3 גשם וּמָטָר
אוריאל פרנק
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום א׳, 13 בנוב׳ 2016 ב-11:24
Subject: 2 גשם וּמָטָר
To:
בקישור כתוב: בלשון חכמים המילה מטר נעלמת
אתמהה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!בלשון חכמים המילה מטר מופיעה מאות פעמים, ולא רק בציטוטי כתובים או בהשפעת לשון כתובים.
לק"י
לעניין ההבדל בין שתי המילים הנרדפות הללו, המלבי"ם מציין, כי גשם הנו דבר טבעי, ואילו מטר אינו דבר טבעי.
אופיר קיסרבתאריך 13 בנוב׳ 2016 01:51, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:בקישור זה נאמר:
בלשון המקרא משמשות שתי המילים גשם ומטר.
בלשון חכמים המילה מטר נעלמת, ומשמשת רק גשם.
וכך בלשון המשנה (תענ' א, ח): ובאו גשמים...,
ואילו במובאה מן המקרא: שנאמר "...ויתן קולות ומטר".
בעברית החדשה המילה הרגילה היא גשם, ואילו המילה המקראית מטר נחשבת ספרותית.
אפ"ר:
ומה בלשון התפילה?
משום מה (ואולי העברתי על כך מייל בעבר) אנו מזכירים גבורות גשמים, אך מבקשים "מטר" - וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה – (ע"פ מלכים א יח א: וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה).
אמנם, אומרים גם "וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה" (בנוסח ע"מ ובתוספת האשכנזים בזמן עצירת גשמים).
אוריאל פרנק
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום א׳, 31 באוק׳ 2021 ב-17:11
Subject: 3 גשם וּמָטָר
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום א׳, 13 בנוב׳ 2016 ב-11:24
Subject: 2 גשם וּמָטָר
בקישור כתוב: בלשון חכמים המילה מטר נעלמת
אתמהה!!!!!!!!!!!!
בלשון חכמים המילה מטר מופיעה מאות פעמים, ולא רק בציטוטי כתובים או בהשפעת לשון כתובים.
לק"י
לעניין ההבדל בין שתי המילים הנרדפות הללו, המלבי"ם מציין, כי גשם הנו דבר טבעי, ואילו מטר אינו דבר טבעי.
אופיר קיסר
בתאריך 13 בנוב׳ 2016 01:51, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:
בקישור זה נאמר:
בלשון המקרא משמשות שתי המילים גשם ומטר.
בלשון חכמים המילה מטר נעלמת, ומשמשת רק גשם.
וכך בלשון המשנה (תענ' א, ח): ובאו גשמים...,
ואילו במובאה מן המקרא: שנאמר "...ויתן קולות ומטר".
בעברית החדשה המילה הרגילה היא גשם, ואילו המילה המקראית מטר נחשבת ספרותית.
אפ"ר:
ומה בלשון התפילה?
משום מה (והעברתי על כך מייל בעבר) אנו מזכירים גבורות גשמים, אך מבקשים "מטר" - וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה – (ע"פ מלכים א יח א: וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה).
אמנם, אומרים גם "וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה" (בנוסח ע"מ ובתוספת האשכנזים בזמן עצירת גשמים).
אפ"ר:
בארמית מקראית אין כלל שם למים היורדים מהשמים (מלבד הצירוף "טַל שְׁמַיָּא" המופיע חמש פעמים בדניאל).
לשורש גש"ם משמעות אחרת (לשון גוף, כגון בדניאל ד ל) לחלוטין (?) שהושאלה לעברית בימי הביניים.
בארמית של התרגומים קיים מט"ר, כש"ע וכפעל, אך לא גש"ם.
|
|
מקרא |
אונקלוס |
|
בראשית ז ד |
אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ |
אנא מחית מטרא על ארעא |
|
בראשית ז יב |
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ |
והוה מטרא נחית על ארעא |
|
בראשית יט כד |
וַידֹוָד הִמְטִיר עַל סְדֹם |
ויי אמטר על סדום |
|
שמות ט כג |
וַיַּמְטֵר יְדֹוָד בָּרָד |
ואמטר יי ברדא |
|
דברים יא יא |
לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם |
למטר שמיא שתיא מיא |
בעברית של התורה מופיע מט"ר כש"ע וכפעל, אך גש"ם כש"ע בלבד. רק בעברית של הנביאים מופיעים גם פעלים משורש גש"ם (ירמיהו יד כב: הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים; יחזקאל כב כד: הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם).
צ"ע: למה "מוריד הגשם", "ותן טל ומטר",
ולא להיפך: "מוריד המטר", "ותן טל וגשם"?
