א בֶּן-שְׁמֹנֶה שָׁנָה, יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת
שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְדִידָה בַת-עֲדָיָה מִבָּצְקַת.
ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיֵּלֶךְ,
בְּכָל-דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו, וְלֹא-סָר, יָמִין וּשְׂמֹאול. {פ}
ג וַיְהִי, בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ,
יֹאשִׁיָּהוּ; שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם,
הַסֹּפֵר, בֵּית יְהוָה, לֵאמֹר. ד עֲלֵה, אֶל-חִלְקִיָּהוּ
הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְיַתֵּם אֶת-הַכֶּסֶף, הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה--אֲשֶׁר
אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף, מֵאֵת הָעָם. ה ויתנה
(וְיִתְּנוּהוּ), עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, הַמֻּפְקָדִים, בבית (בֵּית) יְהוָה;
וְיִתְּנוּ אֹתוֹ, לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה, לְחַזֵּק, בֶּדֶק
הַבָּיִת. ו לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים;
וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת. ז אַךְ לֹא-יֵחָשֵׁב אִתָּם, הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל-יָדָם:
כִּי בֶאֱמוּנָה, הֵם עֹשִׂים. ח וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ
הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית
יְהוָה; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ. ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיָּשֶׁב
אֶת-הַמֶּלֶךְ, דָּבָר; וַיֹּאמֶר, הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא
בַבַּיִת, וַיִּתְּנֻהוּ עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה.
י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, סֵפֶר נָתַן
לִי, חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר
הַתּוֹרָה; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. יב וַיְצַו
הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַכְבּוֹר
בֶּן-מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר, וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ--לֵאמֹר. יג לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת-יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד-הָעָם, וּבְעַד
כָּל-יְהוּדָה, עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא, הַזֶּה: כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת
יְהוָה, אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ
עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ.
--
1. אל מי מדבר דוד בקטע, ומה הוא מצווה עליהם לעשות?
2. בטקסט ניתן לזהות מילה מנחה.
א. מהי המילה, וכמה פעמים היא מופיעה בקטע?
ב. מדוע מילה זו מופיעה פעמים רבות בטקסט?
לפי פירוש ר' לוי בן גרשום (רלב"ג) לפסוק 37:
"ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד". – לא מדובר באמירה כנגד מלכות דוד, אלא זה רצון המלך שבנו יצליח יותר ממנו. [לדעתי, הפירוש בלשונו של רלב"ג יותר קשה להבנה מהטקסט המקראי עצמו. עיקר המקצוע איננו שפת פרשני ימה"ב ולכן אני מציע להציג את פירושו בשפה ברורה יותר].
3. הסבירו את תשובתו של בניהו בן יהוידע לדוד בפס' 37-36 על פי פירושו של רלב"ג.
4. הציעו פירוש משלכם לדברי בניהו בן יהוידע.
--
--
(א) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה | מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת: (ב) מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם | בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה: (ג) וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת | וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ: (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים | וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו: (ה) וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים | וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים: (ו) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה | וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו: (ז) אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם | וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן: (ח) וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת | מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן: (ט) וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה | כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם: (י) וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים | וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה:
(יא) וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ | קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: (יב) אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ | מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה: (יג) רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ | לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי--
--
--
--
--
--
--
--
--
--
סיפור ללא ברבור
מידי יום היו בלכי הנקל השלר גוצפים לשנץ הלצב והקפן. הם נהגו לחמף ולסנוט שם ולפרת שאטות שהגדו בשנץ. בכל בוקר היה אחד הבלכים פוטן לשאר ושופל אותם בקסמנו הגלד לשנץ.
יום אחד הגו הבלכים שוסלן כבש מאד. הוא נמטס במקליס ולא יכול היה לקטוד. הבלכים לא שגרו מה לרסון ואיך לנתם את השוסלן. כל קרנציהם להקטיד את השוסלן רק הצפיגוהו למקליס. לפתע צשה מאחד הברולים בעון רנב מאד וצלה להם: אם תגליצו לסלן חצי מנוגלכם ולשרסו לי, אנתם את השוסלן. בלי לאבון פעמיים הגליצו הבלכים לסלן על מנוגלם, והבעון ניתם את השוסלן ונרמג.
כשמגנו הבלכים אל הנקל - גדצים אך מלופים - הגו שנבי הנקל וכל מה שבתוכם פאד לשפק מרוץ.
גונר הפטל: מי שאינו טולן אחר המדונג, המדונג טולן אחריו.
שאלות
--
--
--
--
הוספתי קצת שאלות. מה אתם אומרים?
קטע שלא נלמד - מל"א יא 1-13
(א) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב
נָשִׁים נָכְרִיּוֹת
רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה | מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת
חִתִּיֹּת: (ב) מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא
תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם | בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה: (ג) וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת
וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת | וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ: (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים | וְלֹא
הָיָה לְבָבוֹ
שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו
כִּלְבַב דָּוִיד
אָבִיו: (ה) וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים | וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ
עַמֹּנִים: (ו) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה | וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי
יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו:
(ז) אָז יִבְנֶה
שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם
| וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן: (ח) וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת |
מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן:
(ט) וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה | כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם: (י)
וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים | וְלֹא
שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה:
(יא) וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ | קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: (יב) אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ | מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה: (יג) רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ | לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי.
א. מהו חטאו של שלמה?
ב. לפי פסוק ב' קיים חוק בתורה האוסר על חיתון של בני ישראל עם נשים נוכריות. מדוע התורה אסרה חיתון עם נשים נוכריות? בססו את תשובתכם על הפסוקים.
ג. מה העונש המוטל על שלמה בעקבות חטאו?
ד. מדוע אלוהים בוחר להמתיק את העונש?
ה. מי אשם בחטאו של שלמה ? בססו את תשובתכם על הפסוקים.
ו. בפסוקים 1-9 מופיעה המילה המנחה "לב" כשבע פעמים, סמנו את המילה בטקסט?
איך המילה המנחה מדגישה את העיקרון של מידה כנגד מידה בפרק?(היעזרו בפסוקים 9-10)
--
--
--
לגבי השאלה של המידה כנגד מידה, לא נראה לי שלתלמידים שלי יש מושג מה זה.
--
א. מהו חטאו של שלמה?
ב. לפי פסוק ב' קיים חוק בתורה האוסר על חיתון של בני ישראל עם נשים נוכריות. מדוע התורה אסרה חיתון עם נשים נוכריות? בססו את תשובתכם על הפסוקים.
ג. מה העונש המוטל על שלמה בעקבות חטאו?
ד. מדוע אלוהים בוחר להמתיק את העונש?
ה. מי אשם בחטאו של שלמה ? בססו את תשובתכם על הפסוקים.
ו. בפסוקים 1-9 מופיעה המילה המנחה "לב" כשבע פעמים, סמנו את המילה בטקסט?
[מהי המילה המנחה בטקסט? כמה פעמים היא מופיעה? ציינו פסוקים]
איך המילה המנחה מדגישה את העיקרון של מידה כנגד מידה בפרק?(היעזרו בפסוקים 9-10)
[מהו, לדעתכם, המסר שמעברי הטקסט באמצעות המילה המנחה?]
אני חושב ששאלות א- ה טובות.
בשאלה ו' אני חושב שיש לתת יותר מקום לפרשנות האישית של התלמידים [בסוגריים מרובעים, הצעת הניסוח שלי לשאלות].
* גם אני לא לימדתי את עקרון "מידה כנגד מידה" בכיתה.
יום טוב,
עמיחי
--
--
--
--
היי,בעיקרון בחרנו וניסחנו בפגישה את השאלות. גיל תשלח את זה בקרוב...והחלטנו שתהיה שאלת בונוס - לבחירתו של כל אחד...
בקשר למילה המנחה - בטקסט יש 3-4 מילים מנחות. אלוהים, נשים, לב (ונראה לי שעוד), אפשר לתת להם את השאלה "מה המילה המנחה" - אבל להתכונן לתשובות מגווונות.
בתאריך 19 בדצמבר 2012 a13:32, מאת Amihai Hess <amiha...@mail.huji.ac.il>:
----
--עפרי תמיר
--
--
--