" הסביבות שבהן ׳לאו׳ מופיעה בארמית הבבלית...נאפיין את הסביבות שבהן לאו מופיעה.
לא היא מילת השלילה הבלתי־מסומנת, ואילו הסביבות שלאו מופיעה בהן הן המסומנות. אפשר לזהות ארבע סביבות שבהן לאו מופיעה... שאלות רטוריות שליליות... שלילת משפטים חיוביים שנאמרו באותו ההקשר קודם לכן... שלילה של קדם־הנחה המצויה בהקשר..."
1. פסחים דף ס עמוד א
- למה לי עד דמחשב לכולהו? מקמייתא איפסיל ליה! אלא לאו הכי קתני: הפסח ששחטו שלא לשמו, אי נמי: שחטו
2. ביצה דף ט עמוד ב
לשובך? מוליכין את הסולם לשובך מבעי ליה! - אלא לאו הכי קאמר: של שובך - אין, של עליה - לא.
בכל 7 כתבי היד ב"עדי נוסח": אלא הכי קאמר - ללא "לאו"!
3. תענית דף ג עמוד ב
אי הכי כארבע? בארבע מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות - כך ...
4. תענית דף יא עמוד א
+איוב ה'+ ברעב פדך ממות. מרעב מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון - ניצול ממיתה
5. נדה דף נו עמוד ב
- שלא נחשדו על כתמיהן - גרי אריות מבעי ליה! אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים - טמאין,
ברוב "עדי הנוסח": הכי קאמר - ללא "אלא"
6. עירובין דף מד עמוד א
- פשיטא, בדלא מלו גברי עסקינן. דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן - מאי תיבעי ליה? האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! - אלא ודאי: בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה.
ב4 "עדי הנוסח": ללא "ודאי"!
7. כתובות דף פט עמוד ב
אלא, במקום דלא אפשר כתבינן שובר, דאי לא תימא הכי, עדי מיתה גופייהו, ניחוש דלמא מפקא עדי מיתה בהאי בי דינא וגביא, והדר מפקא בבי דינא אחרינא וגביא! אלא ודאי, במקום דלא אפשר כתבינן שובר.
בכל "עדי הנוסח" ה"ודאי" אינו במקום זה: "אלא במקום דלא איפשר ודאי כותבין שובר"
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHzACudmuSJAfyHR4z8XVcZx55yDMiOHn1A%3D%3DpUOWcCqw%40mail.gmail.com.
טרם מצאתי מענה מספק.אמחיש את דבריי באמצעות כמה דוגמאות נוספות.האם מישהו מוצא הבדל בין דוגמאות 1-2 [אלא לאו] לבין דוגמאות 3-5 [אלא] ולבין דוגמאות 6-7 [אלא ודאי]?!לכאורה בכולן "אלא" מבטא מעבר וניגוד מתפיסה שנדחית אל תפיסה אחרת, וניתן להוסיף מילה לחיזוק [לאו/ודאי] כפי שגם מוכח משינויים המצויים בעדי נוסח:1. פסחים דף ס עמוד א
- למה לי עד דמחשב לכולהו? מקמייתא איפסיל ליה! אלא לאו הכי קתני: הפסח ששחטו שלא לשמו, אי נמי: שחטו
2. ביצה דף ט עמוד ב
לשובך? מוליכין את הסולם לשובך מבעי ליה! - אלא לאו הכי קאמר: של שובך - אין, של עליה - לא.
בכל 7 כתבי היד ב"עדי נוסח": אלא הכי קאמר - ללא "לאו"!
3. תענית דף ג עמוד ב
אי הכי כארבע? בארבע מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות - כך ...
4. תענית דף יא עמוד א
+איוב ה'+ ברעב פדך ממות. מרעב מיבעי ליה! אלא הכי קאמר: בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון - ניצול ממיתה
5. נדה דף נו עמוד ב
- שלא נחשדו על כתמיהן - גרי אריות מבעי ליה! אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים - טמאין,
ברוב "עדי הנוסח": הכי קאמר - ללא "אלא"
6. עירובין דף מד עמוד א
- פשיטא, בדלא מלו גברי עסקינן. דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן - מאי תיבעי ליה? האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! - אלא ודאי: בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה.
ב4 "עדי הנוסח": ללא "ודאי"!
7. כתובות דף פט עמוד ב
אלא, במקום דלא אפשר כתבינן שובר, דאי לא תימא הכי, עדי מיתה גופייהו, ניחוש דלמא מפקא עדי מיתה בהאי בי דינא וגביא, והדר מפקא בבי דינא אחרינא וגביא! אלא ודאי, במקום דלא אפשר כתבינן שובר.
בכל "עדי הנוסח" ה"ודאי" אינו במקום זה: "אלא במקום דלא איפשר ודאי כותבין שובר"