תרגיל בדיני עונשין
Yitzahak Almaliach
יהודה שלום.
להלן המתווה לפתרון שאלה 1 שבתרגיל:
א. סוג העבירה- לציין שמדובר בעבירה תוצאתית ולא התנהגותית- עבירה בה נדרשת על פי החוק תוצאה כדי שתהיה הרשעה.
ב. נורמה אוסרת- לציין את סעיף החוק המגדיר את גבולות העבירה- קבלת דבר במרמה(ס' 415 וכן ס' 414 המגדיר את המושגים שבסעיף 415)
ג. היסוד העובדתי שבעבירה על פי סעיף18 : מעשה,נסיבות,תוצאות( במקרה שלנו ה"קבלה"- היא גם המעשה וגם התוצאה, "דבר"-נסיבה, "במרמה"-נסיבה נוספת.)
ד. קשר סיבתי עובדתי- אלמלא המרמה לא הייתה הקבלה
ה. קשר סיבתי משפטי-מבחן הצפיות-היה על המרמה במעשה או במחדל לצפות שהרמאות היא שגורמת לקבלת הדבר(צפות שבגין הרמאות יוענק יתרון לרמאי ויוסב נזק למרומה).
ו. לזכור ליישם במקרה הפרטי שלנו בכול שלב.
ז. אני מניח שאת השאלה השנייה תדע לעשות כפי שידברנו
בהצלחה
איציק אלמליח
איתיאל הרמן
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'משפטים מחזור תש"ע - הקריה האקדמית' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-ono-ll...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-ono-llb-2009+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/ono-llb-2009?hl=iw.
--
בברכה,
איתיאל הרמן;
תל אביב
052-3121196
מאיר פרייליכמן
בס"ד
שלום כולם.
האם לאחר ההתייחסות לקש"ס משפטי יש להתייחס לתוצאה? ואם כן, למה בדיוק?
נושא: LAW תרגיל בדיני עונשין
|
יהודה שלום. להלן המתווה לפתרון שאלה 1 שבתרגיל: א. סוג העבירה- לציין שמדובר בעבירה תוצאתית ולא התנהגותית- עבירה בה נדרשת על פי החוק תוצאה כדי שתהיה הרשעה. ב. נורמה אוסרת- לציין את סעיף החוק המגדיר את גבולות העבירה- קבלת דבר במרמה(ס' 415 וכן ס' 414 המגדיר את המושגים שבסעיף 415) ג. היסוד העובדתי שבעבירה על פי סעיף18 : מעשה,נסיבות,תוצאות( במקרה שלנו ה"קבלה"- היא גם המעשה וגם התוצאה, "דבר"-נסיבה, "במרמה"-נסיבה נוספת.) ד. קשר סיבתי עובדתי- אלמלא המרמה לא הייתה הקבלה ה. קשר סיבתי משפטי-מבחן הצפיות-היה על המרמה במעשה או במחדל לצפות שהרמאות היא שגורמת לקבלת הדבר(צפות שבגין הרמאות יוענק יתרון לרמאי ויוסב נזק למרומה). ו. לזכור ליישם במקרה הפרטי שלנו בכול שלב. ז. אני מניח שאת השאלה השנייה תדע לעשות כפי שידברנו
בהצלחה
איציק אלמליח |
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'משפטים מחזור תש"ע - הקריה האקדמית' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-ono-ll...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-ono-llb-2009+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/ono-llb-2009?hl=iw.
דניאל פונד
יישר כח גדול! הדברים בהירים ונכוחים.
רק רציתי להעיר שלדעתי את הדיון בשאלה אם העבירה היא תוצאתית או
התנהגותית יש למקם רק לאחר שדנים בנורמה האוסרת והיסוד העובדתי הגלום בה.
(כלומר, סעיף א' צריך לבוא רק אחרי ב' וג'). זאת משום שההכרעה בשאלה אם
זו עבירה תוצאתית, תלויה בשאלה אם אכן יש ביסוד העובדתי מרכיב תוצאתי.
בהצלחה לכולנו
Yitzahak Almaliach
כך ראיתי בהרבה עבודות שהוגשו. אם כי יש הגיון רב בדברך
יצחק,
בהצלחה לכולנו
--
יוני חדד
תודה מראש...
בני מימון
התוצאה,דרך קרות התוצאה,מידת התוצאה?
On 14 מרץ, 12:11, "Yitzahak Almaliach" <almali...@amit.org.il> wrote:
יוני חדד
האם תוכ לפרט את סעיף ו׳ שכתבת? לא הבנתי את מה שכתבת...
תודה מראש
יונתן וסרטיל
אני לא כל כך מבין שהרי אנחנו צריכים לחפש קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה,
וכאן הגדרנו במפורש שגם המעשה וגם התורה זאת קבלת הדבר והמרמה היא
נסיבות. ? מקווה שהובנתי...
> > איציק אלמליח-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-
דניאל פונד
עובדתי או משפטי, משום שהמעשה והתוצאה מקופלים שניהם בו-זמנית בקבלה. כל
הצורך לבדוק קש"ס כלשהו, הוא רק כאשר יש פער מסויים בין המעשה והתוצאה,
פער שיש לגשר מעליו באמצעות הוכחת הקש"ס. כאן אין שום פער!
כך לענ"ד, אשמח לתגובות...
מאיר ואפרת פרייליכמן
חבר'ה,
לדעתי החלוקה למקרה 1 היא קצת שונה.
מרמה- התנהגות/מעשה
דבר- נסיבה
קבלה- תוצאה
האם לא נשמע לכם הגיוני?
אשמח לחוות דעת.
כמו"כ, לגבי מקרה 2, שאלות 2 ו3,אפשר כיוון?
אפרת.
Yitzahak Almaliach
טעות בידך.ברגע שיש מעשה ותוצאה יש אוטומטית קש"ס עובדתי וקש"ס משפטי.
הקבלה אינה דבר אסור על פי הדין הפלילי,רק הנסיבה -"במרמה" הופך את המעשה לפלילי. כלל לא משנה אם על על פי החוק המעשה והתוצאה באותה המלה. מאיפה הרעיון שצריך פער? פער של מה? ולמה צריך לגשר?
שוב, מכול החומרים שקראתי עולה בבירור כי במקום שיש תוצאה יש לכתוב על שני הקשרים שאחד הוא סובייקטיבי ואחד הוא אוביקטיבי
-----Original Message-----
From: ono-ll...@googlegroups.com [mailto:ono-ll...@googlegroups.com] On Behalf Of דניאל פונד
Sent: Tuesday, March 16, 2010 9:55 AM
To: משפטים מחזור תש"ע - הקריה האקדמית
Subject: LAW Re: תרגיל בדיני עונשין
--
דניאל פונד
אסביר את דבריי. לפי הבנתי בפסקי הדין, הוכחת "קשר סיבתי" פירושה שיש
להוכיח שהמעשה או המחדל של הנאשם, הוא הסיבה (או לפחות הסיבה המרכזית
ברצף סיבה-מסובב) שגרמה לתוצאה. שכן ייתכן שהתוצאה לא נגרמה בהכרח ע"י
מעשהו או מחדלו של הנאשם, אלא ע"י גורם אחר שמפסיק את הקש"ס. (ולעניין
גרימת מוות, סעיף 309 מונה את היוצאים מן הכלל לעניין זה, שגם כאשר יש
גורם זר נוסף, עדיין אין הוא שובר את הקש"ס). לכן באירוע מס' 2 אכן יש
להוכיח קש"ס, משום שאין וודאות שהלחיצה על ההדק מצד ג'וני היא שגרמה
למותו של מוני, במיוחד לפי תרחיש 2 ו3 שם. אבל באירוע הראשון, אין כל
אפשרות שתוצאת הקבלה תיגרם שלא ע"י מעשה ה...קבלה! הם באים בבת אחת ולכן
ברור כשמש שיש קשר סיבתי ביניהם. אין כל אפשרות הסבר אחרת!
ואילו לעניין המרמה, הרי זוהי נסיבה ולא מעשה. יש להוכיח קש"ס רק בין
מעשה ותוצאה ולא בין נסיבה לתוצאה! (אכן זוהי נסיבה ההופכת את מעשה הקבלה
למעשה פלילי, אבל זה לא קשור לעניין).
אך לאחר מחשבות ארוכות אני מתחיל לחשוב על דבריו של מאיר פרייליכמן
ברצינות. אולי "מרמה" היא אכן המעשה, וזאת לפי הגדרת ס' 414 האומר "טענת
עובדה". כלומר, לא מדובר במחשבה (יסוד נפשי), אלא במעשה המתבצע "בכתב,
בע"פ או בהתנהגות".
ואם זה כך, אזי בהחלט יש מקום להוכיח קש"ס עובדתי ומשפטי בין המעשה
(מרמה) לבין התוצאה (קבלה). באמת צ"ע.
Moria karmon
עדיין כוון שזו עבודה נראה לי שצריך לכתוב קש"ס כדי שתקבל את מירב הנקודות על השאלה, בנוסף אני יכולה להציע אפשרות בה כאשר נכניס יסוד נפשי לעבירה הקבלה יכולה להיות בתמימות ולא במרמה ואולי זה מנתק קש"ס.
מאיר ואפרת פרייליכמן
א. אפרת כתבה את זה ולא מאיר.
ב. מוזר לי מוריה מה שאת כותבת, כי ראיתי איזה פתרון מוצע של המרצים על
איזה עבודה/ מבחן שבו נתחו את קבלת דבר במרמה, ונתחו לפי מה שהצעתי..
אריאל ונגרובר, אפרת
כתוצאה, כך יש לראות את 'במרמה' גם כנסיבה וגם כהתנהגות..
הוכחה למרמה כהתנהגות היא בהגדרתה ע"פ ס' 414 ששם מוזכר במפורש "או
בהתנהגות"
הניתוח שלך הוא העדיף עלי אך אזכיר את שתי האפשרויות בעבודה.
מכאן ניתן להסיק ש:
המקבל (התנהגות+תוצאה) דבר(נסיבה) אינו עבירה אלא כשנעשה (בנסיבות) של
מרמה
והמרמה (התנהגות) אדם אך לא קיבל (תוצאה) דבר (נסיבה) על כך גם לא עבר
עבירה זו
מכאן שחייב להיות קש"ס בין המרמה לקבלת הדבר
Moria karmon
חופית
שהקבלה זה התוצאה. הוא אמר שזה גם המעשה??אוףף אני לא זוכרת!!
בקשר למעשה קראתי באתרים של עורכי דין העוסקים בתחום כי הרכיב ההתנהגותי
דהיינו המעשה בעבירה זו הוא, הרמיה כלומר טענת טענה כוזבת בידיעה שהיא
כוזבת או לחילופין אי הצגת טענה כאשר יש מקום להציגה.( נכתב גם כי אסמכתא
ניתן למצוא בע"פ אריה גולדין ) עבירה תוצאתית באשר היא דורשת קשר סיבתי.
לא ניתן לעשות קשר סיבתי כאשר הקבלה זה גם המעשה הרי צריך שהמעשה יהיה
הגורם לתוצאה איך הקבלה תהיה הגורם לקבלה??
האפשרות היחידה שעלתה בדעתי היא שטענת הטענה כלומר התרמית, המרמה, היא
שתביא לתוצאה של קבלת הדבר, הלוא הקבלה זו התוצאה.
בקיצור אשמח לדעת אם אני טועה כי מבחינה הגיונית זה נשמע לי נכון שכן לא
ניתן למצוא קש"ס בין הקבלה לקבלה.ע"פ עבירה זו אף אדם לא יענש על כך
שהוא קיבל ואך אחד לא יענש על כך שהוא שיקר אלא אם כן זה גרם לזה כלומר
הקבלה קרתה בהשפעת המרמה והשקר שלך העמיד אותך במצב של יתרון על פני האדם
אותו רימית. אני מדברת מבחינה לוגית אך כמובן שכפי שנוכחנו לדעת אין
הגיון במקצוע הזה והייתי שמחה לשמוע אם מישהו יודע אחרת לא מנחש יודע...
פליזזזז הלפפפפפ מי :) תינקס!
רננה בוסקילה
אני גם חושבת שיש עניין לומר, שבנוסף לטענה שב"מקבל" יש מעשה ותוצאה, גם
ב"מרמה" יש רכיב התנהגותי.
אפשר לראות את זה בהגדרה של "מרמה"- "טענת עובדה..." -זהו בעצם מעשה,
פועל, "אני טוענת, אני אומרת דברים שקריים", בנוסף כמו שאריאל אמר מצויין
גם "..בע"פ או בהתנהגות", אז אולי בעצם אפשר להגדיר את המעשה כ: קבלה
במרמה?
בנוסף, בניתוח של עבירת הגניבה בשיעור האחרון כתוב: " נוטל ונושא
(המעשה)...במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב" המרצה אמר כי " "מרמה" - זהו
יסוד מורכב, כי מרמה נתונה לכמה פרשנויות... כעיקרון מרמה זוהי טעינת
טענת שווא. בעבירת גניבה נגדיר מרמה כאלמנט של אי יושר- אך זאת מכיוון
שנראה שכל גניבה גלום בה אי יושר ולכן זוהי נסיבה"
זה מראה יפה, שמרמה בעבירת גניבה לא כ"כ רלוונטית, אך ה"מרמה" בעבירה
שלנו היא קריטית, כי אילולא המרמה אין עבירה!
תשובות?! הצעות?! דעות?! בברכה, אי אפשר להיות מסובכים ממה שאנחנו כבר
עכשיו...