קריאת המילה קרבו בפרשת שמיני
אוריאל פרנק
הרב מרדכי ברויאר, טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת, ירושלים תשמ"ב, עמ' 64, ובהרחבה בהערה 39 שם.
שמחה קוגוט
שלם דושי,
העברת התלישא נעשתה בטלפון... אותה שיחה הוקלטה וכך הצלחתי לשמוע שוב ושוב את המנגינה (9 צלילים, זוכר?). בשלב כלשהו המערכת האוטומטית החליטה למחוק את אותה הקלטה אך כבר לא היה צורך בה. אגב, אז דובר על ת"ג להפטרה ואני הרשיתי לעצמי להמיר אותה גם לקריאה הרגילה.
אורי
From: midushy [mailto:mid...@gmail.com]
Sent: Saturday, April 06, 2013 9:57 PM
ר' אורי היקר, שימחתני! כמוצא שלל רב!!
א. ניגוני תלישות
הודו לד' כי טוב שמסורת אבותיי שזכיתי לשמוע מפי אבי ומורי ר' אליהו מנחם ז"ל, בהיותי בגיל 5 בת"א עיה"ק, משתרעת מי-ם שלך, ר' אורי ייאור נרו! דרך ריגא שבלאטביה ועד מַרְבֶּה-יָ-ה שבספרד!! [= שני תלמידים, בריגא בע"ב חשוב וב-Marbella בר-מצוה-בּוֹי, שלימדתים ב-סקייפ בלבד]. ויש עוד בכמה חלקי עולם אחרים, ב"ה!
אנא הזכר לי מתי והיכן למדת את ניגוני התלישות ממני?
- האם בפגישתנו הראשונה בפראג [לפני כ-6 או יותר שנים?] שבזכותה\בזכותך אני בכלל בשיח הזה?!
- או שבאחת או יותר מפגישותינו בחדרי-האוכל של NDS בי-ם עיה"ק כמנהגנו בביקוריי בארץ כל זמן שבני אלי היקר נ"י עבד שם?
- או אולי מהקלטות מסויימות שלי המצויות באינטרנט זה עידן? (לבקשתכם אשלח ה"מִקְשָׁרִ"-link-ים)
- ולאחרונה: תוכל לשמוע את המקור לניגוני התלישות הללו בהקלטות של הילד בר המצווה ממרבייה Marbella אשר אשלח על פי בקשה.
ומדוע "מקור"?? כי זה הוא המקור אותו לימדני אבי!! הם היו ה"טעמים הייעקיים".. בעיבוד 'שלו' כנראה.
אך הם הם הטעמים הראשונים של גירסא דינקותא שלי; בשום אופן הם לא היו הנעימה ה"פולנית-ליטאית" אשר כבר אז הייתה שלטת וכיום אף יותר, ברוב העולם. את הנעימות האלה ג"כ שמעתי מילדותי, אבל התחלתי לתרגל אותן, כי אולצתי לכך מאוד מאוחר. זה היה רק בהיותי בערך בן 12.... והסיפור כבר סיפרתי, אך למי שמעוניין אספר שוב..
ומכיוון שרק באנגליה ----ולא זו של גולדר'ס גרין או סטאמפורד היל אלא ה'נורמלית' היהודית הרגילה, ואולי פה ושם בכמה חלקים ישנים של האימפריה הבריטית לשעבר---- עדיין זה מה שמלמדים, וזה מה שהכירו האב והסב וקרוביהם שבאו לאותה שבת לספרד בעשרותיהם, החלטתי ללמד אותו במנגינה הייעקית-האנגלית [sorry, אך ב'עיבוד' שלי, נו בכל אופן אני 'מורה למוסיקה'...]... ואם תרצו אצרף לכם מפטיר החודש והפטרת החודש!! אגב הילד קרא יותר טוב מן ההקלטה שאצרף כי הוא ''שפשף'' זאת כל כך הרבה פעמים, עד שיצא 110%.
מעולם לא היה לי כזה תלמיד ש'עלה על רבו'! וזה כלל גם השמעת [רוב!] השוואים הנעים, [רוב] הפרדות הדבקים [רוב] החי"תין והעי"נין והאל"פין והה"אין, ואפילו [רוב] הדגשים!
אני ההמום
שם עמדתי
ושם דמעתי
(אולי אבקש מהילד המתוק אלקסנדר רוזן להקליט לי שוב את הַמּוּשְׁלָמוּת הזאת!!??)
ב. גם בכתובים
אגב לידיעתכם, לא רק בתורה ובנביאים [תורה, הפטרה] אלא אף בכתובים [מגילות: אסתר; שה"ש-קה'-רות] יש אצלנו הבדל ----היינו: אותו הבדל עקרוני מבחינת ההרכב המוסיקלי של ה'סלסול'---- בין התלישא הגדולה ['מלך', 'מפסיק'] לתלישא הקטנה.
ג. קרבו הטעמה כפולה
לגבי הערתו של ר' יהושע בוך:
בעלי קריאה מטעימים קִרְ בגרשיים ו-בוּ בתלישא.
כבר ענו נכונה מבחינת חוקי הלשון: (מבחינת המוסיקה והלשון שמסיני ירדו כרוכים-יחד, ראו בהמשך!)
רבנו אליהו לוין
הקוראים המתחכמים שאתה מציין עושים מעשה שלא יעשה. במילה קרבו אין אפילו געיא, לכן אין מקום לעצירה בקו"ף.
וגם "טעמי תורה":
ויש רק להוסיף ולציין שברור ללא שום ספק שזו טעות להטעים את הגרשיים בהברה "קִר". שהרי גרשיים בא רק בתיבה מלרעית, ואם היא מלעילית יוחלף בגרש, וממילא מוכח שהטעם מלרע בהברת "בו", ולא מלעיל בהברת "קר".
ולטעמי: שכאלה - אינם ''בעלי'' קריאה. הם בשום אופן לא "בעלי בתים" על הקריאה. אולי על ה"קריעה", כן!
הם צריכים עדיין לשבת על ה"זיצפלייש" שלהם ולהתחיל ללמוד מבראשית! אבל למי שחושב עצמו לכזה, הרי 'אסור להעיר', ומזה - זמן רב שהתייאשתי. איני יוצא יד"ח, ואני יוצא לי מכל בי"כ שבו אני שומע "שׁמַיְסְרַeלַ"
מן דמתקרי 'חזן' וּ"וַאיִי ביומַשמיני קרא מושלאארוֹנוּ לְבַנאַוַיומרַ לֵייֵמ..."
וזה מזכיר לי 'בדיחה' עצובה ששמעתי לפני עשרות שנים:
סבא בן 103. בן-נכדו שומע אותו אקב"ו להניח תפילְם! במ"ם! ובעדינות מעיר לו: "סבא, זה תפילְן, בנו"ן!"
- "90 שנה אני מתפלל ואתה, שמענדריק, תאמר לי?!" עונה הסבא-רבא...
ד. כל הנעימה-השירה אך ורק על ה"בוּ"
ולגבי שאלתו של ר' יהושע: האם יש להטעים בוּ בשני הטעמים למרות הקושי?
התשובה מבחינת המוסיקה ל-ד. [וממילא גם גוערת בטועי ומטעי ג.!!]: יש בוודאי לשיר את כל עיקר ה'טעם' המוסיקלי על ההברה המוטעמת שהיא כאן רק "בוּ". ונ"ל שאין שום ''קושי" בהשמעת נגינה ארוכה ויפה של גרשיים ולאחריה תלישא עלאותה הברה! הרי יש כמה וכמה פעמים שהקורא צריך 'לקחת נשימה ארוכה\עמוקה' (ביטוי קלוקל מתורגם מאנגלית!! to take a long\deep breath ואולי צ"ל 'צריך לשאוף הרבה אויר'..?!) כגון ב"קרני פרה" שבתורה ושבמגילה (שעליהם דָּנּוּ כאן!). ויותר פשוט: שלשלת!! הרי אנו, כך למדתי, שרים שלוש פעמים פזר, ארוך ונעים, על הברה אחת ושבסופה אפילו מפיק ה"א, ויתמהמַהּ !! אז למה דווקא כאן "קושי"?? אין כל קושי.
ה. הצעה מעשית
כולכם וכל מי שמעוניין\מעוניינת להקליט\לשמוע את הביצוע, נא להתקשר אליי ב-סקייפ שמי שם: michidushi.
נא להכין אפשרות הקלטה [זה תנאי!] ואשיר לכם את זה וכל מה שתרצו, ותהיו 'תלמידים' רשמיים בביה"ס הבין-יבשתי: "מתן שירה" להכשרת בעלי תפילה, קריאה, תקיעה וגבאות, שבחסות הפדרציה של הקהילות היהודיות ברפובליקה הצ'כית [ולפרקים אף בתמיכת ה-JDC היינו "הג'וינט"]. J.
שלכם,
שבוע טוב ומבורך
וקיץ טוב ובריא
דושי
בתאריך 5 באפריל 2013 09:29, מאת eliyahu levin <eliy...@gmail.com>:
על הטעמה כפולה כזו כתב כמדומה ר"מ ברויאר (אינני זוכר כרגע איפה).
אין לנו כרגע נ"מ בדעות החוקרים.
ההוראה הזו מופיעה בגליון הספרים,
גם תלישא קטנה וגם גדולה הם סימן עיגול על המילה [וכדי שלא יתחלף בסימן של מסורה הם מוצבים שלא במקום ההטעמה]
הקוראים המתחכמים שאתה מציין עושים מעשה שלא יעשה.
במילה קרבו אין אפילו געיא, לכן אין מקום לעצירה בקו"ף.
אגב, מעטים הקוראים המבחינים בניגון בין התלישא הגדולה המפסיקה, והקטנה המשרתת.
אני מקווה ששאר הנמענים יוכלו להרחיב.
אליהובתאריך 5 באפריל 2013 06:11, מאת יהושע בוך <yeb...@walla.com>:
שלום רב
שאלה לי אליך.
י ד קִ֠רְב֞וּ: שני טעמים באותה תיבה, יש לקרוא קודם את הגרשיים ולאחר מכן את התלישא
בעלי קריאה מטעימים קִרְ בגרשיים ו-בוּ בתלישא.
האם יש להטעים בוּ בשני הטעמים למרות הקושי?
ומדוע יש 2 טעמים במילה זו?
בברכה
יהושע בוך
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'רוחב לשון' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-rohav-...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
ר' אליהו, אני רואה ששאלה זו היא כבר שאלה ישנה שנשאלה ונידונה לפני כמה שנים.בתאריך 5 באפריל 2013 06:11, מאת יהושע בוך <yeb...@walla.com>:
שלום רב
שאלה לי אליך.
י ד קִ֠רְב֞וּ: שני טעמים באותה תיבה, יש לקרוא קודם את הגרשיים ולאחר מכן את התלישא
בעלי קריאה מטעימים קִרְ בגרשיים ו-בוּ בתלישא.
האם יש להטעים בוּ בשני הטעמים למרות הקושי?
ומדוע יש 2 טעמים במילה זו?
בברכה
יהושע בוך
קרבו זה 'שווא מרחף' שלפי ר"ז הֶנֶה הוא שווא נעיתכן שבנו וייס נהג כן בכל מקום
זה לא קורה אצלי. אלא"כ חשבתי שהיא נעה ואינה.
From: tovim.ha2 [mailto:tovi...@gmail.com]
Sent: Wednesday, April 11, 2018 11:27 PM
To: Mordechai Perlman
Cc: Eliyahu Levin; דוד ארנון; אפר לשון; אליהוא; דויד כוכב; טעמי תורה; שמעון קורץ; בעל קורא; יעקב חיים יעקובוביץ; Uri Tanis
Subject: Re: קריאת המילה קרבו בפרשת שמיני
זה קורא אצל כל קורה.
בתאריך 11 באפריל 2018 בשעה 23:19, מאת Mordechai Perlman <mordecha...@gmail.com>:
הנה הקריאה של בנו ווייס. אני לא הבנתי למה הוא קרא בשו"א נע.
From: Eliyahu Levin [mailto:eliy...@gmail.com]
Sent: Wednesday, April 11, 2018 2:51 PM
To: דוד ארנון; אפר לשון; אליהוא; דויד כוכב; אברהם ויסבלום tovim.ha2; טעמי תורה; שמעון קורץ; בעל קורא; יעקב חיים יעקובוביץ; מרדכי פרלמן; Uri Tanis
Subject: קריאת המילה קרבו בפרשת שמיני
אינני זוכר כרגע שיש בזה חילוקי דעות
התלישא הגדולה בהכרח על האות הראשונה כמו בכל מקום שזה מקום סימונהּ
הגרשיים במקום ההטעמה כלומר על הבי"ת
יש הערה לקורא להקדים את הגרשיים
לכן שיטת הרב מאזוז היא הנכונה. והיא המקובלת.
אינני יודע למה אתה מתכוון שיטת הכתר
אצל התימנים אין כמעט או בכלל הבדל בין המפסיקים (מלבד הזרקא)
ליתר בטחון אני משתף בזה כמה בעלי קריאה
אליהו
בתאריך 11 באפריל 2018 בשעה 13:39, מאת דוד ארנון <112da...@gmail.com>:
שלום וברכהדנתי בשבת ומאז עם חברי לגבי הניגון הנכון של המילה קרבו, הוא הולך בשיטת איש מצליח וקורא תרי גרשין ואז תלשא על הב' -קר ב"°ו.
אני משתדל לקרוא בשיטת הכתר וקורא ק" רב°ו.
יש בינינו מי שצודק יותר?
שאלנו שני תימנים וקיבלנו שתי תשובות...
אשמח בתשובתך!
תודה ויום טוב, דוד ארנון.
--
הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
ר' אליהו, אני רואה ששאלה זו היא כבר שאלה ישנה שנשאלה ונידונה לפני כמה שנים.בתאריך 5 באפריל 2013 06:11, מאת יהושע בוך <yeb...@walla.com>:
שלום רב
שאלה לי אליך.
י ד קִ֠רְב֞וּ: שני טעמים באותה תיבה, יש לקרוא קודם את הגרשיים ולאחר מכן את התלישא
בעלי קריאה מטעימים קִרְ בגרשיים ו-בוּ בתלישא.
האם יש להטעים בוּ בשני הטעמים למרות הקושי?
ומדוע יש 2 טעמים במילה זו?
בברכה
יהושע בוך
קרבו זה 'שווא מרחף' שלפי ר"ז הֶנֶה הוא שווא נעיתכן שבנו וייס נהג כן בכל מקום
זה לא קורה אצלי. אלא"כ חשבתי שהיא נעה ואינה.
From: tovim.ha2 [mailto:tovi...@gmail.com]
Sent: Wednesday, April 11, 2018 11:27 PM
To: Mordechai Perlman
Cc: Eliyahu Levin; דוד ארנון; אפר לשון; אליהוא; דויד כוכב; טעמי תורה; שמעון קורץ; בעל קורא; יעקב חיים יעקובוביץ; Uri Tanis
Subject: Re: קריאת המילה קרבו בפרשת שמיני
זה קורא אצל כל קורה.
בתאריך 11 באפריל 2018 בשעה 23:19, מאת Mordechai Perlman <mordecha...@gmail.com>:
הנה הקריאה של בנו ווייס. אני לא הבנתי למה הוא קרא בשו"א נע.
From: Eliyahu Levin [mailto:eliy...@gmail.com]
Sent: Wednesday, April 11, 2018 2:51 PM
To: דוד ארנון; אפר לשון; אליהוא; דויד כוכב; אברהם ויסבלום tovim.ha2; טעמי תורה; שמעון קורץ; בעל קורא; יעקב חיים יעקובוביץ; מרדכי פרלמן; Uri Tanis
Subject: קריאת המילה קרבו בפרשת שמיני
אינני זוכר כרגע שיש בזה חילוקי דעות
התלישא הגדולה בהכרח על האות הראשונה כמו בכל מקום שזה מקום סימונהּ
הגרשיים במקום ההטעמה כלומר על הבי"ת
יש הערה לקורא להקדים את הגרשיים
לכן שיטת הרב מאזוז היא הנכונה. והיא המקובלת.
אינני יודע למה אתה מתכוון שיטת הכתר
אצל התימנים אין כמעט או בכלל הבדל בין המפסיקים (מלבד הזרקא)
ליתר בטחון אני משתף בזה כמה בעלי קריאה
אליהו
בתאריך 11 באפריל 2018 בשעה 13:39, מאת דוד ארנון <112da...@gmail.com>:
שלום וברכהדנתי בשבת ומאז עם חברי לגבי הניגון הנכון של המילה קרבו, הוא הולך בשיטת איש מצליח וקורא תרי גרשין ואז תלשא על הב' -קר ב"°ו.
אני משתדל לקרוא בשיטת הכתר וקורא ק" רב°ו.
יש בינינו מי שצודק יותר?
שאלנו שני תימנים וקיבלנו שתי תשובות...
אשמח בתשובתך!
תודה ויום טוב, דוד ארנון.
--
הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו