פה בירושלים המצב יחסית טוב.
העירייה מאוד תומכת בגינות קהילתיות. אפילו הקימו את
"פורום אייטק" - אתרים ירוקים ירושלמיים בטיפוח הקהילה.
בגינה שלנו המים הם על חשבון העירייה. היה מאבק של 6 שנים עד שהעירייה הסכימה להקצות מים לגינות הקהילתיות בצורה רשמית.
העירייה עוזרת במה שהיא יכולה. רסק עץ אנחנו מקבלים מהעיירה.
בירושלים יש גוף שנקרא "מנהל קהילתי" - גוף שנבחר ע"י תושבי השכונה כדי לייצג את השכונה מול העירייה. גוף זה עובד במתנ"ס של השכונה, ושנה שעברה תרם לנו 6500 ש"ח כדי לעודד ולקדם את פעילות בגינה הקהילתית.
הרבה מהציוד נקנה מהכסף הזה, כולל צנרת, שתילים, כלי עבודה, קומפוסט ותערובת שתילה.
הגישה שלנו היא לעודד את התושבים להיות שותפים לפעילות בגינה - אם זה בערוגות משותפות, ואם זה ערוגות פרטיות. גם עבור הערוגות הפרטיות אנחנו משתדלים לספק את כל החומרים (כולל שתילים או זרעים).
מדי פעם אנחנו מארגנים אירועים קהילתיים בגינה. באירועים אלו מגיעים הרבה מאוד אנשים (200-300 איש), ובדרך כלל אירוע כזה סובב סביב מדורה, פיתות על האש, עישוב ושתילה, פעילות לילדים, ולפעמים מופע מוסיקה. לפעמים אנחנו מקבלים מימון עבור האירועים הללו מארגונים כמו
ירו-שלם,
יום המעשים הטובים. לפעמים יש אירועים כלל עירוניים כמו
פסטיבל מנגינה שמעודדים אירועים מקומיים. מכל הגופים הללו אנחנו מקבלים תקציב או ציוד לגינה.
בנוסף, שיתוף פעולה עם קק"ל מאפשר לקבל שתילים בט"ו בשבט.
אבל עם כל התמיכה הזו, הרבה מהפעילות שלנו מתבססת על משאבים שאנחנו מוצאים בעצמנו מהשטח שלנו. אנחנו מייצרים את הקומפוסט שלנו, אנחנו זורעים את הזרעים שלנו או מייצרים בעצמנו שתילים, אנחנו מביאים אבנים בשביל הערוגות מהשטח, אנחנו מוצאים עצים ומשטחי עץ לבנייה.
איך שאני רואה את זה - גינה קהילתית שייכת לקהילה וצריכה להיות נתמכת ע"י הקהילה. כל עזרה חיצונית היא כמובן מבורכת, אבל עיקר העבודה והחומרים צריכים לבוא מהקהילה עצמה.
בתחילת דרכה של הגינה, הפעילים בגינה היו שוכרים ערוגות בתשלום שנתי. השנה אני החלטתי שזה יעשה בחינם ונמצא מקורות אחרים למימון.
שי הרבה דרכים להתנהל בגינה קהילתית. אשמח לתת עוד ידע אם תשאל שאלה יותר ספציפית.
אדי