אין מקרא יוצא מדי פשוטו

[אוריאל פרנק‎]

האם יש תירוץ כלשהו לנוסח הדפוס של פירוש רש"י שסימנתי?

במהדורות הכתר ותורת חיים מופיע שם "מידי" כבשאר המקומות.

מה באמת הפירוש של "ידי" פשוטו?

 1.  תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א

דרב הונא: האי בדברי תורה כתיב! - אמר ליה: אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אמר רב כהנא כד הוינא בר 

 2.  תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א

גמירנא ליה לכוליה תלמודא, ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קא משמע לן - 

 3.  תלמוד בבלי מסכת יבמות דף יא עמוד ב

אע"ג דאמור רבנן: טומאה בסוטה הוא דכתיב, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או דלמא כיון דאיעקר 

 4.  תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד א

מחוי. אמר רבא: אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה 

 5.  רש"י בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק יז ד"ה נלכה דתינה

שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו: 

 6.  רש"י שמות פרשת בא פרק יב פסוק ב ד"ה (ב) החדש

ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה 

 7.  רש"י מסכת יבמות דף כד עמוד א ד"ה אין מקרא

משתעי שאם היה שם המת יוסי קורין לזה יוסי. אין מקרא יוצא מידי פשוטו - ואע"ג דדרשינן ליה 

 8.  רש"י מסכת נזיר דף ה עמוד א ד"ה והא רבי

לו אינו יכול לגאלה עד שיעברו עליו ב' ימים לפי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכא נמי מאי חזא רבי 

 9.  רש"י מסכת סוטה דף ו עמוד א ד"ה ועד אין

נאמן בסוטה ולסוטה ודאית שלא תשתה עוד אין מקרא יוצא מידי פשוטו ודרשינן ליה נמי הכי ועד אין 

 10.  רש"י מסכת זבחים דף כח עמוד ב ד"ה ואימא ואוכליו

למקומו - דסליק מיניה קאי וכדי שלא תאמר אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואף נותר במשמע ונהי דבלא 

 11.  רש"י מסכת חולין דף צח עמוד ב ד"ה בהדי איל

לשון. דכ"ע - ת"ק ור"ש. בהדי איל מבשל לה - דאין מקרא יוצא מידי פשוטו וקרא משמע דעם האיל