2: ועל המדינות.. אי זו... להזכירם לחיים ו...
אוריאל פרנק
מאת: יוסף חיים מזרחי <538...@gmail.com>
תאריך: 1 בנובמבר 2016 בשעה 18:45
נושא: Re: ועל המדינות.. אי זו... להזכירם לחיים ו...
שלום עליכם
|
ייש"כ!עתה נותרו חידות ב+ד...2016-10-26 20:19 GMT+03:00 שנון <EL...@saad.org.il>:הנה מתוך JEWISH VIRTUAL LIBRARY
וכן JEWISH ECYCLOPEDIAמקוון
בברכת התורה
אליהוא
STADTHAGEN, JOSEPH (d. 1715), German rabbi. One of a venerable line of rabbis, he was born in Metz and was Landesrabbiner of Schaumburg-Lippe for many years, taking his name from his home in Stadthagen. An acknowledged rabbinical authority (author of Divrei Zikkaron, Amsterdam, 1705), with a thorough knowledge of the New Testament and apologetic works, he participated in several religious disputations. In July 1704 he was called upon by Leffman *Behrend, the powerful Hanoverian *Court Jew, to accept the challenge of an apostate, who had been making the rounds of Jewish communities, challenging the scholars to disputations and blackmailing them into paying him to desist. The disputation was held in the presence of the elector of Hanover, the future George I of England, and his court. Stadthagen deftly refuted the stock charges of the apostate, gained the sympathy of the tolerant court, and established his intellectual and moral superiority. He made a vivid impression on the electress Sophie who parted from him with the words, "We all have but one God." The debate was transcribed by Stadthagen in Hebrew and Yiddish in his Minḥat Zikkaron, which was edited, translated, and published by A. Berliner, Religionsgespraech (1914).
BIBLIOGRAPHY:
D. Kaufmann, in: REJ, 22 (1891), 98f.; J. Rosenthal, in: Aresheth, 2 (1960), 159.
STADTHAGEN, JOSEPH:
By: Executive Committee of the Editorial Board., Abraham Lewinsky
German rabbi, apologist, and author; died at Stadthagen Sept. 5, 1715; son of Samson of Metz, where his grandfather Joseph b. Isaac ha-Levi Ashkenazi (died at Frankfort-on-the-Main in 1628) officiated as rabbi for many years. Joseph acted for several decades as "Landesrabbiner" for the district of Schaumburg-Lippe, and took the name "Stadthagen" from his place of residence. Well versed both in apologetic literature and in the New Testament, he was peculiarly qualified to become a leader in religious controversies. He was called to Hanover by the Hanoverian financial agent Leffmann Behrends, and there, on July 21, 1704, in the presence of the elector Georg Ludwig and the noted electoress Sophie (the friend of Leibnitz), he took part in a very successful religious disputation with a convert (Edzardus of Hamburg ?). In the following year (1705) Stadthagen published in Amsterdam his "Dibre Zikkaron," a work in two parts, containing ethical reflections on the rules for ritual slaughtering.
Of Stadthagen's seven daughters may be mentioned Rebekka, wife of Samuel Bonn of Altona (Kaufmann, "Heinrich Heine's Ahnensaal," p. 298), and Hindele, who married Uri Lipmann b. Joseph of Elrich (near Nordhausen). Of his sons the most important were Bernard, who attended the fair at Leipsic in 1697 and 1698 ("Monatsschrift," 1901, p. 507), and Gershon, who died at Altona on the 10th of Aug., 1721 (Grunwald, "Hamburgs Deutsche Juden," 1904, p. 243, No. 836). Among his descendants were "Landesrabbiner" Levi Herzfeld of Brunswick, and Ephraim Rothschild, manufacturer and philanthropist of Stadtoldendorf, Brunswick, who died Jan. 30, 1901.
Bibliography:
- Benjacob, Oẓar ha-Sefarim, p. 103, No. 63;
- Wiener, in Monatsschrift, 1864, p. 169;
- Kaufmann, in R. E. J. 1891, p. 98;
- manuscript of stadthagen's Minḥat Zikkaron, and also manuscript notes in a copy of the Dibre Zikkaron, both in the possession of Dr. A. Lewinsky.
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: 25 Oct 2016 10:55 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: ועל המדינות.. אי זו... להזכירם לחיים ו...
שלום,
ראו הדברים המאלפים שכתב הרב יוסף שטאט האגן כאן.
א. האם למישהו יש יותר פרטים עליו, מלבד שנות חייו:
ב. לאיזה "ספר מהחדשים" מתכוון שכתב שיש להפך הנוסח במוסף ר"ה?
ג. יש לציין שהנוסח מופיע כבר בחז"ל:
1. תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת ראש השנה פרק א דף נז טור א /ה"ג
בו יאמר אי זו לחרב ואי זו לשלום אי זו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות ודלא כרבי יוסה דרבי יוסי אמר יחיד נידון בכל שעה מה
2. ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט סימן א
בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות נמצאת אתה אומר ביום ר"ה =ראש השנה= בשעה ראשונה
3. ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כט ד"ה [א] בחדש השביעי
בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. את מוצא באחד בתשרי נברא אדם הראשון. שעה
4. פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ז - דרשו ד"ה משל לה"ד =למה
דרב, ועל המדינות בו יאמ' אי זו לחרב אי זה לשלום ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות, ואם עשיתם תשוב' לפני אני מקבל אתכם ואדון אתכם לכף
5. סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה ד"ה ויורד שליח
בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע. ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. מי לא נפקד ביום הזה כי זכר כל היצור לפניך בא, מעשה
ד. הכתיב הנ"ל: "אי זו" - יכול ללמד שאפשר להטעימם בנפרד.
אם לא, האם זה מלעיל או מלרע?
כט"ס
אפ"ר
No virus found in this message.
Checked by AVG - www.avg.com
Version: 2016.0.7859 / Virus Database: 4664/13267 - Release Date: 10/24/16