"אלא לאו"

21 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Jan 21, 2024, 1:05:47 PM1/21/24
to
שלום,
אשמח להכיר דיונים בנושא משמעות המילה "לאו" שאיננה שלילה:

למשל, נראה שהצירוף "אלא לאו" פירושו לפעמים "אלא" בלבד, ואין משמעות ל"לאו"!

לדוגמה: מסכת שבת דף יא עמוד ב
אמר אביי: מנא אמינא לה - דקתני וכן בגת. מאי גת? אי רשות היחיד - תנינא, אי רשות הרבים - תנינא, אלא לאו - כרמלית. 

אמנם, ר"ע שטיינזלץ מתרגם כשאלה רטורית: אלא לאו [האם לא] שגת זו כרמלית היא, והרי שאף הכרמלית נאסרה במשנה. 
לעומתו, מבארים אחרים בהתעלם מהמילה "לא" [או אם נגדיר זאת אחרת: אין כאן שלילה אלא המילה "לא" מחזקת את עוצמת הטיעון]:
ארט-סקרול [שוטנשטיין]: אלא ודאי מדובר ב...
מתיבתא-עוז והדר: אלא לאו - על כורחך מדובר ב...

כיו"ב בבבא קמא עה ראש ע"ב:
ר"ע שטיינזלץ עקבי, כנ"ל: אלא לאו [האם לא]
ואילו חברותא:  אלא לאו - בהכרח ש...


הדבר דומה לביטוי "מַאי לָאו" לפי ההבנה המקובלת, ולא כפי שכותב השל"ה, כללי התלמוד, ט', ק"צ
מאי לאו. תיבת 'מאי' פירושו מהו, בדרך המורגל בבעיות דבעי הכא מאי, דפירושו מהו, כלומר, אם דינא כך או כך. וכן במאי עסקינן. על כן בכל מקום דאיתא בגמרא 'מאי לאו', צריך ליתן הפסק בין תיבת 'מאי' לתיבת 'לאו'. כלומר, מהו ענינו של זה, לאו לשון בתמיה,  וכי אינו כך וכך.

אוריאל פרנק

unread,
Jan 22, 2024, 1:34:02 PM1/22/24
to
הנה 3 מאמרים עמוקים שדנים במילת השלילה "לאו" [המורכבת מ: לא+הוא] ובהבדלים בינה ובין "לא".
תודה למחבר שהואיל לשלוח לי.
 

טעימה קטנה:

" הסביבות שבהן ׳לאו׳ מופיעה בארמית הבבלית...נאפיין את הסביבות שבהן לאו מופיעה.

לא היא מילת השלילה הבלתי־מסומנת, ואילו הסביבות שלאו מופיעה בהן הן המסומנות. אפשר לזהות ארבע סביבות שבהן לאו מופיעה...  שאלות רטוריות שליליות... שלילת משפטים חיוביים שנאמרו באותו ההקשר קודם לכן...  שלילה של קדם־הנחה המצויה בהקשר..."

ling-2015-0025 - final.pdf
Lashon-8.819 proof2 - EBAS (1).pdf
final paper RQ.pdf

אוריאל פרנק

unread,
Jan 22, 2024, 6:57:26 PM1/22/24
to
טרם מצאתי מענה מספק. 
אמחיש את דבריי באמצעות כמה דוגמאות נוספות. 
האם מישהו מוצא הבדל בין דוגמאות 1-2 [אלא לאו] לבין דוגמאות 3-5 [אלא] ולבין דוגמאות 6-7 [אלא ודאי]?! 
לכאורה בכולן "אלא" מבטא מעבר וניגוד מתפיסה שנדחית אל תפיסה אחרת, וניתן להוסיף מילה לחיזוק [לאו/ודאי] כפי שגם מוכח משינויים המצויים בעדי נוסח:

1.  פסחים דף ס עמוד א

- למה לי עד דמחשב לכולהו? מקמייתא איפסיל ליה! אלא לאו הכי קתני: הפסח ששחטו שלא לשמו, אי נמי: שחטו

 2.  ביצה דף ט עמוד ב

לשובך? מוליכין את הסולם לשובך מבעי ליה! - אלא לאו הכי קאמר: של שובך - אין, של עליה - לא.  

בכל 7 כתבי היד ב"עדי נוסח": אלא הכי קאמר  - ללא "לאו"!


3. תענית דף ג עמוד ב

אי הכי כארבע? בארבע מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות - כך ...

4. תענית דף יא עמוד א

+איוב ה'+ ברעב פדך ממות. מרעב מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון - ניצול ממיתה

5.  נדה דף נו עמוד ב

- שלא נחשדו על כתמיהן - גרי אריות מבעי ליה! אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים - טמאין,  

ברוב "עדי הנוסח": הכי קאמר  - ללא "אלא"


 6. עירובין דף מד עמוד א

- פשיטא, בדלא מלו גברי עסקינן. דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן - מאי תיבעי ליה? האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! - אלא ודאי: בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה.  

ב4 "עדי הנוסח": ללא "ודאי"!


7. כתובות דף פט עמוד ב

אלא, במקום דלא אפשר כתבינן שובר, דאי לא תימא הכי, עדי מיתה גופייהו, ניחוש דלמא מפקא עדי מיתה בהאי בי דינא וגביא, והדר מפקא בבי דינא אחרינא וגביא! אלא ודאי, במקום דלא אפשר כתבינן שובר.  

 בכל "עדי הנוסח" ה"ודאי" אינו במקום זה: "אלא במקום דלא איפשר ודאי כותבין שובר"


8. בבא בתרא כו, א 
משנה: לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת.
תלמוד: אֲמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּבָבֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת.
תַּנְיָא נַמִי הָכִי: לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ – אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת.
וְהָא אֲנַן תְּנַן: אַרְבַּע אַמּוֹת! אֶלָּא לָאו כִּדִשְׁמוּאֵל?! שְׁמַע מִינַּהּ!

9. הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, אֲפִילּוּ הוּא בַּבַּיִת וְסוֹפֵר בָּעֲלִיָּיה... – כָּשֵׁר. "הוּא בַּבַּיִת וְסוֹפֵר בָּעֲלִיָּיה" – הָא לָא קָא חָזֵי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו כְּגוֹן דְּשָׁמַע קַן קוּלְמוֹסָא וְקַן מְגִילְּתָא?!  גיטין ו, רע"א 



מאת: y r <gur...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 21 בינו׳ 2024 ב-20:31‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] "אלא לאו"‬

צריך בירור אם מה שאתה מכנה ההבנה המקובלת היא בדווקא או שאינה אלא ממה שהורגלו בקריאה מרוב מציאותו אבל באמת מתכוונים (צריכים לכוון) כמו של"ה

וה"ה אלא לאו
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHzACudmuSJAfyHR4z8XVcZx55yDMiOHn1A%3D%3DpUOWcCqw%40mail.gmail.com.

אוריאל פרנק

unread,
Jan 23, 2024, 4:01:43 AM1/23/24
to
שלום, 
לענ"ד, המקרים הנ"ל בשרשור זה מוכיחים שלפעמים הצירוף "אלא לאו" זהה לגמרי ל"אלא".
אפשר להעתיק לכאן את דברי רמב"ן על המילה המולחמת "אילו", שבא הכפל לחזוק 
[לו ישמעאל יחיה לפניך - פירוש המלה הזאת בכל הכתוב: כטעם 'אם' , והורכבה במלת "לולי" (בר' לא , מב) , וטעמה: אם לא , ונכתבה לפעמים באל"ף. וכן ירכיבוה עוד ויאמרו 'אִלו': "ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי" (אס' ז , ד); "ואלו חיה אלף שנים פעמים" (קה' ו , ו); וענין המלה: 'אם לו' , וטעמה: כמו 'אם' , ובא הכפל לחזוק , כמו "הרק אך במשה" (במ' יב , ב); "המבלי אין קברים" (שמ' יד , יא); ודומיהם.]
ולכן אין צורך להפוך את המילה "לאו" במקרים אלו לשאלה רטורית כפי שעושה ר"ע שטיינזלץ, אלא לתרגם כמנהג העולם המתעלם מהמילה "לאו", או מזהה את הצירוף "אלא לאו" עם הצירוף "אלא ודאי".



‫בתאריך יום ג׳, 23 בינו׳ 2024 ב-1:57 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
טרם מצאתי מענה מספק. 
אמחיש את דבריי באמצעות כמה דוגמאות נוספות. 
האם מישהו מוצא הבדל בין דוגמאות 1-2 [אלא לאו] לבין דוגמאות 3-5 [אלא] ולבין דוגמאות 6-7 [אלא ודאי]?! 
לכאורה בכולן "אלא" מבטא מעבר וניגוד מתפיסה שנדחית אל תפיסה אחרת, וניתן להוסיף מילה לחיזוק [לאו/ודאי] כפי שגם מוכח משינויים המצויים בעדי נוסח:

1.  פסחים דף ס עמוד א

- למה לי עד דמחשב לכולהו? מקמייתא איפסיל ליה! אלא לאו הכי קתני: הפסח ששחטו שלא לשמו, אי נמי: שחטו

 2.  ביצה דף ט עמוד ב

לשובך? מוליכין את הסולם לשובך מבעי ליה! - אלא לאו הכי קאמר: של שובך - אין, של עליה - לא.  

בכל 7 כתבי היד ב"עדי נוסח": אלא הכי קאמר  - ללא "לאו"!


3. תענית דף ג עמוד ב

אי הכי כארבע? בארבע מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות - כך ...

4. תענית דף יא עמוד א

+איוב ה'+ ברעב פדך ממות. מרעב מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון - ניצול ממיתה

5.  נדה דף נו עמוד ב

- שלא נחשדו על כתמיהן - גרי אריות מבעי ליה! אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים - טמאין,  

ברוב "עדי הנוסח": הכי קאמר  - ללא "אלא"


 6. עירובין דף מד עמוד א

- פשיטא, בדלא מלו גברי עסקינן. דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן - מאי תיבעי ליה? האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! - אלא ודאי: בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה.  

ב4 "עדי הנוסח": ללא "ודאי"!


7. כתובות דף פט עמוד ב

אלא, במקום דלא אפשר כתבינן שובר, דאי לא תימא הכי, עדי מיתה גופייהו, ניחוש דלמא מפקא עדי מיתה בהאי בי דינא וגביא, והדר מפקא בבי דינא אחרינא וגביא! אלא ודאי, במקום דלא אפשר כתבינן שובר.  

 בכל "עדי הנוסח" ה"ודאי" אינו במקום זה: "אלא במקום דלא איפשר ודאי כותבין שובר"


 



Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages