ברוך. דיין האמת. דודה. רות נפטרה היום אחר הצהרים

[שלומית אהרוני‎]

לכל. המשפחה היקרה שלום רב

היום קיבלתי הודעה. מדודה. שושנה היקרה על פטירתה של דודה רות

עדין אין לי פרטים לגבי מועד הלויה. כנראה לא מחר.

לדור הצעיר. שלא ידע את האגף. הזה של המשפחה.

דודה רות. היתה אישתו של דוד אברהם.  דוד  אברהם. היה תאום. של דוד שמואל שאותו הכרתם בוודאי.

התאומים היו הבנים הצעירים של סבא הלל. וסבתא מרים שרה.  הם נולדו כשני פגים. חסרי סיכוי באותם ימים

בעיצומו של חורף קשה. .יום ההולדת שלהם היה. בטו בשבט.

כיצד שרדו בלי מחלקת פגים?  האמא שלהם השכיבה אותם.  במיטהשלה ולא יצאה מישם.

השניים גדלו. כצמד חמד לתפארת. מלאי רעיונות ושמחת חיים.

אברהם. נשא לאישה את רות לבית לינדרברג. משפחת לינדרברג. היתה בקשרי ידידות  ואולי גם עסקים עם

סבא וסבתא פלסר. היו להם בית ופרדסים בכפר. סבא.

לאברהם ורות יש שתי בנות חנה. ויעל.  לצערי הקשר איתן. קצת רופף.

מה אני זוכרת מדודה רות?  רות היתה תופרת. מעולה. והיא תפרה. את שמלת החתונה שלי.

אני זוכרת גם שהינו מתארחים בביתם. כילדים. ודודה רות הכינה לנו מרק עוף טוב. וכבד קצוץ. מעולה כמובן

מחצילים.  בקצה הרחוב שבו גרו היה בית חרושת לקרח.  היינו צועדים בחום ובחול. לקבל. שברי קרח כדי 

ללקק. בדרך חזור.אנחנו משתתפים בצער הבנות והנכדים.  ואשמח לקבל. עוד סיפורים וזכרונות

בשורות טובות. שלומית

נשלח מה-iPad שלי

[אלי פלסר‎]

ערב טוב שלומית שיהיו בשורות טובות ותודה רבה על  הרקע המשפחתי והסיפורים היפים!! שבת שלום.

בתאריך 14 בינו 2016 21:05, "'שלומית אהרוני' via Plesser Mifgash" <plesser...@googlegroups.com> כתב:

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "Plesser Mifgash" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to plesser-mifga...@googlegroups.com.
For more options, visit https://groups.google.com/d/optout.

[ישי פלסר‎]

ברוך דיין האמת. את הסיפור הבא שמעתי מאבא ומדודה לאה שניהם ז"ל 

משפחת פלסר ומשפחת לינדנברג גרו בשכנות , באלטונא המבורג. ערב אחד חזר הסבא הלל מלימוד גמרא , נוער היטלרי היכה אותו וכך חזר לאשתו סבתא מרים שרה עם החלטה (שאולי התלבטו לגביה קודם) לעלות לארץ ללא דיחוי . שערי גרמניה היו פתוחים עדיין בתרצ"ב 1932 ,רק הייתה בעיה קטנה תקציב לכרטיסים לאוניה, סבתא מרים שרה עשתה מעשה והלכה לשכן העשיר אדון לינדנברג , בחכמתה הציעה לו עיסקה ,אתה תתן לנו כסף לעליה לארץ ,אנחנו נקנה שטח להקים בית וגם לך ... אדון לינדנברג הסכים , הוא מאוד העריך את חכמתה של מרים שרה. לפי הגירסא של דודה לאה סבתא החביאה את הכסף בתוך עיתונים , בסל וככה הצליחו לעבור את הבדיקות של הגרמנים בנמל המבורג . אבא סיפר שהם הגיעו באוניה ליפו ומשם ארגן להם זאב קבלת פנים עם סעודה חגיגית בתל אביב אצל משפחה שאינני זוכר את שמה.(שעורי בית לחנוך ושלומית )משם הגיעו לכפר סבא והקימו את המשק וכו.. לינדנברג עלה לארץ עם רכושו והתיישב לידם בכפר סבא. אברהם השלים את העסק ולקח את דודה רות הבת , לאשה . בעצם בזכות המשפחה של רות זכינו כל משפחת פלסר לענפיה לחיות בארצנו הקדושה.

אז פשוט תודה לך דודה יקרה יהי זיכרה ברוך. 

בתאריך 14 בינואר 2016 בשעה 21:09, מאת אלי פלסר <elipl...@gmail.com>:

[שלומית אהרוני‎]

תודה. ישי. קטעים מהסיפור הכרתי. לא ידעתי. שההחלטה לעלות לארץ. היתה. בעיקבות מכות שסבא הלל חטף

אז. מה. השתנה. בהיסטוריה

נשלח מה-iPad שלי

‫ב-14 בינו 2016, בשעה 23:14, ‏ישי פלסר <ple...@gmail.com> כתב/ה:‬