ראסל -אפריוריות ע"פי קאנט
yuval...@hotmail.com
אני חושב שהצלחתי למקד את מה שאני לא
מבין בכל העניין הזה של אפריוריות.
אני מפנה לטקסט לדיון של ראסל בפתרון של
קאנט לידע אפריורי סינטתי (עמ' 103)
אני חושב שאני מבין פחות או יותר את
הביקורת הראשונה של ראסל על קאנט. אבל
אני מאבד אותו בפסקה השניה:
"כשמוסיפים לעיין בדבר מתברר שאם יש משהו
מן האמת באמונות האריתמטיות, צריכות הן
לחול על הדברים במדה אחת בין אם אנו
חושבים עליהם ובין אם לאו...." ואז כמובן
הוא ממשיך ואומר שאם נחשוב על 2 גופים
פיסיים ועוד 2 גופים פיסיים היינו רוצים
להגיד שהם מהווים 4 גופים פיסיים.
כלומר הוא דורש מידיעה אפריורית להיות
נכונה גם עבור דבר שהוא לא מהניסיון. אבל
זו לא בדיוק היתה הפואנטה? שאנחנו לא
באמת יכולים לדעת אם שני גופים פיסיים
ועוד שני גופים פיסיים מהווים 4 גופים
מכיוון שאנחנו חייבים לחשוב כך?
כלומר יש בפסקה לפני טענה על דבר שנקרא
"הטבע שלנו" ואותו טבע הוא זה שקובע ש 2
ועוד 2 שווה 4. ואם טבע זה ישתנה מחר אז
תשתנה כל המתמטיקה. כלומר הטבע הוא זה
שמכתיב את הידע האפריורי. ואם כך אז הוא
לא יכול להכתיב את המציאות של הגופים
הפיסיים שנמצאים מחוצה לנו.
אני מקווה שזה הגיוני לקורא. אני אשמח אם
מישהו ינסה להאיר את עיני.
ושוב אני לא מבין את ראסל בנוגע לחוק
הסתירה מאוחר יותר (עמ' 105)
הוא טוען שהוכחה לכך שחוק הסתירה מקורו
לא במחשבה היא שאם הוא היה שיקרי ביחס
לעולם - "העובדה שאני נאלצים לחשוב שהוא
אמת לא היתה מצילה את חוק הסתירה מן
השקרות".
ושוב זה נראה לי עקום. כי אם היינו
"נאלצים לחשוב שהוא אמת" כל דיון על
שיקרותו היה היפותטי לחלוטין לא? כלומר
בסופו של דבר היינו יכולים להגיד שייתכן
שהוא שיקרי אבל במוחנו הוא אמיתי ומוכרח
להיות כך....
שוב כל ביאור יתקבל בברכה...
liron darky
קודם כל, מאחר וחברנו העלה סוגיות לנוכח הטקסט
(ומאחר ואין לי את הטקסט לפני) אנסה להציג איזושהיא נקודה
על אמיתות המתמטיקה שאולי יוכלו לכוון את מיודעינו אל הנחת.
יובל, תהית פעם למה בהגיון הראשון של דקארט, לאחר הצגתו את טיעון החלום , כאשר
הוא טוען כי אמיתות המתמטיקה שורדות את טיעון החלום, הוא לא טורח לפרט?
בשאר הידיעות, הוא מפרט , מסביר, מספר על התחושה שלו שהוא יושב ליד התנור,
שהוא לובש אי אלו בגדים כדי להעביר לנו את החוויה שלו. אולם באמיתות המתמטיקה, דקארט מצמצם
וטוען בפשטות, ואני מצטטת: "...מכילים משהו ודאי ובלתי מוטל בספק וגו' ". תהיתי
על דבר זה, וחשבתי מה מייחד את אמיתות המתמטיקה שהופך אותן
לכל כך ברורות? שמתי לב כי אמיתות המתמטיקה עוסקות ב הגדרות. נכון
שזה לא חידוש גדול, אבל זה מאפיין שלדעתי חשוב. המספרים 4 ,2 נובעים מעצם הגדרתם.
אתה רואה 2 גופים פיסיים, אז ביחד הם יהיו הספרה 2, כי זה מה שהוא מייצג. אי אפשר
לחשוב על שלושה גופים ולהגיד שהם 2, כי זה פשוט עניין של סימנים מוסכמים.
כאשר אתה חושב על ריבוע, אתה לא תקרא לו משולש כי זה פשוט נוגד להגדרה של 4 צלעות, כאשר
למשולש יש הגדרה משלו. נכון שזה נשמע טריוויאלי, ולכן גם לדעתי, דקארט לא טורח לפרט יותר מדי בנושא.
ובהקשר שלמעלה, (למרות שזה חטא מצידי בלי לעיין בטקסט) בני האדם בסופו של דבר
המציאו מעין מערכת חוקים לוגית, שהיא כולה ענין של סימנים מוסכמים למען הסדר הטוב.
לכן, אם יחליטו מתי שהוא שקוים מקבילים כן יפגשו בסוף, זה הכל ענין של הגדרות.
תקרא לזה "הטבע שלנו", תקרא לזה "השכל האנושי", אלו הדברים אשר
ניתנים בצורה הברורה והמובחנת ביותר להכרתינו.
אני לא משוכנעת שעזרתי, ואולי כל ההנ"ל הוא גיבוב אחד גדול של שטויות.
אבל בשביל זה יש פילוסופיה לא?
שיהיה המון בהצלחה!
לירון
נ.ב. אתה מוזמן לבאר את בהשאלה אם אתה לא חושב שהבנתי.. ולגבי חוק הסתירה אני משוכנעת שלא הבנתי.
יום טוב