ביאור המלה "נישואין" - הרב משה צוריאל

[אוריאל פרנק‎]

וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם: (שופטים כא, כג).

 

וכן וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת..." (רות א,ד).

 

מעניין הדבר, מתוך 650 מלים שבקונקורדנצית אבן-שושן לשורש "נשא", רק שנים אלו באו בשימוש של לשון "נישואין".

 

הענין הוא שהאיש נושא ומרים את האשה ממצבה הקודם שהיתה רווקה [לשון ריקות], בלי מסגרת משפחתית כראוי לה, להוליד, לחנך, לגדל דור הבא. ולהיות "אֵם". מכל השימושים של המלה (אבן שושן מונה י"ב סוגים) יש כמה שהם לרומם ולהעלות. "וַיֵּדַע דָּוִד.. וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" (שמואל-ב ה, יב). וראו עוד שם בקונקורדנציה דוגמות נוספות (מספרים 630-647).

 

•  ידע כל חתן, וידע כל בעל, כי עליו לרומם את אשתו, להעניק לה הכבוד הראוי לשותף מלא בניהול הבית והמשפחה.

 

ובאמת, מצאנו בלשון חז"ל שגם הגבר הקרא "נשאוי" (יבמות כו, א) כי על ידי שלקח אשה גם הוא יצא ממצבו הלקוי שהיה רווק.