בתגובה להצעה לאיחוד הוועדים (וארגונים) של סגל בכיר וזוטר, היו תגובות של הסכמה מלאה או מסויגת, אך חברים רבים העלו נימוקים והסתייגויות כבדי משקל. אנסה לסכמם בקצרה ולהתייחס, כחומר למחשבה ולהמשך הדיון.
נימוקי נגד\הסתייגויות:
1. איחוד חייב להיות בכל האוניברסיטאות, בעוד שכרגע בכל אוניברסיטה ישנו ארגון משלה, ולכולן ייחוד ובעיות שונות. האיחוד יהיה קשה ומסורבל.
2. עד 1994 היה ארגון משותף אך הסגל הבכיר למעשה גירש את הזוטר כדי להשיג הישגים טובים לעצמו, משהוברר שהזוטרים לא מקבלים את מה שביקשו. משקעי העבר ומבחן הביצוע, על כן, אינם לטובת האיחוד.
3. לשתי הקבוצות אינטרסים נפרדים ועדיף שיתוף פעולה עד הוק או פורום-על, ללא איחוד מלא; בשביתה הנוכחית היה שיתוף טוב (הנימוק האחרון נראה לי טיפה לא מדויק).
יש להדגיש שרוב המתנגדים להצעת האיחוד מיהרו קודם-כל להצהיר שהם בעד הסולידאריות, אבל... ישנם "אבלים" ונימוקים רבים למה להישאר מופרדים - אולי עד הסוף המר.
הנה מה שאני חושב:
כשהצעתי את האיחוד באופן מפורט לפני יומיים, הייתי כבר מודע לחלק מהבעיות והספקתי לדבר קצרות עם בנצי. אין ספק ששיתוף פעולה חצי-פורמאלי יכול להיות עדיף על איחוד במקרים רבים, במיוחד נוכח בעיות לוגיסטיות ואינטרסים לא זהים. אבל הסכנה היא שאחד הארגונים יפסיק את השיתוף ברגע קריטי בגלל לחצים או, להבדיל, שוחד. ואז השני ייפול. יריבנו ידעו להפריד בשנייה הנכונה ואז למשול.
אפילו איגוד פורמאלי יכול להיות לא מספיק, כפי שקרא ב 1994, אבל אולי נלמד מטעויות העבר. על כמה וכמה, פורום-על אינו חיזוק מספק, ובקלות יהפוך לריק מתוכן. גם ארגוננו אינו חזק כפי שנראה כיום לכמה מאיתנו, הפרוד יכול אפילו לבוא מבפנים בעתיד הקרוב והמופרט. לעומת זאת, האיחוד יחזק אותנו לא רק במאבקים אלא גם בחיי יום יום, עצם ההבנה שארגון כזה קיים תאותת ליריבינו ש"לא כדאי להתעסק איתנו".
אגב, המצב כיום כבר די מגוחך. לפי הבנתי יש 7 ועדים נפרדים לזוטרים. ידוע לי שיש גם 7 ועדים נפרדים לסגל הבכיר, כל אחד מייצג פחות מ-1000 עובדים, והארגונים האלה אינם מאוגדים תחת קורת גג אחת אלא תחת גוף מאין וולונטרי (לא נבחר) שנקרא המועצה המתאמת. האחרונה פועלת היטב לפי שעה אך עם התמעטות הכוח של הסגלים גם היא עלולה להיחלש מאד ואף להתפורר מבפנים. האין זה מן ההיגיון לאחד גם את ארגונים של הסגלים הבכירים, לפחות?
לסיכום: אני סבור שהצורך באחדות מחייב התגברות על אינטרסים נפרדים של כל אחת מהקבוצות, בכיר וזוטר. המצב אינו מאפשר עוד התמודדות נפרדת מול המעסיק\יריב. היריב חזק מידי ומאוחד מאד (ראה איחוד ור"ה עם האוצר). הצעתי הינה אסטרטגית וכמובן חייבת דיון ועיון. יתכן שלא תעמוד במבחן היכולת הטקטית. לטעמי זה יהיה חבל, רע, והלוואי שאתבדה.
נתן
לדעתי ,
ברגע שהסגל הזוטר שטבת וקיבל תהודה תקשורתית הצטרפות של כמה מרצים בכירים – סגל בכיר – יכול לשבור את הקרח.
חשוב מאוד, שכאשר מציגים זאת בפני האוצר/תקשורת תהיה סולידריות בין כל המרצים.
אני באופן אישי ממרומי מושבי בתור סטודנט, מצליח להבין שיש כאן "הפרד ומשול" קלאסי לגמרי,
וכפי הנראה אם כל אנשי האקדמיה לא יבינו בזמן שהם תלויים זה בזה.... אז הם יבינו זאת כשכל האקדמיה והמחקר יגוועו.
תרשה לי לא להסכים איתך לגבי אופי היריב.
כרגע האוצר נראה מלוכד - אולם ברגע שהאקדמיה תציג אחדות שורות ופתרונות ברי קיימא – נערי האוצר יחלשו עקב לחץ פוליטי שיופעל עליהם.
אם הזמן ימשיך לחלוף וכל אחד ישמור על "חלקת האקדמיה" שלו היינו :סגל בכיר, סגל בכיר ב' , סגל זוטר ת"א , סגל זוטר פחות ת"א , סגל זוטר בר אילן , מרצים מן החוץ אריאל, מרצים למען השכלה ב"ש , וכו' ....
יכנסו שחקנים נוספים שיהיו דומיננטיים .
ואז כולנו נתגעגע למלחמת מוחות עם 5 דוקטורים לכלכלה ואסופה של סטודנטים לראיית חשבון במשרד האוצר.
השחקנים שיצטרפו הם אקדמיות ממומנות באופן ישיר ע,י אינטל סיסקו שיקבלו אישור אקדמי דרך האוצר והחינוך , שיממנו כמה פרופסורים מחו"ל בעלי שם שיסבירו באמצעי התקשורת כמה ועדת שוחט וצעדיה מוסיפים להשכלה וכמה אזרחי הארץ יכולים ליהנות מהשכלה חינם .. וכמה המחקר נפתח לכולם וכמה העולם נפתח בפני היהודים בא"י.
ואז כשעל כל דר. פרו' שיתנגד לשוחט יהיה תומך אקדמי "משלנו" בשכר... אני מאמין שהקרב יהיה יותר רציני.
לכן צריך להעביר זאת לכל אלה שמונעים איחוד וזזים באי נוחות בכסא כשאומרים להם לצאת למאבק עכשיו לאחר 88 ימי שביתה ולא רוצים לזוז יותר מידי
ואגב לצערכם ולצערי זה לא משנה מי יהיה בשלטון ביבי ברק או לבני - מסקנות הועדה ייושמו אם לא עכשיו עוד שנה .
האם ישנו איש אקדמיה שמוכן להמר ולמנוע איחוד שכזה וליהנות מפירות התופינים שמחלקים לו באוצר בידיעה שבעתיד יגרם נזק אדיר לאקדמיה?
יפתח