוא עדין מאוד וכמעט בלתי מורגש...

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: Ephraim Halivni <ep...@bezeqint.net>
‪Date: יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-6:58
‪Subject: RE: 3: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"

 

דבריי מוסבים על הערה ב. המנהג האשכנזי המוכר לי הוא שלאחר שהקהל אומר את י"ג המידות על המילה "ונקה" ועד בכלל, הקורא קורא את המילים האלה בניגון של הימים הנוראים. ב"לא ינקה" הוא חוזר למנגינה הרגילה. בכך הוא מחבר את המילה "ונקה", שלפי הטעמים מחוברת לצמד "לא ינקה", למילים שלפניה, בהתאם לדרש שהמילה "ונקה" פירושה מנקה הוא לשבים. בכך הוא מעביר את ההפסקה הגדולה שבפסוק מהמילה "וחטאה" למילה "ונקה", בניגוד לטעמים. לא מצאתי מקור כתוב למנהג הזה. כאשר אני קורא, אני חוזר למנגינה הרגילה במילה "ונקה", כדי שהקריאה תהיה בהתאם לטעמים.

 

כל טוב,

אפרים

 

From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: Sunday, December 27, 2020 11:21 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: 3: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"

 

‫בתאריך יום ו׳, 25 בדצמ׳ 2020 ב-2:29 מאת ‪1 1‏ <‪a7702...@gmail.com‏>:

ב"ה

 

לא זכיתי להבין את הטענה כי הקריאה ב'ניגון ימים־נוראים' נחשבת כ'דרך בקשה', ובנוסף - שהיא מנוגדת לטעמים ופוגמת במשמעות הקריאה.

 

א. קריאת ה'עקדה' היא ב'דרך בקשה'?!

 

ב. בעלי־הקריאה ששמעתי, קוראים בהתאם לטעמים, רק בטון ונעימה שונה.

שמא טועה אני?

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ו׳, 25 בדצמ׳ 2020 ב-2:08 

 

·         ‫בתאריך יום ה׳, 24 בדצמ׳ 2020 ב-12:39 מאת עזריאל ברגר <‪azr...@gmail.com‏>:

שאלה דומה היא על הפסוק שלפני י"ג מידות - "ויקרא בשם ה'" - שפירש"י והתרגום מנוגדים לטעמים.

 

 

 

 

·         חכמת חיים - ביאור לחומש, בעריכת נכדו הרב שלמה זלמן זוננפלד, ירושלים תשס"ב; מכון קרן רא"ם תשע"ז (מהדורה מחודשת), כנראה עמוד שנ"ה

 

 

לו"א (הרב דויד יצחקי): 

 

 

----- הודעה שהועברה -----

מאת: Dovid Yitzchoki <yit...@gmail.com> 

נשלח בתאריך: יום חמישי, 24 בדצמבר 2020, 19:08:27 GMT‎+2‎

נושא: Re: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"

 

עי' בספר חסידים סי' רנ.

כשקורין ויחל בתענית שותק החזן והקורא בתורה עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך וגם ה' ה' אל רחום לומר כי הקהל אומר אותו כעין תפלה ומתכוונין לבם בלשון בקשה. והחזן הקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה אלא כך עשה משה היאך היה מעשה שמשה בקש ומספר כל הענין רחום א'. וחנון ב'. ארך אפים ג'. ורב חסד ד'. ואמת ה'. נוצר חסד לאלפים ו'. נושא עון ז'. ופשע ח'. וחטאה ט'. ונקה י'. וסלחת לעוננו י"א. ולחטאתנו י"ב. ונחלתנו י"ג. הרי י"ג מדות כמו שמצינו אותם ודע שכך יש למנותם שהרי אמ"תי [שיסד הפזמון ה' ה'] מנה כן. ואומר אזכרה אלהים ואהמיה ועונין י"ג מדות. ובאחרונה הוא אומר תמכתי יתדותי בשלש עשרה. [הרי] כמו שמנינו לך חברם יחד לאמרם...

 

בברכה

דויד יצחקי

 

‪On Thu, 24 Dec 2020 at 12:22, ‫אוריאל פרנק‎ <frank...@gmail.com> wrote:

שלום רבותיי, 

לקראת קריאת התורה מחר במנחה (אלא אם יתהפך לששון ולשמחה): 

1.  אם יש באמתחתכם חומר בנושא קריאת "ונקה לא ינקה" - אשמח לקבל. 

2.  האם תרצו לחוות דעה בוויכוח שלי עם ד"ר הלבני כדלקמן?

  

תודה, 

כ"ט,

אפ"ר 

 

 

 

 

‫בתאריך יום ד׳, 23 בדצמ׳ 2020 ב-17:31 מאת ‪Ephraim Halivni‏ <‪ep...@bezeqint.net‏>:

שלום,

 

תודה על הערותיך.

 

 ג.       אכן כך הכרעתי. לא מצאתי אזכור כתוב של המנהג הזה בפוסקים או בספרי מנהגים. אם אתה מכיר חומר כתוב בנושא, מאת רי"ח זוננפלד או פוסק אחר, שלח לי בבקשה את מראה המקום.

ד.      למה ההבחנה הזאת?

 

כל טוב,

אפרים

 

---

From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Sent: Monday, December 21, 2020 17:02
To: אפרים הלבני <hal...@hebrew-academy.org.il>
Subject: Fwd: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"

 

שלום, 

  

ג. בסוגיית "ונקה לא ינקה" אני מבין שהכרעת לדבוק בטעמים - בניגוד למנהג האשכנזי. 

האם מוכרים לך דעות פוסקי הלכה בנושא, כגון תשובת רי"ח זוננפלד?

 

ד. מי שקורא בניגוד לטעמים וגרם לשינוי משמעות, מסתבר שצריך לחזור, גם אם יש מי שמפרש כך (וגם אם זהו פירוש חז"ל, רש"י, ת"א או כל כיו"ב).

אך מי שקורא בניגוד לטעמים הטברניים, אבל בהתאם למסורת שקיבל מאבותיו, לענ"ד לא רק שאינו צריך לחזור, אלא כך הוא צריך לנהוג לכתחילה.

 

כל טוב, 

אפ"ר

 

 

From: Ephraim Halivni [mailto:ep...@bezeqint.net]
Sent: Thursday, December 17, 2020 8:23 AM
To: 'yitz...@gmail.com'
Subject: FW: תוכנית לשלושה ערבי עיון לשון ותורה בחנוכה תשפא.

 

לכבוד אוריאל פרנק,

 

שלום וברכה,

 

תודה על סדרת ערבי העיון לשון ותורה.

 

 בהרצאתך [קישור] ...    אתה יוצא מתוך הנחה שמי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל" אינו צריך לחזור. לדעתי הנחה זו אינה נכונה. וכבר הרחבתי את הדיבור בעניין בספרי התחינה והקריאה לחי עולמים, ירושלים תשע"ב, עמ' קיט—קכד.

 

מצ"ב 

 להשתמע,  

אפרים הלבני

--