5 וי וי בפרשת וישב
אוריאל פרנק
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
תאריך: 1 בינואר 2017 בשעה 13:52
נושא: RE: [רוחב לשון] 4 וי וי בפרשת וישב
אל: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תודה לאשר שהעמיד את דברי המדרש על דיוקם והתנצלות גדולה על מכתבי הקודם.
אליעזר כמוֹן
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: Saturday, December 31, 2016 11:21 PM
To: אליעזר כמון
Subject: Fwd: [רוחב לשון] 4 וי וי בפרשת וישב
הודעה שהועברה
מאת: אשר ירבלום <yarb...@gmail.com>
תאריך: 31 בדצמבר 2016 בשעה 23:06
נושא: Re: [רוחב לשון] 4 וי וי בפרשת וישב
אל: frank...@gmail.com <frank...@gmail.com>
הטענה היתה שכל הפסוקים חוץ משמונה מתחילים באות ו'. אמנם אם אינני טועה מי שבדק זאת בנוסח שלפנינו מצא שיש תשעה פסוקים שאינם מתחילים באות זו.
בתאריך 31 בדצמבר 2016 בשעה 23:03, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
הודעה שהועברה
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
תאריך: 29 בדצמבר 2016 בשעה 22:59
נושא: RE: [רוחב לשון] 3 וי וי בפרשת וישבתמהני על קביעה זו. להלן רשימת פסוקים נוספים בפרשת וישב שאינם מתחילים ב"וי":
בפרק לז: ז, כ, לו
בפרק לח: ג, ד, ה, יד, יט, ל
בפרק לט: יב, יד, טז, יז, כג
בפרק מ: י, יא, יז, כב, כג
במגילת רות המצב הפוך. מתוך 85 פסוקים שבמגילה ספרתי רק 24 שמתחילים ב"וי". אולי טעיתי בספירה, אך בכל אופן קל מאוד למעיין לראות שרוב הפסוקים שם אינם מתחילים ב"וי".
תמהני גם על אנשים שאינם טורחים לבדוק דברים. טוב, הם חוששים כנראה להרוס וורטים.
אליעזר כמוֹן
הודעה שהועברה
מאת: y r <gur...@gmail.com>
תאריך: 29 בדצמבר 2016 בשעה 3:41ראה גם כאן
והקישורים שם
באחד מהם העירו שיש תשעה פסוקים ולא שמונה
2016-12-28 6:47 GMT-05:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
ייש"כ
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק מ סימן כג
כג) ולא זכר שר המשקים. שמא תאמר מרצונו לא זכר, ת"ל וישכחהו, בעל כרחו מלמד שבכל יום ויום היה מתנה תנאים לזוכרו, והמלאך בא והפכן, קושר קשרים לזוכרו, והמלאך בא והתירן, א"ל הקדוש ברוך הוא אף על פי שאתה שכחת אני לא שכחתי, אלא קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר (איוב כח ג), עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו (תהלים קה יט), לכך נאמר ויהי מקץ שנתים ימים, לפי שאמר יוסף ב' פעמים זכרתני והזכרתני (לעיל יד), לכך לא זכר שר המשקים וישכחהו, לכך נאמר ויהי מקץ שנתים. חשבתי בלבי קיים יוסף הצדיק עשרת הדברים, שנא' וינס וינס וינס וינס ארבעה ניסות, ויצא ויצא, שני יציאות, החוצה החוצה החוצה החוצה ארבע חוצות, הרי י', לפי שקידש השם כאילו קיים עשרת הדברות, וינס מן הערוה, ויצא מן העבירה, החוצה מן העבירה. תרתי בלבי יש בה בפרשה הזו כ"ב ויהי, כנגד כ"ב אותיות של תורה שנהיה חזק בכולם שקיים יוסף התורה כולה קודם נתינתה. ואתנה לבי לדעת חכמה כי הפרשה כולה התחלת הפסוקים בוי"ו חוץ משמונה פסוקים, וסימנם אל"ה א"ב ככ"ב, אלה תולדות (לז ב), לכו ונמכרנו (לז כז), היא מוצאת (לח כה), איננו גדול בבית (לט ט), בעוד קמא (מ יג), כי אם (מ יד), כי גנב (שם טו), בעוד בתרא (שם יט), למה כנגד המילה שנתנה לשמנה, שכל הפרשה סיפורים של ווי"ם ווי היה במכירת יוסף, ווי במיתת אשת יהודה ובניו, ווי באשת פוטיפרע, ווי בבית האסורים, ווי לסריסי פרעה, חוץ משמנה פסוקים שאמרנו למעלה, שזכה אסנת בת פוטיפרע להזדווג למולים, כיוצא בדבר ויהי בימי שפוט השופטים (רות א א), כולן ווי"ן חוץ מח' פסוקים שבספר רות, שנזדווגה רות עם בועז ויצא ממנה מלכות, שנאמר הוא אבי ישי אבי דוד (שם ד יז): סליק פרשת וישב
בתאריך 28 בדצמבר 2016 בשעה 13:11, מאת אשר ירבלום <yarb...@gmail.com>:
ראה לקח טוב בסוף פרשת וישב.
אני שמעתי דבר זה בשם הרוקח, אך לעת עתה לא מצאתיו.
בתאריך 28 בדצמבר 2016 בשעה 12:13, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
האם מישהו מכיר מקורות על כך שבפרשת וישב יש רק ח' פסוקים שאינם מתחילים ב"וי"?
ר' חיים פלטיאל בראשית פרק לז
(א) צ"ע למה כל הפסוקים מוישב מתחילין ביו"ד לבד ח' פסוקים וכן במגילת רות, וי"ל לפי שכולה ווי ווי מגנות השבטים וממכירת יוסף וממיתת ער אונן ומתפיסת יוסף, וכן מגילת רות, דור ששופטים שופטיהם דכשאומר להם טול קיסם משיבים לשופטיהם טול קורה, או ממיתת אלימלך ומחלון וכליון, חוץ מח' פסוקים לפי שנזדווגה להם רות ובכאן נזדווגה להם אסנת בת פוטיפרע.
כמה מקורות הקשורים:
1. אלשיך אסתר פרק א ד"ה (א - ד
(א - ד) ויהי בימי אחשורוש וכו' בימים ההם וכו' בשנת שלוש למלכו וכו' בהראותו את עשר כבוד מלכותו וכו'. הנה קיימו וקבלו רבותינו ז"ל (פתיחתא דאסתר רבה יא), כי בכל מקום שנאמר ויהי בימי, צרה. ומנו חמשה. ויהי בימי אמרפל (בראשית יד א), ויהי בימי שפוט השופטים (רות א א), ויהי בימי אחז (ישעיה ז א), ויהי בימי יהויקים (ירמיה א ג), ויהי בימי אחשורוש. ומה צרה היתה שם, להשמיד להרוג ולאבד וכו'. וייחסו שם רבותינו ז"ל הדבר אל המן כי הוא פעל ועשה. וזה סוף מאמרם ז"ל, המן הרשע שחיק טמיא התחיל עוקר בגפנים הדא הוא דכתיב להשמיד וכו', התחילו צווחין וי וי ויהי בימי אחשורוש: וראוי לשים לב, כי כאשר בארבעת האחרים נתייחס הוי אל עושהו, ויהי בימי אמרפל כי אמרפל היה שבקש להרוג את אברהם, וכן ויהי בימי שפוט השופטים כי השופטים היו סיבת הוי, וכן ויהי בימי אחז שאחז בתי כנסיות ומדרשות, וכן ויהי בימי יהויקים. ולכן גם פה מהראוי ייחס הוי אל המן ולא לאחשורוש...
2. תורה תמימה הערות בראשית פרק ט הערה יז
(כ) ויחל נח וגו' - דרש עובר גלילאה, י"ג ווי"ן נאמרו ביין, ויחל, ויטע, וישת, וישכר, ויתגל, וירא, ויגד, ויקח, וישימו, וילכו, ויכסו, וייקץ, וידע +יז) כונת הענין שרומז ללשון וי וי למי שתוקע עצמו לשכרות, ופירש"י דהא דלא חשיב ויאמר ארור כנען, ויאמר ברוך ה', כי לא חשיב רק עד שנתודע ממה שקרה לו, עכ"ל. והתוס' כתבו דלא חשיב ויפת שבפסוק זה [דגם במלה זו ההברה וי בראשיתה] משום דהוא שם, ובאור דבריהם דלא חשיב רק הפעלים להורות על הפעולה הרעה שהשכרות גורמת:+ [סנהדרין ע' א']:
3. רש"י מסכת סנהדרין דף ע עמוד א ד"ה י"ג ווי"ן - לשון וי וי ויאמר ארור כנען לא חשיב, אלא עד דידע דנגמר לו עונשו של יין.
4. תורת חיים מסכת סנהדרין דף קו עמוד א ד"ה כל מקום שנאמר
כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער. דוישב הוא לשון נוטריקון וי שב ומהאי טעמא נמי איתא במדרש פרשת שמיני כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער והיה לשון שמחה משום דויהי נוטריקון וי יהי אבל והיה נוטריקון וה היה דהיינו שמחה דוה הוא לשון שמחה כדאיתא באיכה רבה בין וי לוה נמלט רבי יוחנן בן זכאי. וטעמא דמילתא דבכ"מ דכתיב וישב אתה מוצא שם צער משום דצריך האדם לעשות דירתו בעולם הזה עראי כאלו אין לו יישוב קבוע למען יזכור תמיד מיתתו וישוב אל ה' ולכך כ"מ שרצו ישראל לעשות לעצמן יישוב קבוע קפץ עליהם איזה רוגז ואע"ג דאשכחן כמה צדיקים שזכו לשתי שלחנות ואיתא נמי בגמרא אטו צדיקי אי אכלי בתרי עלמא מי סנו להו היינו כשבא להן העושר והתענוג מאליו אז הן מותרין ליהנות ממנו דרך עראי כאורח נטה ללון אבל לעשות לעצמו סדר ויישוב קבוע לבקש תענוגי העולם הזה ועשירות פשיטא דאסור להן לצדיקים לעשות כן והיינו דאיתא במדרש צדיקים מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להן לעולם הבא וכו' כלומר כשצדיקים מבקשין לעשות סדר לעצמן ליהנות משלות העולם הזה דרך ישיבה ולא דרך עראי אז אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן וכו'.
--
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.