הבן יקיר לי (?!)

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

1. לענ"ד פשיטא שחלקו האחרון של הפסוק חיובי, 

2. לאור הניקוד (ב' רפה) פשיטא שחלקו הראשון של הפסוק שלילי. 

3. לכן, תמוהים בעיניי דברי "אוצר התורה - פירוש ושננתם על התנ"ך" (מיהו?) וחוששני שהמציא מחלוקת בין המפרשים לשווא.

4. בעניין זה דיבר הרב דוד יוסף בהרצאתו "פסקי הג"ר עובדיה יוסף זצ"ל בסוגיות לשוניות" בכינוס השנתי של "שוחרי לשון הקודש" – ה'תשע"ד (קישור).

5. לגבי "כי האדם עץ השדה" - אכן, כפי שכתבתי בשרשור אחר, כך פרש"י ור"י בלעם.

אפ"ר

בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-10:49 מאת יהודה גנוט <‪a268...@gmail.com‬‏>:‬

אין ספק שבמובן התפלתי הוא מוזכר כחיובי [לכה"פ בחלקו האחרון של הפסוק!], היעלה על הדעת שנזכיר בתפלת יום הדין פסוק המעורר חלחלה?!

ור' זה מצאתי בגוגל כעת, ב"אוצר התורה" פירוש ושננתם על התנ"ך, הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם עם ישראל (שנקרא אפרים) הוא בן מאוד יקר לי (ולכן אני זוכר אותו תמיד – גם אם הוא חטא), אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים עם ישראל הוא כמו ילד השעשועים שלי, כמו בן חביב מאוד, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד שהרי בכל פעם שאדבר עליו, אזכור אותו ואת האהבה שלי אליו, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ ולכן המעיים שלי זזים (ביטוי למה שקורה כאשר מרחמים על מישהו), רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ ואני עתיד לרחם עליו, נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'. -רד"ק. מלשון התרגום וכן מצודות משמע שהדברים נאמרו בלשון תמיה: האם עם ישראל הוא כמו בן יקר שלי וכו'? לפי פירושם כנראה שצריך לומר שמדובר על תמיהה שהיא קיימת, ומצינו כאלה במקרא ("הלבן מאה שנה וכו'" בראשית יז,יז). אולם, לפי מהר"י קרא משמע שבצלע זו בא ה' בטרוניא עם שבט אפרים שהחטיא את עם ישראל בעבודה זרה ולכן ה' תמה האם שבט אפרים הוא בכלל בן יקר.

נ"ב  ראיתי מי שמבאר את הבן יקיר לי כשאלה רטורית. זה יפה. אבל לא נוכל לומר שכל "תמיהה המתקיימת" פירושה שאלה רטורית. אם כי בחלק מן המקרים זה יפה כך לפרש. ואגב, זה נכון גם בתמיהות אמיתיות כמו באיוב החקר אלוק תמצא וכו וכו וכו

‫בתאריך יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-9:22 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

שלום,  

"הבן יקיר לי אפרים" וגו', ברור שבתפלה הכוונה למובן חיובי

אפ"ר: מהיכן פשיטא לך?

עיין במפרשים.

---------- Forwarded message ---------
מאת: יהודה גנוט <a268...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 23 בספט׳ 2019 ב-2:07‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 9 ו' התימה + קובץ תמיהות בתחפושת‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

א. אודה שלא קראתי את אריכות המאמרים בסוף הגליון המצורף בהתכתבויות בין גרנות וכפית וכו' אבל צדה עיני את הויכוח במרכזו של הגליון המצורף בין ד"ר חיים כהן לרעהו לגבי אם מותר /רצוי לשנות את המנגינות לשאלה וכדו' או שהוא "מחזי כיוהרא" וככה"ג, ושמא רק במגילת אסתר "התירו".

אנא -מנהג אאמו"ר הגאון הרב מרדכי גנוט שליט"א- ידענא, שהוא בעל קורא ותיק ומנוסה ומדקדק על. להטעים כל שאלה ותמיהה ותשובה, בתורה, בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

לענ"ד הדבר יובן היטיב לבני דורנו [שגם לומד חורש"י] שיש מקומות בהם רש"י אינו מפרש או שמפרש ואין הלומד שם על לב [כן, יש גם כאלה דברים] והטעמת השאלה חיונית להבנת הנקרא.

אבא קורא בביה"כ "בית שלום" שע"י בית אבות ויז'ניץ, וזו חווית קריאה ועונג שבת ממש.

גם ה' התמיהה וכדו' אינם מופיעים במקומות רבים בתורה כפי שמציין המציין שם, ולדוג' אבא קורא "וחדלת מעזוב לו"?! אה (הא' בסגול, נשמע כמחאה) "עזוב תעזוב עמו"!

כנ"ל בהפטרות.

ב. הערה כללית לגבי ה' התמיהה שכל הנידון סובב האם יש גם מקומות בהם אין ה' התמיהה, ומוטעמת כשאלה, הנה לדידי לא פשיטא לי, כי ישנם מקומות בהם מופיעה הה' בתחילת משפט ואעפ"כ אינם לשון שאלה!!! ר' רש"י ישעיהו כז ז הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג. הראיתם בגבורתי שכמכת המכה יעקב הכתיו הם טבעום במים ואני טבעתים במים יש תמיהות שהם מתקיימות כגון זו וכגון (שמואל א ב') הנגלה נגלתי אל בית אביך (יחזקאל ח) הרואה אתה מה המה עושים, עכ"ל ור' רש"י חבקוק ג ח ובראשית ! יז יז ושוב ביחזקאל יד ב

האמת שמזמן רציתי לשאול אם יש למי מהיודעים דבר וחצי דבר על ענין זה, מתי "התמיהות מתקיימות"?

ור' רמב"ן במדבר כ י המן הסלע הזה נוציא לכם מים "ואמרו המפרשים (ראה רש"י בר' יז , יז) שיש תמיהות מתקיימות , כמו "הנגלה נגליתי" (ש"א ב , כז); "הרואה אתה" (ש"ב טו , כז); "התשפוט התשפוט" (יח' כב , ב); "המן העץ אשר צויתיך" (בר' ג , יא)." עכ"ל. ואלה חידושים עצומים, שסופר ומונה גם כאלה שלדידנו פשיטא שהם תמיהות.... 

כמו"כ דומני שנחלקו המפרשים בענין "כי האדם עץ השדה" אם הוא שאלה או אמירה.

ויוער על רקע ימי ר"ה המתקרבים, "הבן יקיר לי אפרים" וגו', ברור שבתפלה הכוונה למובן חיובי, האמנם זהו פירושו הפשוט? האם ניצל המחבר (האמורא רב?) את עובדת "התמיהות המתקיימות" לפרשו כן?! ואיך יובן לפי"ז ההקשר ברצף הפסוקים שם שהם דברי תוכחה??.

האם "התמיהות המתקיימות" הם ניתנות לפרשנות נרחבת??