חֶרֶס

[אוריאל פרנק‎]

מישהו מכיר דיון על משמעויות החרס?

• במקרא - רק פירוש 3, 5

1. האם קשור לשורש "חרי" - חום? 
2. האם בגלל שהשמש גורמת למחלת העור חֶרֶס?  
3. האם בגלל שהשמש גורמת לייבוש כלי חרס?  

1. [תמ] טיט, חומר שָׂרוף שעשׂויים ממנו כלים שונים: הנר... של חֶרֶס (שבת פ, ד); כלי חֶרֶס וכלי נתר טומאתן שווה (כלים ב, א); כַּד חֶרֶס
2. [תמ] שֶבר של כלי מחומר זה: נשברה כַּדו ברשות הרבים והוחלק אחר במים או שלקה בְחַרָסֶיהָ - חייב (בבא קמא ג, א); שער האשפות ששם זורקין חרָסים הנשברים (רש"י ירמיה יט 9)
3. [תנ] שֶמש: האֹמר לחֶרֶס ולא יזרח ובעד כוכבים יֵחָתֵם (איוב ט 7)
4. [תמ] צֶדף, בביטוי: מַעלֶה חֶרֶס בּיָדו אינו מצליח במעשׂיו אחרי השתדלות (במקורו: צָלל בַּמַיִם כּדֵי לגַלות פּנינים וּמַעלֶה בּיָדו צֶדף רֵיק): צללת במים אדירים והעלית חֶרֶס ביָדְךָ (בבא קמא צא.); צללוּ במים אדירים והעלוּ חֶרֶס בידם (ספרות ימי הביניים)
5. [תנ] מחלת עור: יככה ה' בשחין... ובֶחָרֶס (דברים כח 26) 

 

---------- Forwarded message ---------
מאת: חיים כהן <h0258...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 3 במרץ 2020 ב-19:07‬
‪Subject: חרס.‬
‪To: פרנק אוריאל <frank...@gmail.com>‬

חרס = שמש. מה המשמעות לשם "חרס" ?

כמובא בשופטים ח. יג.

בברכה. 

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך יום ה׳, 5 במרץ 2020 ב-12:59 מאת אריאל בנימין רחמים <‪arielbin...@gmail.com‬‏>:‬

- יש במקרא פירוש 1 (בשׂי"ן)! (למשל ויקרא ו, כא, ועוד הרבה)

וראה רבנו בחיי על "בגרב ובחרס": 

בגרב ובחרס. לשון חרס, מין גרב יבש שיצטרך לחרס, וכן כתוב בשחין איוב (איוב ב, ח) ויקח לו חרש להתגרד בו, כן פירשו המפרשים. אבל יתכן לפרש ובחרס מלשון שמש, כי יפחידם במכת השמש, ושלושה שמות יש לו, שמש חמה חרס. שמש על שם שהוא עבד משמש אצל קונו, ומתוך מעלת העבד תתפרסם מעלת האדון, חמה על שם החמימות, חרס על שם שנברא להאיר על הארץ. ועוד יש בשלושתן רמז על ההקף הרביעי הגדול שהוא שס"ה ימים, ועל שמות שני מנהיגיו. וכן בענין שלושה שמות אשר ללבנה, והן סהר ירח לבנה, ואין כאן מקום להאריך בזה. אבל יזהיר הכתוב שאם לא ישמעו בקול ה' יתברך שיכה אותם במכת השמש שהוא קלקול האויר והיסודות, וזהו ובחרס מלשון האומר לחרס ולא יזרח (שם ט, ז), וכן בטרם יבוא החרסה (שופטים יד, יח). והנה זה היפך ממה שהזכיר דוד ע"ה בברכה יומם השמש לא יככה וירח בלילה (תהלים קכא, ו), כנגד זה אמר בכאן יככה כי החליים בסיבת המאכלים ושינוי האויר בארצות, והכל בתנועת השמש:

והביאו הכתב והקבלה בקיצור, והוסיף:

ואות סמ"ך יאמת פירוש זה (מלשון שמש), כי מכלי אדמה יבא בשי"ן שמאלית, כמעט ברוב המקומות, ובשמש יבא בסמ"ך:

וראה גם תורה תמימה על ויקרא יג, ג, אות כו.

 

[אוריאל פרנק‎]

‫בתאריך יום ה׳, 5 במרץ 2020 ב-13:23 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

רמז קל לחרס גם במקרא.

יהושע ב א

שְׁנַיִם־אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ

 

 רש"י: דבר אחר: חרש - חרס; הטעינן קדירות , שיהו נראין כקדרין. 

ראה במ"ר ב , א

ומעניין שאפילו שדרשו כן על שי"ן ימנית.

 

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: חיים כהן <h0258...@gmail.com>

‪Date: יום ה׳, 5 במרץ 2020 ב-21:56‬
‪Subject: Re: 2: חֶרֶס‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

בנתיים לא מצאתי הסבר מניח ומשמעותי ל"חרס". רק זה מצאתי, ואיני מבין בתורת הח"ן. אולי יש מי אשר יוכל לפשט הדברים למשמעות?

בברכה.

מגלה עמוקות קמב.

אופן קמב
הקדמה ידוע והיא ערך היקר, ג' שמות יש לחמה וללבנה מג' עולמות בריאה יצירה עשיה, בעולם הבריאה נקראו שמש וירח, בעולם היצירה נקראו חמה ולבנה, בעולם העשייה נקראו חרס סהר. ולכן שס"ה חלונות הולכת החמה ברקיע כנגד שס"ה ימי החמה, שכן ס"ת של ג' שמות שמ"ש חר"ס חמ"ה, אותיות שס"ה, זה נרמז בפסוק אדני 'שמעה ה' 'סלחה ה' 'הקשיבה (דניאל ט' יט), שהם שס"ה. והנה ידוע (ב"ב ע"ה ע"א) שמשה הוא סוד פני החמה, ורצה משה לכנוס לארץ ישראל להאיר על ישראל מאור ג' עולמות בריאה יצירה עשייה, על זה אמר בעת ההיא לאמר, קרינן ההיא וכתיב ההוא, הוא בסוד אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש (שיר השירים א' ו), שהוא נדרש לשבח ולא לגנאי, ששזפתני ב' תיבין ש"ש זפתנ"י, מלשון הלואה דאוזיפת אימא לברתא מנהא (בזוהר עמוד רע"ג), רצה לומר בינה נותנת ו' קצוות למלכות והוא השמש ממש. ועל זה אמרה השכינה בגלותא אל תחשבו שאני שחרחורת, שאינו כן, רק אימא נותנת לי בהלוואה, ומי הם הו' קצוות השמש, ז"ש ששזפתני השמש, היא השמש דהיא דרגא דשש, ובזה בני אמי דאוזיפת לי נחרו בי, בסוד ניחר גרוני (תהלים סט ד), רוממות אל בגרונם (תהלים קמט ו), שהוא חסד. ועל זה אמר משה ואתחנן, בקשתי היתה על שם של ה' שהוא שמש, שיאיר בעת ההיא דייקא שהיא השכינה, ההוא כתיב, בינה נקראת הוא ועבד הלוי הוא (במדבר יח כג), ורמז על ו' שהוא כתיב בו', על ו' קצוות דאוזיפת אימא לברתא. לכן פתח בשם אדני שהיא ברתא, ומסיים בשם של הוי"ה שהוא בנקודות אלהים שהוא אימא, ובמלת להראות, נרמז בו בהיפוך אתוון ת"לוה א"ור, והשכינה תהיה תא"ר לו"ה, שתלוה אימא אור של ו' קצוות לברתא. ובמלת ההו"א נרמזו גם כן ג' עולמות מלמטה למעלה שהוא סוד הו"א, בעשייה תמן ה' אחרונה מטרוניתא מקננא בעשייה, ו' הוא יצירה דתמן מלכא דמקננת ביצירה, א' היא בבריאה בכסא דתמן אימא עילאה מקננת בכורסייהו, הרי במלת הו"א נרמזין ג' עולמות מלמטה למעלה. וחוזר ומפרש ג' קיטרין של שמות שיש לשמש בג' עולמות, כנגד עולם הבריאה דתמן שמש אמר את גדלך, שסוד גד"ל הוא לאלהינו שהיא בינה, שכן מילוי של שם ס"ג שהוא בבריאה הוא כמנין גד"ל חסר ו' כתיב, כי שם המלוי הוא ל"ז כמנין גד"ל, זה סוד הבו גד"ל לאלהינו (דברים לב ג), על זה אמר את גדלך. את ידך החזקה הוא ביצירה דתמן חמה, ולפי ששם חמה יש לה ה' מלאכים שמנהיגים אותה ביום, נוטריקון חמ"ה "חמשה "מלאכים "המנהיגים, ולפי שמשה הוא סוד חמה, לכן כשחטאו ופגמו במשה כי זה משה האיש (שמות לב א), באו ה' "מלאכי "חבלה נוטרייקון חמה למפרע. לכן רמז משה בה' תיבין בראשי אתוון "אתה "החלות "להראות "את "עבדך, ר"ת בגימטריא גלגליא"ל שהוא השר הממונה על החמה, ולפי ששם חמה הוא ביצירה שיש לה ה' מנהיגים, לכן אמר יד"ך החזקה בדמות יד שיש לה ה' אצבעות. וכנגד עולם העשייה דתמן חרס, אמר אשר מי אל אשר יעשה כמעשיך, שהוא כנגד עולם העשייה דתמן חרס. ולכן התפלל אעבר"ה, אמר בה' יתירה, שרצה משה לתקן השכינה שהיא ה' אחרונה, ובמה יהיה תקונו, ואראה באור שלו הוא או"ר השמש וארא"ה, כי ארא"ה בגימטריא או"ר. ואמר בו' יתירה על סוד שש קצוות של שמש בג' עולמות, כנגד עשייה והארץ הטובה, לתקן שם שם של ההר עם תמונת חרס של משה. ההר הטוב הזה לקביל יצירה דתמן לבנה, שזה סוד ברוך שאמר שהוא בעולם היצירה, ויש בו פ"ז תיבות כמנין לבנ"ה שהיא ביצירה. והלבנון נגד עולם הבריאה, לתקן שם של יר"ח שהוא בגימטריא בריא"ה לתקן עם שמש. והנה סוד ג' שמות אלו שמש חמה חרס, הוא סוד אדם אחד מאלף מצאתי (קהלת ז כח), שכן ג' שמות אלו חשבונם עולים תתקס"א, וזה סוד ברי"ה בטילה בתתק"ס (ירושלמי תרומות פ"י ה"ה, יור"ד סי' ק'), וכן מילוי ברי"ה הכי הוי, והוא י"ו פעמים ס', ועם מ' יום שהיה בהר דתמן סוד תתק"ס שעות, עולים אלף וא', והוא סוד ישרא"ל קדושי"ם (שבת פ"ו ע"א), שהוא גם כן מספר אלף ואחד. נמצא שפירוש הכתוב אד"ם (יחזקאל לד לא), ישראל נקראו אדם, כמ"ש אתם קרוין אדם (יבמות ס"א.), חשבונם גם כן אלף ואחד, וכן קד"ש ישרא"ל לה' (ירמיה ב ג), שהוא גם כן אלף ואחד, כי קדושת ישראל בא אליהם מן מש"ה רבינו, כמ"ש ע"ם קד"ש את"ה (דברים יד ב), ס"ת מש"ה, שיניקתו ממילואי ריבוע אלהי"ם, כמ"ש בכנפי יונה חלק ד' על פסוק (ישעיה סד ד) פגעת את שש, עיין שם. וזה סוד משה עלה אל האלהים (שמות יט ג), ר"ל שיניקת משה הוא פני חמה, שיש לו ג' שמות שמש חמה חרס, שהם עולים למספר ריבוע אלהים. והשיב הקב"ה רב לך, גדולתו של משה היא יותר מן מטטרון שר הפנים, שהוא עולה לחשבון אלף חסר חד, ועליו קאמר אם יש לך מלאך מליץ אחד מני אל"ף (איוב לג כג), שהוא מטטרו"ן שר הפנים שעולה אלף מני אחד, ר"ל אחד חסר מן אלף, והוא ש"ר צבאו"ת. אבל משה בג' שמות אלו עם המ' יום שזכה בהם לבינה הנקראת מ"ם, הוא עולה אחד על אלף, לכן אל תוסף דבר, אבל צו את יהושע שצורתו היא בעולם העשייה דתמן סנדלפו"ן, וחזקה"ו ואמצה"ו בגימטריא סנדלפו"ן, ולכן נקבר יהושע בתמנת חר"ס דייקא (שופטים ב ט), שהוא צורת חר"ס, על שם ס' "רבוא "חלונות שיש בחמה, נוטרייקון ח"רס, ואמר וחזקהו כנגד שם של שמש, ואמצהו כנגד שם של חמה: