מאמר
jerom hochman
jdkagan
Hi! I scanned your document and have a few comments. I think that the
"point" has to be along the lines that Kunstler preaches, which is that
we need to strengthen local communities so that we can begin reducing
our reliance on private transportation. For example, cities need to be
re-organized to be more "self-contained" (with local markets and
business areas). We shouldn't be planning projects to make transit to
Tel Aviv easier; we should be planning all our outlying suburbs to look
more like Tel Aviv of 30 years ago. We have to reverse the government
planning trends that encourages private transportation and allocate
resources towards new highways (which are wasteful, in addition to
being environmentally harmful). When gasoline prices rise enough,
people will stop driving; but we should invest now in an appropriate
infrastructure rather than waiting for the crisis. In short, the main
issue is not "saving energy" but reorganizing our community so that
individuals don't need private transportation. Of course, if people
don't know that a crisis is imminent, they have no incentive to plan
for it.
Beyond that, I think that you should mention that most oil producing
countries are past peak. You should also mention the short-comings of
alternatives, like hydrogen fueled cars.
Regards,
Jonathan
jerom hochman
שחר,
המאמר שכתבת מסקרן ומעורר בהחלט, והייתי שמח להעלות אותו לאתר (כמובן רק לאחר שתפרסם אותו בגלילאו).
הייתי משתמש בניסוחים יותר זהירים בחלק מהמקומות.
למשל, בנושא של ערכי ה-EROEI, חשוב לתת מספרים אבל צריך לציין שהם בעירבון מוגבל והחישוב צריך לעבור סטנדרטיזאציה.
שמתי לב שכתבת "שמן" במקום "נפט" פעמים רבות. מדוע?
אולי אפשר להוסיף קצת יותר "עשוי" ו"עלול" לחלק מהתחזיות שכתבת לקראת סוף המאמר-
"כל תהליך הגלובליזציה של הסחורות יקרוס ומדינות המערב יאלצו לחזור ולייצר בעצמן את מוצרי הצריכה הבסיסיים."
אני יודע שאתה ואני חושבים שזה וודאי, אבל זו תחזית קשה מאוד לעיכול לקורא הממוצע. קח זאת בחשבון.
לגבי הקונספט של הידלדלות הנפט (DEPLETION), אני נוהג להסביר שה-PEAK הוא ארוע בלתי נמנע משום ששדה נפט מתחיל מתחיל את חייו מלא וגומר את חייו כמעט ריק ואין שום דרך שבה תהליך השאיבה יעלה לצוק ויצנח לאפס בבת אחת, נגיד בחצות! במקום זאת, מכלול הנסיבות (כפי שציינת היטב) מטות לבסוף את הכף לכיוון מטה. לרוב באמצע הדרך.
זהו. חוץ מעוד הערות קוסמטיות המאמר בעיני מצויין.
אני רק מקווה שבגליליאו יסכימו לפרסם אותו כמות שהוא
(שימי ואנוכי נתנו ראיון שמעולם לא התפרסם..)
ירון.
