דומני שלא שמתם לב מספיק לאחת התוצאות ששלח דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
מפ' השו"ת
כתב עת זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, תקלט - תקסז
נושא
המאמר: מנהגי קהילת קודש ברלין
הרב אלי' יוחנן גורארי' רבה של "קרית שרת" חולון
מנהגי ק"ק בערלין
אחת הערים והקהילות המפורסמות באשכנז הלא היא העיר "בערלין", עיר הבירה במדינת פרוסיא וממלכת גרמניה. אמנם לא ותיקה היא כערים המפוסמות "מגנצא" ו"ורמיישא" אך תוספת מקום נכבד בקהילות עם ישראל. קהילת בערלין נוסדה בעקבות גירוש היהודים מווינא שבאו להתיישב בה. גדולי תורה שימשו בקהילה זו ביניהם ה"פני יהושע", ה"קרבן נתנאל, רבי צבי הירש ברלין, רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי דוד צבי הופמן מחבר שו"ת "מלמד להועיל", רבי יחיאל יעקב ווינברג מחבר שו"ת "שרידי אש", זכר צדיקים לברכה. בכל קהילות אשכנז גם בקהילת "בערלין" הרגישו צורך לכתוב ספר מנהגים לקהילתם אולם שלא כרוב ערים אחרות ששם מנהג אחד ייצג את כל אנשי העיר, בבערלין אנו מוצאים כמה פנקסי מנהגים ולפעמים מנהג אחד הפוך מהשני. ספר המנהגים הראשון לקהילת בערלין נקרא קונטרס "בית הכנסת הקדום =הגדול" דק"ק בערלין [פרסמו ד"ר יוסף מייזל בקובץ סיני, שנה ט, כרך יח, חוברת קו - קז, תש"ו]. קונטרס זה נודב לבית הכנסת דק"ק בערלין בשנת תקנ"ו על ידי רבי שמואל וויזל זצ"ל. מנהגי "בית מדרש הישן" ע"י הרב ביבערפעלד זצ"ל, בערלין תרצ"ז. מנהגי בית הכנסת "עדת ישראל", בערלין תרח"צ. פסקי בד"צ לרבי דוד צבי הופמן בשו"ת "מלמד להועיל". מביאים אנו בקובץ תורני זה חלק קטן ממנהגי קהילת בערלין בתוספת מראי מקומות והערות, במנהג או הלכה שלא צוין המקור הוא ממנהגי "עדת ישראל", ובעז"ה יראו אור בקרוב בספר המכיל את כל מנהגי הקהילות שנהגו בעיר זו בתוספת השואה לשני כת"י למנהגי בית הכנסת הקדום= הגדול, ולספר פנקס קהילת בערלין [ד"ר יוסף מייזל, ירושלים תשכ"ב]. ולמבוא מקיף על תולדות הקהילה רבניה ופרנסיה.
שם בעמוד תקס"ב, סעיף קלו. בסוף ברכה לפני ההפטרה אומרים על פי דקדוק ובנביאי האמת והצדק ולא וצדק +189+.
בהערה צוין המקור: שערי אפרים ט, יב
אך פתחתי המקור ושם אין דיון בנושא, אלא שהחתימה מצוטטת עם ה'.
איני מבין למה עדות רא"ז מרגליות כמסל"ת מוכיחה מהו מנהג ק"ק ברלין. אם אכן נכונה עדות זו, הרי זה עומד בסתירה לעדויות על מנהגי קהילות אשכנז מערב הנ"ל.
יושם לב לניסוח "אומרים על פי דקדוק ובנביאי האמת והצדק ולא וצדק"
אפ"ר
נ"ב:
אם אתה "משיב לכל", עשה זאת ב"עותק נסתר"
תודה
----- Original Message -----From: Gilad Harshoshanimלטובת המעוניינים, מצורף המאמר המלא של הרב שריה דבליצקי.
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל
From: Gilad Harshoshanim [mailto:gilad.har...@gmail.com]
Sent: Thursday, May 02, 2013 9:04 AM
הרב אליהו שלום,
שאלתי את פרופ' שפיגל בנושא וכך תשובתו:
הרב שריה דבליצקי פרסם בחוברת מוריה כב ["בלקט הערות בנוסחאות התפילה" מוריה שנה רביעית גל' ג-ד (לט-מ) סיון-תמוז תשל"ב - ג.ה.] את הדברים הבאים:
בנוסח ברכת ההפטרה שלפניה נביאי האמת והצדק כ"ה הנוסח הקדמון וב"ה במחזורי זקס אשכנז וכ"ה גי' מס' סופרים פי"ג והרמב"ם בסו"ס אהבה ובסידור רע"ג ועיין נתיבי עם סי' רפ"ד
ואני הקטן מוסיף כי כך החליט גם הרב צובירי בסידורו כנסת הגדולה. וכן הדפיסו בסידור איש מצליח וכן הדפיס ר”י גולדשמידט במחזוריו. אבל ר”ד מונק בפאת שדך על התפילה כתב כי הנוסח הישן (לא ברור מהו) הוא ללא ה’, ולדבריו הנוסח הישן הוא קשה מבחינה דקדוקית וצ”ל שה’ של האמת מושכת עצמה וגם וצדק.
וצריך עוד לבדוק בסידור יעבץ וכן לוח ארש מהד’ הרב יצחקי וסץ ששם יש הרבה חומר.
עכ"ד.
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל
2013/5/1 eliyahu levin <eliy...@gmail.com>
מכתב מבעל אזור אליהו:
שלום ר' אליהו
איך מתפללים בוושינגטון אני לא יודע
אבל בסי' אשכנז המערביים שתחת ידי כרגע
טורין רפ"ה
מנטובה שי"ח
מנטובה שכ"ב
ונציה שמ"ו
בכולם נביאי האמת וצדק
ע"כ המכתב.
ושוב הרושם שלי הוא שיש איזה נתק בין סידורי אשכנז (מזרח-מערב) המודפסים ובין המקורות.
כלומר קיימת מסורת על 'וצדק' אע"פ שהיא מנוגדת למקורות.
אי התאמה בין ספרות חז"ל והפוסקים לנוסח הסידור קיים גם במקומות אחרים.
אולי ר' אברהם פרנקל נר"ו מכיר מה הנוסח בסידורים [אולי נוסח ברכות ההפטרה הופיע גם בחומשים כנהוג היום] כ"י.
אולי גם המאגרים הפנימיים של מכון מורשת אשכנז.
אליהובתאריך 1 במאי 2013 16:00, מאת שי ואלטר Shai Walter <s...@zahav.net.il>:
בינתיים תודה לכם רבותיי על שיתוף הפעולה ועל הדיון הרציני.
לפי זכרוני – כל עדי הנוסח של מסכת סופרים במהדורת הייגער – האמת והצדק.
אני רוצה לחזור להערה של ר' אליהו:
אחד הכללים הוא שכאשר יש נוסח "מסתבר" ונוסח פחות מובן יש חשד גדול להגהה מלאכותית.
זהו הכלל המכונה: "ׂlectio difficilior"
כלומר "הנוסח הקשה עדיף".
לפי הערה זאת יצא שהנוסח הקדום הוא דווקא "האמת וצדק", שהוגה אח"כ לנוסח המסתבר "האמת והצדק". (כך למעשה נהג ר' שבתי סופר בסידורו שלפניו היה הנוסח "וצדק", יעויין שם).
ברם, מה שכבודכם מציג הוא שהנוסח הקדום הוא "האמת והצדק". מי ישנה נוסח מובן לנוסח פחות מובן?!
ואני חוזר על השאלה: איך נולד הנוסח הפחות מובן?
אני מציג כך:
"האמת והצדק" –> "האמת וצדק" –> "האמת והצדק".
המעבר השני הוא הגהה של מדקדק, המעבר הראשון – מה?
שי
From: eliyahu levin
Sent: Wednesday, May 01, 2013 2:55 PMSubject: Re: נביאי האמת והצדק
יישר! יש מעדיפים 'אשכנז מובהק'.
מאי דפש גבן הוא אם יש מקור מובהק גם לנוסח 'אשכנז מזרח' המכונה פולין.
אליהובתאריך 1 במאי 2013 14:48, מאת Hamburger B. S. <ben...@neto.net.il>:
מלבד דפוסים יש גם מסורות. אצלנו בקהילות ששמרו על נוסח אשכנז המובהק כמו פפד"מ ועוד קהילות אשכנז 'מערב' (כהגדרתם המודרנית מאוד של כמה ממלומדי זמנינו, הגדרה החביבה גם עליך), הקפידו על פי מסורת שבעל פה עד השואה וגם לאחריה לומר 'והצדק', וכמו כן לומר: 'ותנקום נקם'. כך אפילו בוושינגטון הייטס של ימינו.
למזלנו אנו לא כפופים לדפוסים המאוחרים אלא למסורות הקדומות.
בש"ה
From: eliyahu levin [mailto:eliy...@gmail.com]
Sent: Wednesday, May 01, 2013 2:19 PMעדיין אינני בטוח שזה שינוי,
אחד הכללים הוא שכאשר יש נוסח "מסתבר" ונוסח פחות מובן יש חשד גדול להגהה מלאכותית.
העדות של 'אזור-אליהו' היא בעיקר על סידורי 'פולין' כלומר אשכנז מזרח.
ולפי מה שהבנתי גם דפוסי אשכנז הושפעו מזה כי רוב ההדפסות היו לפי פולין.
מבחינה לשונית ממש חושבני שאפשר לאשר את הנוסח וצדק.
והלכה למעשה אם ראוי לעבור לנוסח המסתבר יותר, כמובן לא באתי להורות.
אולי כדאי לבדוק עדי נוסח במסכת סופרים, ואולי גם במסכת סופרים שבמחזור ויטרי.
אליהו
בתאריך 1 במאי 2013 12:57, מאת שי ואלטר Shai Walter <s...@zahav.net.il>:
אבל איך נוצר השינוי???
שי ואלטר
From: eliyahu levin
Sent: Wednesday, May 01, 2013 12:10 PM
יפה, במקורות הקדומים והצדק, וכן בציטוטים ממקורות ספרדים וסידור אשכנז מערב במהדורה נסיונית.
בסידורים אשכנזיים מתקופת הדפוס ואילך 'וצדק'.
אליהו
בתאריך 1 במאי 2013 11:34, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
אליהו, לא הבנתי את דבריך הנראים כסותרים.
זהו חיפוש בפ. השו"ת, נראה לכאורה שהנוסח הרווח הקדמון הוא והצדק:
1. מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יג הלכה ז
באמת, ברוך אתה י"י הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק.
2. סדר רב עמרם גאון (הרפנס) שחרית של שבת ד"ה ולאחר סיום
הנאמרין באמת. ברוך אתה ה' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק. ולאחריה מברך, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם
3. מחזור ויטרי סימן קסו ד"ה ברוך אתה
הנאמרים באמת. ברוך אתה י"י הבוחר בתורה במשה עבדו ובישר' עמו ובנביאי האמת והצדק: ולאחריה מברך חמש: ברוך אתה י"י אלהינו מלך
4. מחזור ויטרי סימן תקכז ד"ה פרק יג
הנאמרים באמת. בא"י הבוחר בתורה במשה עבדו ובישר' עמו ובנביאי האמת והצדק: היל' י': ולבסוף מברך ב"א מ"ה צור כל העולמים צדיק בכל
5. פירושי סידור התפילה לרוקח [צז] ברכות ההפטרה עמוד תקנו
שהיא אמת, במשה עבדו שנתנה, ובישראל עמו שקיבלוה, בך בחר ה'4. ובנביאי האמת והצדק נביאי' אמיתים וצדיקים ודבריהם צדק.
6. ספר אבודרהם ברכת המצות ומשפטיהם ד"ה ומסקינן בפרק
חתימה בשתים. ואם תאמר הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק הרי שחותמים בארבע. ויש לומר דכלהו חד מילתא
7. ספר אבודרהם שחרית של שבת ד"ה בא"י הבוחר
במשה עבדו שנא' לולי משה בחירו. ובישראל עמו שנא' ויבחר בכם. ובנביאי האמת והצדק שנא' ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו, כי נביאיו הם
8. רמב"ם סדר תפילות המפטיר בנביא
באמת, ברוך אתה יי' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק, ומברך לאחריה: ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם צור כל
9. מעשה רקח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב הלכה טו ד"ה ברכה אחת
יעשו הפסק ביניהם וכו' ע"כ ומכאן אתה למד שאין לענות אמן אחר ובנביאי האמת והצדק כיון שעדיין אינו סיום הברכה והעונים אמן טועים
10. אליה רבה סימן רפד ס"ק ד
פי"ב מהל' תפלה הט"ז). ובתשו' ר' [יו"ט] צהלון [ח"א] סימן ע"ג פירש בנביאי אמת וצדק, שכולם באו להזהיר את ישראל שישמרו התורה, וזה
11. ערוך השולחן אורח חיים סימן רפד סעיף ט
ברוך אתה ד' הבוחר בתורה ובמשה עבדו וכו' להסמיכן לברוך ד' ואח"כ ובנביאי האמת וצדק דהנביאים קטנים במעלה ממשה רבינו ודברי
12. ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן קמד - דיני ההפטרה סעיף יא
להפסיק באמצע הברכה. וגם אין לענות אמן כי אם בסיום הברכה "ובנביאי האמת והצדק". [ילקו"י שם, עמוד קעט].
13. ילקוט יוסף קריאת התורה ובית הכנסת סימנים קמד-רפד - דיני ההפטרה סעיף יא
להפסיק באמצע הברכה. וגם אין לענות אמן כי אם בסיום הברכה "ובנביאי האמת והצדק".יב)
14. שו"ת מהריט"ץ (ישנות) סימן עג ד"ה והנראה לע"ד
וחותם בא"ה =ברוך אתה ה'= הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק ולכן אין בה מלכות אלא כדרך כל החתימות
15. שו"ת מהריט"ץ (ישנות) סימן עג ד"ה וגם אין
התורה ועל העבודה שיעבדו ויעסקו את ה' בתורה ובמצות וזש"א ובנביאי האמת והצדק שכלם באו להזהיר את ישראל שישמרו התורה.
16. שו"ת משפטי עוזיאל כרך ג - אורח חיים סימן יד ד"ה הא למדת
וכן תקנו בברכות ההפטרה: הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק, ומסיימים בקדושת היום, ולכן דינן שוה לכל דבר
17. כתב עת זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, תקלט - תקסז
נושא המאמר: מנהגי קהילת קודש ברלין ביהכנ"ס הגדול). קלו. בסוף ברכה לפני ההפטרה אומרים על פי דקדוק ובנביאי האמת והצדק ולא וצדק +189+. קלז. אין קורין קטן למפטיר
18. כתב עת אור ישראל (מאנסי) י, תשנ"ח, קמב - קנ
נושא המאמר: שינויים בתורה שבכתב נגד המסורה בן - אשר, וקראו בהם לפני גדולי עולם [עי' "צפונות" גליון ח' וי' ובנביאי האמת וצדק שלי]. ומי יבוא להרהר אחריהם. ולשיטתו היה לו לצווח על
19. כתב עת הבאר כ, תשס"ג, קיח - קכג; כא, קסד - קעט
נושא המאמר: אי נתקבלה תפילתו של דוד המלך בנוסף על מה שהוא ית"ש "בוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק". ומביא ריבר"י ראיה שאמנם ה'הקבלה' בזה בין
בתאריך 1 במאי 2013 11:04, מאת eliyahu levin <eliy...@gmail.com>:
הנוסח נראה תמוה.
בסידור אזור אליהו: ובנביאי האמת וצדק: כ"ה בכל סידורים ישנים.
ורש"ס [ר' שבתי סופר] העדיף גרסת סידור מהרש"ל וסידורי ספרד "והצדק" (וכ"ג מחזור ויטרי רע"ג והרוקח) ולא נתקבלה דעתו בסידורים שאחריו (דרך ישרה, רז"ה יעב"ץ נהורא). ע"כ.
בסידור "תפילת ישורון" גורס "נביאי האמת והצדק". לפי הרשימה כאן הנוסח הישן יותר היה והצדק, והנוסח הפחות מובן (וצדק) נכנס יותר מאוחר, אבל זה היה הנוסח הנפוץ במאות השנים האחרונות עד לסידורי אשכנז החדשים ממש.
זה עלה בידי עד עתה
אליהובתאריך 1 במאי 2013 09:30, מאת שי ואלטר Shai Walter <s...@zahav.net.il>:
שלום רב,
האם ידוע לכם איך נוצר הנוסח התמוה לשונית בברכת ההפטרה הראשונה (לפני הקריאה) "בנביאי האמת וצדק"?
מה דעתכם על נוסח זה?
שי ואלטר