Re: [הסדנא לידע ציבורי] שאלה למתנדבי הסדנא

[benny daon]

הי טל,

ההתחלה של הדואל שלך הפתיעה אותי - חיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו היא הסיבה שהתחלתי להתנדב בכנסת פתוחה ומבחינתי זהו היעוד של החשמבירה - אבל אז המשכתי לקרוא וגיליתי שגם אחרי 5 שנים, הפער ביננו לא הצטמצם.  להבנתי, אנחנו חלוקים לגבי המטרה - אני לא מאמין ב"קשר ישיר ובלתי אמצעי" בין הנבחרים לפעילים.  החשמבירים שאנחנו מפתחים בסדנא הם בסופו של דבר "אמצעים" שמאפשרים תקשורת יעילה (עם יחס אות/רעש גבוה) ובמקרה של כ"פ, תקשורת א-סימטרית כשבצד אחד ישנם עשרות נבחרים ובצד השני רבבות פעילים.    

הדרך של החשמבירה היא לעבוד בסביבה הקיימת, להבין את הח"כים הנוכחיים ולשמש כאמצעי שיעזור להם לתקשר טוב יותר עם הציבור ולפעילים להביע את עמדותיהם.  מה שאתה מציע זה להתחיל מאפיון של תפקיד חבר הכנסת ולמרות שזה נשמע כיף, אני חושש שזה מעבר לתחום של הסדנא. 

כדי לברוא חשמביר צריך להתחיל עם אפיון של המשתמשים דרך פרסונות מיצגות (לדוגמה: הפרסונות של כ"פ).  אתה מציע להתחיל את אפיון המערכת באפיון מערכת אידילית שבה הח"כים פועלים בצורה שונה מהח"כים הנוכחיים ומשמשים כצינור ותו לא.  לטעמי, הסדנא צנועה יותר במטרותיה ומכוונת רק לשדרוג תהליכים קיימים ולשיפור התקשורת בין הציבור לנבחריו ומשרתיו (בנוסף להנגשת ידע ציבורי, כמובן).

הסנא מנסה להיות ממוקדת ויעילה יותר ולא נכון לנו לפעול בשתי דרכים שונות לחיזוק הקשר בין הכנסת לציבור ולכן אני מעדיף שתמצא אכסניה אחרת לדיונים על המפלגה החדשה.

בהצלחה ושבת שלום,

בני

2014-08-28 13:16 GMT+03:00 Tal Yaron <tal....@gmail.com>:

בתקופה האחרונה התארגנה קבוצה-שורשית (grass root) שמבקשת לחזק את הקשר כנסת-ציבור, במטרה להגיע לבסוף לקשר ישיר ובלתי אמצעי.

לשם כך אנו מעוניינים לבנות אפליקציית מובייל, הדומה לבחירומטר, (אך מאופיינת על פי פילוסופיה שונה)  שמאפשרת לאזרחים להצביע על הצעות חוק מהמובייל, ולאורך זמן, בעזרת נתוני כנסת פתוחה,  לבחון אילו ח"כים הצביעו בצורה הכי קרובה לדעתם. כך לקראת הבחירות יוכלו המשתמשים לראות מי הח"כים והמפלגות חוקקו בהתאם לדעתם. אנו גם נאפשר לח"כים לראות את הצבעות המשתמשים, וכך נאפשר לח"כים לחוש את רגשי הציבור. בנוסף, במפלגות בהן יש בחירות מקדימות, נאפשר למשתמשים לציין שהם מתפקדים למפלגה (על ידי הוכחת חברות) וכך הח"כים של המפלגה יוכלו ליצור קשר הדוק יותר עם המתפקדים שלהם. בכך יווצר שיתוף אינטרסים בין הח"כים למתפקדים.

הכלי עובד על עקרון האג'נדות והוא redesign של הבחירומטר שהסדנא פיתחה, ונראה שהמטרה תהיה לעבוד ביחד עם צוות האג'נדות.

הקץ' הוא כזה:

1. זאת תהיה פגישת איפיון גדולה (יכול להיות שיגיעו לא מעט אנשים)

2. ככל שהשימוש באפליקציה יהיה נפוץ יותר (אם נבנה אותה נכון) האפליקציה גם תאפשר בסופו של דבר להקים מפלגה ישירה, המאפשרת לציבור להצביע ישירות לכנסת (שזאת המטרה של ההתארגנות). וכאן יתכן כי יש אנשים בסדנא שמתנגדים לכך.

האם נוכל להגיע למפגש הקרוב ולערוך פגישת אפיון. התנגדויות, שמחות? בעד ונגד, וסתם קללות ? :-)

טל ירון,

חוקר עצמאי בתחום הדיון, והדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com

ויקי-ספר על דמוקרטית השתתפותית-דיונית

מדיה-ויקי בנושא דיון: delib-democracy.org

קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "הסדנא לידע ציבורי" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to hasadna11+...@googlegroups.com.
For more options, visit https://groups.google.com/d/optout.

--

"כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל." (ישעיהו הנביא).

http://yeda.us/daonb

[Tal Yaron]

בני,

אני חושב שבהרבה דברים אנו חושבים דומה, אך יש נושא אחד שאנו חלוקים עליו, וזה בסדר. הנושא הוא האם הציבור הוא טיפש או חכם. אני מבין שאתה מאמין שהוא טיפש, ואני חושב שהוא חכם. זו מחלוקת לגיטמית, ולדעתי רק מבחן התוצאה יוכל להכריע בסוגיה זאת.. אבל עזוב רגע את הסוגיה הזאת.

חשוב רגע על קשר אזרח-ח"כ. קשר שבאג'נדות-מתפקדים-ליכודניקים, ניסו לפצח. אני מציע פתרון אחר ממה שקרה עד עכשיו. פתרון שמבוסס על הבנת העולם של הח"כים ושל הציבור. הנה לך 2 פרסונות:

האזרח:

אני יושב בבית קפה, קורא עיתון, ונתקל בהצעת חוק על נושא שקרוב אלי. בתחתית הכתבה יש כפתור "עודד/התנגד". אני לוחץ על "עודד".

ח"כ (במפלגה עם בחירות מקדימות): העוזר הפרלמטנרי שלי פותח את האפליקציה ורואה ש2500 עודדו את הצעת החוק שעכשיו בכותרות, ו1300 מתנגדים. אני גם רואה שמקרב המשתמשים שהם מתפקדים למפלגה שלי (האפליקציה מאפשרת ליוזרים לציין לאיזו מפלגה הם התפקדו), 80% תומכים בהצעה (כ-500 יוזרים). העוזר מראה לי את התוצאות, ואומר לי "כדאי לך להצביע בעד החוק, המתפקדים שלנו מאד אוהבים את החוק הזה".

צד שרת: בודק אילו ח"כים הצביעו בעד ההצעה שהאזרח תמך בה, ומקשר אותה לרשימת הח"כים האהודים.

אזרח: קורא בפייסבוק רשימה מדהימה של חברת הכנסת X, ומסמן "עודד". הח"כית X מקבלת ניקוד עולה ברשימה של האזרח.

ח"כית: רואה ש340 מתפקדי המפלגה שלה אהבו את הכתבה ועודדו אותה.

ח"כית מעודדת: הח"כים מקבלים רשמה של המשתמשים שהכי תומכים באג'נדה שלהם ואפשרות לשלוח לאוהדים שלהם מסרים, תחת הגבלה מסוימת (המשתמשים יכולים לחסום את המסרים). הח"כית שולחת לתומכים שלה הודעות תודה, ומסרי עידוד, והם יכולים להשיב לה, וגם לעלות או להוריד את התמיכה בה.

אזרח:

כמה שבועות לקראת התאריך האחרון להרשמה להתפקדות, האפליקציה מודיעה לי "אם אתה רוצה באמת להשפיע, הרשם למפלגה שאתה רוצה לקדם + פרטי הרשמה". האזרח הולך להרשם.

אזרח: שבועיים לפני הבחירות המקדימות, מקבל התרעה "לאור ההצבעות שלך בשנתיים האחרונות, והאהדה שלך לח"כים בארועים שונים, הנה רשימת הח"כים שהכי תמכו באג'נדה שלך" (מבוסס על קישור לכנסת פתוחה).

אזרח: ביום הפרימריס האזרח  מקבל הוראות איך להגיע להצבעה. יכול לשלוח הודעה בפייסבוק מהאפליקציה "אני הולך להצביע ואתם?" האפליקציה מראה לאזרח את הח"כים המומלצים. אזרח מסמן את הח"כים ברשימה ומצביע.

כל האזרחים (גם אלו שלא התפקדו): יום-יומיים לפני הבחירות הכללית: מקבלים רשימה של המפלגות שהצביעו הכי הרבה לפני רצונם ועודדו נושאים על פי רצונם.

אז הנה פרסונות. עד כאן, אינני רואה שום מחלוקת עם מה שהסדנא עושה. ההבדל הוא שבעוד שנתיים, תקום מפלגה שתגיד לבחורים, אנו נעשה כל מה שתרצו. האם המפלגה הזאת תצליח או לא? זאת נשאיר לעתיד, בינתיים, אני רואה יותר דמיון ממפריד.

טל ירון,

חוקר עצמאי בתחום הדיון, והדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com

ויקי-ספר על דמוקרטית השתתפותית-דיונית

מדיה-ויקי בנושא דיון: delib-democracy.org

קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com

בתאריך 29 באוגוסט 2014 בשעה 11:31, מאת moshe nahmias <mosh...@gmail.com>:

בני, אני לא בטוח שהרעיון של טל (או ירון?) שונה בעיקרון שלו מהשיטה שלך, ההבדל העיקרי הוא שתהיה אפשרות לניהול דו-שיח או רב שיח בין הנבחר הפוטנציאלי לבין הציבור.

למיטב ידיעתי אין בכנסת פתוחה אפשרות לדיון על הדברים שח"כים עשו ע"י הגולשים והח"כים עצמם ובכך לחדד את הטיעונים ולייעל (לדעתי) את קבלת ההחלטות של הבוחר והנבחר.

האם אני טועה? ואם כן אז איפה?

משה

[Mor Rubinstein]

היי טל ובני,

אני חושבת שההבדל הוא לא באם הציבור הוא "טיפש" או "חכם", אלא במה מידע פתוח משנה.
בני רואה את הממשלה כפלטפורמה (שזו תפיסה די נפוצה בעולם - הנה מה שטים א'וריילי אומר על זה - http://www.oreilly.com/tim/gov2/
ואתה רואה את זה ככלי של דמוקרטיה אלקטרונית. אלו שתי תפיסות שונות ולא מקבילות שנובעות מראייה שונה של טכנולוגיה.

בהקשר הזה, אני חושבת שלא כלי של מידע פתוח. זה כלי של engagement.
כדי לבנות כלי שכזה לא חייבים שהוא יגיע מתוך הסדנא, אלא פשוט להשתמש ב-API של כנסת פתוחה.

כל הדיון הזה למעשה מחזיר אותנו לסוגיה ישנה -
מה המטרות של הסדנא והיכן הנושא הזה נכנס בחזון.

מור

[Antin]

טל,

ניסינו באג'נדות להתמודד עם הבעיה (בהתמקדות במתפקדי המפלגות) בעבר, הנה מסמך של כיוון שחשבתי עליו:
https://docs.google.com/document/d/15Cd9mx3YPv7sKcpp0PBQ9lXFUcZL_KEQMl-n-B1fhLQ/edit
אנחנו גם הוספנו בכנסת פתוחה מספר תכונות שתומכות בתהליך, זיהוי משתמשים כמתפקדים (בהסתמך על הצהרה שלהם) יכולת להצביע בעד ונגד חוקים ואפשרות לצפות כמה מתפקדים בעד או נגד החוק.
שיפרנו את הניוזלטר שמשתמשי כנסת פתוחה מקבלים והנה מסמך של השיפור שנרצה עוד לעשות בעתיד:
https://docs.google.com/document/d/145kWcrq0syflAn5hd3WgljXwGXYCQaCyII3FWx_yOzQ/edit
בכל מקרה, לדעתי טכנולוגית הרוב ממומש, אבל לא הצלחנו לייצר את האקו סיסטם של הקהילות הרלוונטיות והח"כים שאמורים להיות קשובים אליהן...
אני באופן אישי מנסה לפתור זאת על ידי חיזוק הקהילה של הליכודניקים החדשים 

(http://www.newlikud.org/), 

אבל כל קהילה אחרת תוכל להשתמש גם בכלים הללו.

בצוות האג'נדות אנחנו כמובן מנסים עכשיו להתמודד עם האתגר מכיוון אחר.

מור, אני מסכים איתך אבל חושב שיכול להיות שלסדנא יש מטרות שונות מאשר לחשמבירים שלה, כמובן שצריך להיות שת"פ כזה או אחר.
בני, בעיניי הנושא נכנס תחת קטגוריית החזון של "לדעת להשפיע" כי מידע פתוח ללא לחץ שמגיע מציבור שנעזר בו לחולל השפעה הוא חסר משמעות.
(כמובן שיכול להיות שהמידע ישכב 5 שנים במקום ציבורי ואז יקבל משמעות, אין סתירה בין זה לבין הדרישה לחשיפת מידע ציבורי לפי העקרונות הידועים)

אני מסכים אבל שמדובר במטרה מתעתעת שיכולה לגזול משאבים רבים ולכל אדם יש 4 מחשבות שונות איך צריך להשיגה ולכן אני שמח על הדיון שיכול לחסוך משאבים.

אלון

[benny daon]

ראשית, אני לא חושב שהציבור טיפש, אני חושב שרוב הציבור לא מתעניין במה שקורה בכנסת.  נכון שעיתונים בעלי תפוצה נרחבת יכולים לפרסם כתבות שיעצבנו את הציבור הרחב ויביאו אותו לתמוך או להתנגד להצעת חוק מסוימת, אבל מהכרות עם מבנה הבעלות על העיתונות בארץ, אני לא רוצה לבנות כלים שיאדירו את כוחם של העיתונים.  אני מעדיף לפתח כלים שיאפשר למיעוט שבאמת מתעניין ומעמיק בפוליטיקה ("פעילים") לגשת למידע בקלות ושיעזרו להם לקדם את עמדתם.

שנית, אני חושב שההתמקדות בתהליך החקיקה שגוי מכיוון שתהליך החקיקה נשלט בצורה אבסולוטית על ידי הממשלה וועדת השרים לעניני חקיקה.  הח"כים בסיעות הקואליציה מחויבים במשמעת קואלציונית ולכן ההצבעה שלהם קבועה מראש ואין שום משמעות ללחץ ציבורי.  לגבי הח"כים באופוזיציה, הם אומנם חופשיים להצביע לפי צו מצפונם, אבל אין להצבעה שלהם משמעות מכיוון שלקואלציה יש רוב בהצבעות.

שלישית, אני כן מאמין בססמה של הסדנא - "לדעת להשפיע" - וחושב ששקיפות היא רק צעד ראשון הכרחי.  אני מסכים עם מור וטים שהממשלה צריכה להיות פלטפורמה, אבל התפקיד שלנו כגוף אזרחי צריך להיות יותר עמוקה מזה ואנחנו צריכים לשאוף ולהשפיע ציבורית.  כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להתמקד ולבחור את המאבקים שלנו.  לדוגמה, במקום לפתח את המערכת שאתה מציע, להאבק לחשיפת הפרוטוקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה או לבנות מערכת שתתמוך בדיון הציבורי מסביב לקיצוץ הממשמש ובא בתקציב המדינה.

שבוע טוב,

בני

[Ronoz]

לכל המתדיינים ובמיוחד לבני,

הנקודה השלישית בעייתית בעיני (לא רק כי ״לדעת״ שונה מהותית מ״להשפיע״ או ״השפענו״). אם נשקיף את המידע ונציג נושאים/עניינים למאבק (של מי? בעצם של כל המעוניינות/ים) האם זה יוביל להשפעה? זה בוודאי אינו שקול להשפעה, או אפילו מוביל אליה. מנגנון ההשפעה אינו בידי החושף/מציג (לכל היותר יש לו אמצעי לנסות ולהשפיע), אך לנמען המיועד של ההשפעה צריך להענות לנסיון זה - וכיוון ההשפעה שתקרה אינו ידוע למנסה מראש, ואולי גם לא לנמען. 

ומה שמקשה על כל העניין הוא הנקודה השנייה של בני: ייתכן שהמנסה להשפיע על ה״ציבור״ יצליח ויניע את הנמענים לפעול - בני די פסימי לגבי היכולת להשפיע על ההליכים והתוצאות.

רון

--

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Open-Knesset Project - פרויקט כנסת פתוחה' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל open-knesset...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

Ronoz
ramat...@gmail.com
קורא ומשיב למכתבים בערב

כל שימוש, הפצה, העברה או העתקה בלתי מורשים של הודעה זו (כולה או חלקה) אסור בתכלית. אם אינך הנמען הנכון על הודעת דוא"ל זו, אנא יידע את השולח בהקדם ומחק אותה מיד (על עותקיה וצרופותיה) ממערכת המחשב שלך. תודה.

[Boaz Chen]

אתייחס פה לכמה נקודות שעלו, במנותק אחת מהשניה.

הרעיון:

א. הרעיון כמובן מצוין, ועלה בצורות כאלה ואחרות כמה פעמים. למעשה זו היתה נקודת המוצא שלי שהובילה בסוף לקהילה פתוחה (מתוך הבנה שבקהילות קטנות כן ניתן להשפיע). אפשר לראות מימושים דומים בארה״ב למשל Popvox.com (שאגב טים אוריילי מימן), או countable.us. אם רוצים ללמוד מהם לעומק אוכל לקשר ליזמים.

ב. הבעיה היא כפי שנאמר בשיטה שלנו, שלא מאפשרת השפעה על ח״כ. בארה״ב כל חבר קונגרס מייצג מחוז ספציפי ולכן הקשר חזק יותר (אגב, ככלי להתאמה לקראת פריימריס אין יתרון להליכה חוק חוק על פני הבחירומטר והרבה יותר הגיוני לעשות את הבדיקה לקראת הבחירות).

ג. כדי להשפיע צריך שיהיה מושפע. מערכת כזו בנויה על כך שהמידע מגיע לשולחן הדיונים אחרת אין טעם לאנשים להגיב. אם אין נבחר ציבור שמקשיב זה לא יעבוד, ואנחנו ניסינו גם משהו עקיף, למשל לקחת את זה לועדות הכנסת ולחבור למשמר החברתי שיביא את ״דבר העם״ לשולחן, אבל זה לא התרומם.

פרסונות / לקוחות:

פרסונות זה כלי שניסה לקחת מידע שמגיע ממחקר שוק או אוסף גדול של סוגי לקוחות מוכרים ולאחד אותם למשהו שמעצב יכול לעבוד איתו. הבעיה שלנו היא שאנחנו ממציאים פרסונות שלא בהכרח קשורות למציאות. מילא כשאנחנו עושים פרסונה של אקטיביסט שאנחנו אולי מכירים אבל בטח בפרסונות מקצועיות של עיתונאי או עוזר פרלנטארי.

גישת פיתוח מוצרים היום, experiment driven development (או lean startup), בנויה על ההבנה שבמקום לרוץ לאפיין (ובטח לפתח) צריך להתחיל בהגדרת הנחות יסוד ולבחון אותן מול השוק.

POPVOX למשל נבנתה על ידי מי שהיתה עוזרת פרלנטרית וראתה את הדוח״ות שמביאים לוביסטים, והמערכת מייצרת דו״ח דומה מתוך התגובות באתר.

אם יש עניין אוכל לפרט יותר.

כן / לא בסדנא

אני חושב שהדיון והכלים שיכולים לצאת ממנו מאוד מתאימים לסדנא.

לאורך זמן אני מקווה שיותר ויותר תקח הממשלה את התפקיד של של שחרור והנגשת המידע, והמקום של המגזר השלישי יהיה ביצירת כלים המחברים אותו לפעולה והשפעה.

את הכוונה לייצר מעל זה מפלגה הייתי שם בצד, כי זה לא מתפקידנו. הכלים של הסדנא צריכים להיות כאלה שמשמשים את כולם.

On Sun, Aug 31, 2014 at 8:28 AM, Gal Alon <g...@collective-insights.com> wrote:

אני מאוד מסכים עם בני שמידת ההשפעה בתהליך החקיקה היא נמוכה עד כדי לא קיימת. הכוח נמצא ביכולת לעצב את החוק עוד לפני שנכתב, ולא לייצר מנגנון הצבעה פופוליסטי המבוסס על אידיאל לא ברור והגדרה קצת מעוותת של מנהיגות. תהליך כזה עושה עכשיו המשרד להגנת הסביבה, אשר מוביל לחקיקת חוק רישוי ירוק, שיבנה מחדש את הליכי הרישוי הסביבתי במדינה. בקרוב כנראה שתיפתח זירת התייעצות ממשלתית סביב השאלה כיצד מעורבות הציבור צריכה להיות בהליך הרישוי, וכיצד תוכל לסייע להביא לרישוי טוב יותר בחוק החדש.

אני חושב שהדבר שהכי חסר כרגע, גם לממשלה וגם לציבור, זה היכולת לקבל נתונים תומכי החלטה בזמן קצר, ולנסות לראות כיצד אלה מסתדרים במצבים שונים. אם נשים לרגע את ההנחה הסמויה שממשלה היא "רע הכרחי" שצריך לאלף ולפקח עליו, ונראה אותה כמכשיר הגדול ביותר הקיים בעולם לפעולה שיתופית (Collective Action), הלוואי וניתן היה - 

1. להבין מה העלות האמיתית של מבצע צוק איתן במונחי שעות לימוד בכיתות, היקף הסיוע לעולים חדשים ומספר השירותים לילדים בסיכון (קרי, השוואת התוצאות במונחי אנשים של קיצוץ בתקנות תקציביות שונות). יש כאן חלופות, ומישהו צריך לבחור ביניהן, אלא שהוא לא באמת רואה אותן כרגע. 

2. לראות מה המשמעות של הגדלת הגרעון כיום על מידת החופש התקציבי שתהיה לדור הבא (היום כידוע ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב המדינה היא לא הביטחון, אלא החזר החובות כתוצאה מהחלטות פופוליסטיות יותר או פחות שלקח הדור הקודם). יאיר לפיד למשל מאוד בעד לזרוק את הבעייה לעתיד.  

3. להכיר את המשמעות המעמדית והאזורית של כל החלטה תקציבית שמתקבלת (למשל, מי באמת מושפע מתקצוב דיפרנציאלי ואיך זה משנה את חלוקת המשאבים התקציבית על פני עשירונים שונים או אזורים גאוגרפיים שונים). 

כלים כאלה יכולים לאפשר לשרים בממשלה ולציבור בשלוש לחיצות כפתור לראות כיצד ניתן להחליט אחרת. לא נעים להגיד, אבל תקראו את החלטת הממשלה שעולה היום לדיון על תכנית לחיזוק יישובי עוטף עזה. מיליארד שקל, מיליארד שקל (!!) הולכים להיות מחולקים, והתוכנית הזו צריכה להיות מוגשת לממשלה בתוך שבוע. מי יודע לתכנן מיליארד שקלים בשבוע באופן שיביא תוצאות? אתם לא באמת רוצים לדעת כיצד אנשי המטה בראה"מ ובאוצר הולכים לבנות את התוכנית הזו. חנות מכולת מתנהלת בצורה טובה יותר. תנו לי לנחש שעל זה סתיו שפיר לא תצווח בתקשורת, כי זה הרי "כסף טוב" שלא הולך לביטחון או להתנחלויות, אבל הנה בדיוק השלב שבו אפשר באמת להשפיע. זה קורה עכשיו, וזה חומק מתחת לאף של כולנו.  

ועכשיו תניחו שהיו כמה כלים ניהוליים לממשלה ולציבור, שמאפשרים בקלות לראות (א) מה המשמעות של לקחת מיליארד שקלים בקיצוץ פלאט מבחינת שאר חלקי המדינה, ו(ב) להבין מה קרה עם תכניות ההשקעה הקודמות בפריפריה. למה הן הביאו. מה עבד. מה לא עבד. ועל בסיס שני אלה לבנות תכנית חדשה. בעצם כמה הצעות לתכנית חדשה. אחת שכוללת השקעה בחינוך (ואז נראה מה צפוי בעוד חמש שנים מבחינת הישגי הבגרויות, לאור נתוני השקעות העבר והצלחתן). אחת שכוללת פטור מארנונה (בשדרות יש את זה כבר תקופה... האם זה עובד?). ואחת שכוללת מתן כסף מזומן לכל תושב כמענק (כמה תושבים יש שם? כמה יהנו מזה?). עכשיו דמיינו כיצד היה נראה הדיון השבוע בין הפקידות הממשלתית, בינה לבין הרשויות או הציבור, או אפילו בתוך ישיבת הממשלה עצמה. 

לא די בשקיפות כדי להשפיע. לבחון את הצלחתה באמצעות מידת החשיפה של משהו בעיתונות - זה בערך כמו להגיד שיש לעיתונאים השפעה על ההחלטות שמתקבלות בממשלה. זה בשוליים. לעומת זאת, כלים שישלבו שקיפות עם תכנון לעתיד ויביאו תועלת בנקודה המזוקקת של קבלת ההחלטות, יכולים לשנות את מגרש המשחקים לדעתי. 

גל.

בתאריך יום שבת, 30 באוגוסט 2014 22:10:16 UTC+3, מאת daonb:

[Tal Yaron]

תודה על התשובות המלמדות,

הנה כמה נקודות לסיכום הדיון עד כה מבחינתי:

הקשר ידע-השפעה:

אזרחי שוויץ צורכים עיתונים פי 4 מחבריהם. הסיבה לכך היא שבניגוד לחבריהם בשאר היבשת שאינם מסוגלים להשפיע ישירות על הממשל, אזרחי שוויץ מסוגלים להשפיע ישירות על הממשל. כשנוצרת יכולת ההשפעה, נוצר גם הצורך בידע.

הקשר ידע השפעה הוא כל כך ברור, שקשה להבין למה אנו נאלצים לחזור עליו, אבל הנה: תארו לעצמכם שהייתם כותבים את ספרי הדרכת הקוד הטובים בעולם. היפים בעולם. את האתרים הדידקטיים בעולם. אבל בשום מקום בעולם, לא היו קומפיילרים, ולא קיימים דפדפנים שמפענחים את הקוד היפה שהסטודנטים שלכם כתבו. כל מה שהיה לכם, זה את מיקרוספוט העולמית, שהייתם יכולים לשלוח אליהם בקשות לבנות אפליקציות, והם היו מפתחים את האפליקציה, אם זה היה עובר את וועדת השרים. האם מישהו היה נכנס לאתרי הלימוד שהכנתם? ברור שלא. אין להם שימוש. ממילא אנשי מיקרוסופט שולטים במערכת, ואין טעם ללמוד קוד.

כך זה גם עם הממשלה. כל עוד אין גישה ישירה ל"תכנות" המערכת, רוב בני האדם (אולי למעט אלו שמקשורים למיקרוסופט), לא היו נוגעים בספרי הלימוד שלכם.

זה גם מה שקורה בסדנא. אזרחים שלא יכולים להשפיע, לא יהיו מעוניינים באתרי הידע הנפלאים שהסדנא מכינה.

האם על הסדנא גם גם לפתח ערוצי השפעה (ולא רק ידע)?

אפשר לחכות שתקום "הסדנא להשפעה ציבורית". אבל זה יהיה טיפשי כמו ש-IBM אמרו לביל גייטס, שמערכת הפעלה וחומרה זה לא אותו דבר. מי שמוכן לחזור על השטות הזאת פעמיים, שירים את היד.

לגבי מפלגה ישירה:

מה אכפת לנו איזו ישות רוצה את השרותים שלנו? או מוכנה לשתף איתנו פעולה? כל עוד היא לא פוגעת בחוקי המדינה, וכל עוד יש לה שותפות אינטרסים עם הסדנא, וכל עוד היא תורמת את חלקה בהבאת מפתחים או בכספים?

האם מפלגה ישירה היא דבר יותר נורא מקרן הנדיב? או  הג'וינט או הקרן החדשה?

האפליקציה הנ"ל מתאימה לאג'נדות, כמו שהיא מתאימה לכל מקור אחר של מידע ציבורי. המפלגה הישירה היא עוד ישות שמכניסה מידע למערכת, שמפותחת תחת קוד פתוח ובשקיפות.

טל ירון,

חוקר עצמאי בתחום הדיון, והדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com

ויקי-ספר על דמוקרטית השתתפותית-דיונית

מדיה-ויקי בנושא דיון: delib-democracy.org

קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com

בתאריך 31 באוגוסט 2014 בשעה 10:48, מאת Boaz Chen <boaz...@gmail.com>:

[Mor Rubinstein]

טל, למיטב זכרוני אחוז ההשתתפות בשוויץ גם הולך וקטן בכל הצבעה, מכיוון שהם מצביעים יותר מדי...
אם כבר, עדיף שתקח את הדוגמא של אסטוניה.

ולדיוננו - לפי הויקי של הסדנא אין בעיה לעשות על זה דיון, ולהתחיל לעבוד על זה תחת הסדנא.
אבל, לדעתי, לא כל פרוייקט של הצבעה ומפלגה ישירה חייב להיות בסדנא. להיפך, אולי כדאי שהסדנא תספק תמיכה ועזרה לפרוייקטים כאלו, אבל לא תפתח אותם בעצמה. קח את ספרד כדוגמא נהדרת -
יש להם ארגונים שמתעסקים בהשתתפות אזרחית אל מול הפרלמנט וארגונים שעוסקים במידע וידע פתוח והם עובדים בהרמוניה ביחד. אבל, ארגוני המידע הפתוח נזהרים בשיוכם לכל מפלגה, כדי שהם ייצגו המון גדול, גם אם המפלגה היא מפלגת פיראטים.

ממקום מושבי הרחוק, אני רואה שהסדנא ממלאת חלל להרבה מאוד יוזמות שחסרות בארץ, כמו למשל השפעה או חינוך למידע פתוח, פונקציות שבאירופה מתעסקים בהם ארגונים אחרים...  לכן אני חושבת שצריך להזהר ביוזמות שאנחנו בוחרים.

אבל למה אנחנו חופרים כאן? אפשר וצריך להעלות את הנושא הזה בסדנא האסטרטגית של הסדנא ב- 19.9...

[Tal Yaron]

מור,

שאלת השיתוף ברורה. נפסיק לחפור, ונמשיך להתקדם.

לגבי אחוז הצבעות לכנסת, נושא שלנו כישראלים חשוב להבהיר:

אותנו בישראל חינכו שאחוז הצבעה גבוה אומר אמון גבוה בדמוקרטיה, בעוד אחוז הצבעות נמוך, מצביע על חוסר אמון. אך היחס הזה אינו נכון ברוב העולם המערבי.

מתוך מה שלמדתי, הסיבה ליחס היחודי הזה בישראל, היא שבישראל יש שיטה המובילה לריבוי מפלגות, בעוד במדינות מערביות עיקריות יש שיטה המובילה לדו-או תלת-מפלגתיות. במערכות כאלו הדעות הפוליטיות נוטות להתמרכז. אצלנו לעומת זאת, בגלל הצורך להאבק, ובגלל האפשרות לריבוי מפלגות, המערכת נוטה להקצנה. כאשר יש אחוז הצבעה נמוך בארץ, המשמעות היא שהמרכז בד"כ לא מצביע, ואז התוצרים הם מפלגות יותר קיצוניות, ומערכת פוליטית יותר קיצונית. ברוב מדינות המערב אין את הבעיה הזאת. אגב, שימו לב שבישראל מפלגות מרכז לא שורדות לאורך זמן.

באופן כללי, במערב אחוזי הצבעה נמוכים מביעים על שביעות רצון מהדמוקרטיה (אנשים אומרים כי ממילא כל הבחירות טובות, ואז אין לי מוטיבציה ללכת להצביע). ולכן בשוויץ, אחוז הצבעה נמוך מביע על שביעות רצון. כמו כן, שוויץ פועלת כדמוקרטיה ישירה מיום הווסדה, כ-720 שנים, כך שהם מסתדרים עם השיטה הזאת לא רע, מספיק זמן.

טל ירון,

חוקר עצמאי בתחום הדיון, והדמוקרטיה ההשתתפותית 

052-6079419

בלוג כללי: talyaron.com

ויקי-ספר על דמוקרטית השתתפותית-דיונית

מדיה-ויקי בנושא דיון: delib-democracy.org

קבוצת המחקר: deliberationresearch.wordpress.com

בתאריך 1 בספטמבר 2014 בשעה 17:58, מאת Mor Rubinstein <morch...@gmail.com>:

[Avivit Arvatz]

מחקרים שנעשו בתחום, וגם ניסיוני המקצועי מראים בבירור שהסיבה הרבה יותר פרגמטית:

אנשים הולכים להצביע כשברור להם בדיוק מה יצא להם מזה, ברמה האישית, המידית. כאן ועכשיו.

מיעוט קטן (שכאן אני מניחה שהוא אפילו רוב), מצביע מתוך מערכת שיקולים לטווח ארוך, ועוד פחות מזה - מצביעים באמת על טהרת מערכת אידואולוגית שלמה (שלא לומר, דוגמטית).

על זה מבוססת מערכת ההנעה להצבעה האמריקנית. ככה נבחר אובמה.יש לא מעט ספרות בנושא. למשל זה:http://www.amazon.com/The-Victory-Lab-Science-Campaigns/dp/030795479X

Avivit Arvatz - 972-52-2201211
MA Cognitive Psychology
Psychometric R&D
 

בתאריך 3 בספטמבר 2014 בשעה 23:46, מאת moshe nahmias <mosh...@gmail.com>:

לדעתי הסיבה לכך שאחוז ההצבעה בארץ נמוך הוא כי ההשפעה של הבוחר על התוצאות יחסית נמוכה, אני מתכוון לכך שהמפלגה חשובה יותר מהפרטים.

ההשפעה של הבוחר רק גורמת לכך שאנשים מסויימים יהיו בכנסת, בלי שום שליטה של הבוחר מי באמת יהיה שם. יתכן שאני נגד חלק מהאנשים שנבחרו ברשימה שאני בוחר בה, פשוט בגלל שאני רוצה שמישהו מסויים כן יהיה בכנסת...

בנוסף, השיטה מעודדת שחיתות בכך שאין לי שום דרך לגרום לכך שנבחר X לא יבחר (נניח מי שהורשע בבית דין כמו דרעי), השילוב של חוסר היכולת להשפיע בבחירות באופן יעיל וההשפעה הנמוכה על התוצאות של מי נמצא בכנסת מובילות לכך שאנשים לא יכולים להשפיע כבודדים בבחירות.

יש שיטות אחרות לבחירות, אבל כשמקבלי ההחלטות לא רוצים לעשות שינוי הוא לא יקרה בלי לחץ משמעותי מצד הבוחרים וכרגע קשה לראות איך גורמים ללחץ כזה לקרות. בנושא הזה ההצעה של טל ירון דווקא יכולה להתאים היטב כדי לעשות שינוי, אם תהיה מפלגה שבה תוכל לשלוט בצורה מדוייקת יותר על מי נבחר מטעמה ו/או תוכל לבחור באדם הספציפי שמתאים בדעות שלו לדעות שלך זה יכול לקדם את האמון של הבוחר בשיטה.

מצד שני, אחד הכללים הכי חשובים בדמוקרטיה הוא שמקבלים החלטות על סמך דיון באפשרויות ושכנוע של הצדדים האחרים, בארץ הדיון היחיד הוא שאני צודק :) בסוף ההחלטה מתבצעת על ידי הרוב מכריע, וזה לא בדיוק הדמוקרטיה במיטבה.

לכן לדעתי רצוי שהסדנה כן תיקח חלק בפיתוח האפליקציה, ולו כדי לקדם תהליך שבתקוה יוביל לשינוי אמיתי בהתנהלות הבחירות בארץ.

משה

2014-09-02 11:15 GMT+03:00 Hagai Folkman <ha...@co-play.com>:

הי טל,

 

אני מסכים שאחוז ההצבעה הנמוך מתקשר לשיטת הבחירות, אך מדד הדמוקרטיה הישראלית 2013 שהופק ע"י המכון לדמוקרטיה מציג סיבה אחרת לאכזבת הציבור מהפוליטיקה הקיימת.

53.5% מהנשאלים רוצים פוליטיקה חדשה. היועצים של לפיד ובנט הלכו על הסלוגן הזה, כי הבינו שזה מוכר. זה נשאר סלוגן והפוליטיקה הישנה נשארה על כנה.

30.3% לא מודעים לאפשרות שיש פוליטיקה אחרת, כנראה שדמוקרטיה ישירה כפי שלומדים בבית ספר מבכינתם קיימת רק בכיכר ביוון העתיקה.

10% סקפטיים.

רק 6.2% מהציבור, על פי המשאל, מעוניינים בשיטה הקיימת.

הציבור מיואש, מאוכזב וסבור שההליכה לקלפי לא תשפיע במיוחד. תופעה זו רק תחמיר לדעתי בבחירות הבאות. הקמפיין להעלות את אחוז ההצבעה יגדל יותר תחת הסיסמא "סכנה לדמוקרטיה" ומשטרת הקיטורים שתתפוס את האזרח הקטן שלא הלך לקלפי.

 

 

הפחדות ואיומים לא יעזרו להציל את הדמוקרטיה, הציבור צריך לחזור להיות מעורב.

בשנות השמונים רוב עבודת השטח נעשת ע"י מתנדבים, היום רובם בשכר או עם הבטחות לתפקיד.

 

לדעתי שני דברים צריכים להתרחש:

1.      חינוך ללקיחת אחריות והקניית ידע בנושא דמוקרטיה ישירה והאפשרויות שהטכנולוגיה מאפשרת.

2.      כלי נוח, נגיש לסמארטפון שיאפשר לאזרחים להתרגל להיות מעורבים. הנגשת ידע זה חלק מהעניין של מעורבות האזרחים.

 

לדעתי לסדנא יכול להיות חלק בפיתוח האפליקציה וכל קבוצה תוכל לעשות בכלי שימוש.

 

חגי