: בקשה לעזרה כספית ובמציאת עבודה עבור חברה - לצערי אמיתי, לא וירוס ולא ספאם...

[Limor Segev]

הי חברים, 

חלקכם חברים בקהילה של תקשורת מקרבת בפייסבוק וראיתם את הפוסט של ליאורה, מנהלת הקבוצה המקסימה והמסורה. עבור מי שלא מכירים, ועבור מי שלא קראו, אני רוצה למלא את בקשתה של ליאורה, ולבקש בשמה עזרה - 

למי שלא מתאים לקרוא את כל הטקסט המצ"ב שליאורה כתבה, אספר בקצרה שהיא גרושה עם שתי בנות, שלא מקבלת מזונות, לא מצליחה לפרנס את בנותיה, ושהגיעה למצוקה כלכלית נוראה, בלי שקל אחד לרפואה ועם המון חובות לבנק. מישהי כמוני כמוך שהשמיים נפלו לה על הראש. 

עם המון קושי רגשי, היא וחברים החליטו על מהלך של בקשת תמיכה - 

עזרה כספית (כל סכום יתקבל בברכה), עזרה במציאת עבודה - ליאורה נותנת תמיכה טכנית לעסקים, וכן מאמנת בתקשורת מקרבת, ואחרון חביב - עזרה להעביר את הבקשה הזו הלאה. 

אם מתאים לכם לעזור עם אחד הדברים או יותר - תבורכו. 

פרטי חשבון, פרטים על היכולות המקצועיות וכו' - כאן:

 http://pages-li-il.ravpage.co.il/campaign. 

שולחת חיבוק גדול לעצמנו, לאחרים סביבנו, ולמדינה המתוסבכת שלנו. 

וסליחה ממי שהמייל הזה הטריד אותו. 

לימור

מצ"ב הטקסט המקורי שפרסמה ליאורה בקהילת תקשורת מקרבת: 

אני לא יודעת איך אני הולכת לחצות את הפחד של לשתף את מה שאני עומדת לכתוב פה.

אבל קופצת למים, הגעתי לנקודת קצה, שממנה אני יכולה רק לצמוח, אבל.. לא יודעת איך.. מרוב שיתוק ודאגה.
סומכת עליכם, קהילת אנשי תקשורת מקרבת יקרים, שתוכלו להכיל אותי באמפתיה עמוקה. 
סומכת על עצמי לעשות את העבודה ולא לחיות מתוך בושה ואשמה עם כל מה שיעלה בדרך. 
אני משתפת כי זו הדרך שמצאתי יחד עם גליה ויואב לבנה, כדי לנסות לעזור לי להתאזן, כדי שאוכל לפעול מתוך מקום קצת יותר שקט.
רוצה לשתף אתכם שאני בלחץ, לא ישנה בלילות, מזמן כבר לא חייכתי וצחקתי באמת.. רק חיצוני.. אין קשר למה שקורה בפנים.. מותשת מדאגה כי.. אני בלי גרוש.. אין לי משאבים כלכליים יותר. אני מגרדת שקלים בשביל למלא קצת דלק.. אני נעזרת בחברים יקרים מאד (מהקהילה) והם קונים לי אוכל בחודשיים האחרונים. לא מצליחה לגמור את החודש.. רחוקה מאד משם. מרוויחה כרבע ממה שאני צריכה בשביל לחיות ובשביל להחזיר חובות.
אבא של בתי הבכורה לא משלם מזונות כבר כ- 3 שנים.. חייב לי כ 50,000 ₪. החוב שלי לבנק כפול מזה... ביום שביקרתי בבנק ודיברתי עם מנהלת הסניף, לא יכולתי להכיל את השיחה ואת הסכום מרוב בהלה. איך לעזאזל אני יוצאת מזה? ללא חסכונות. ללא רכוש. ללא ביטחונות. ללא יציבות. 
ביום חמישי הקרוב אני ניגשת לבקש סיוע משפטי כדי לתבוע הוצאה לפועל.. כל כך רציתי להימנע מזה. מה לא עשיתי כדי להיכנס אתו לדיאלוג ללא המוסד הזה באמצע. אבל הוא סירב. אז אין לי ברירה.. אתבע מזונות. בינתיים פרסו לי את החוב בבנק ל 5 שנים. וזה אומר לשלם כ- 2000 ₪ בחודש בנוסף להוצאות הרגילות. 
אני שוברת את הראש איך להרוויח יותר כסף, ברמה שאוכל לחיות בשקט.. רק רוצה לגמור את החודש. רק רוצה שיהיה לי כסף לאוכל, לשכר דירה, לחשבונות, לדלק.. שאוכל לקחת את הילדות לבלות מדי פעם. עשינו להם מנוי לבריכה (בעזרת הלוואה מאבא שלי) וזה מקום הבילוי היחיד שלהן לקיץ הזה. לא יכולה לצאת בשבתות לטיולים כי אין לי כסף לדלק. אפס אשראי בכרטיסי אשראי. נחנקת ולא מזמינה חברים, כי אין לי ממש במה לכבד.. כל גרוש מחשבת.. תחושה איומה.. ובעיקר הקושי, שאני לא רואה מוצא. 
רוצה לחיות בשקט, שלא לומר ברווחה (זו כבר כנראה מילה ממש מוגזמת בשבילי..)... 
אני כותבת ודופק לי הלב ממה תגידו? מה תחשבו עלי? כל השיפוטים שלי על עצמי צפים ועולים עכשיו... ולא חסר.. מנסה להיות בחמלה לעצמי. לזכור כמה אני נותנת לעולם ושבאמת מגיע לי לחיות בצורה מכובדת. לא רוצה להיות תלויה, לא רוצה יותר הלוואות. רוצה להרוויח את לחמי בכבוד ולדעת שהצלחתי. עובדת קשה, מסביב לשעון.. ולא מצליח לי 
ממממ.... לא מוצאת עוד מילים.. לא יודעת אם מצליחה להעביר לכם את תחושת החנק והמועקה. 
לגליה וליואב היה רעיון בשבילי. כשגליה העלתה אותו בפניי, לקח לי יום שלם להירגע.. כמה דברים עולים כשמפגישים אותי עם אפשרות לחשיפה. לא פשוט בכלל.
הרעיון שלהם היה להרים קמפיין תרומות, שיעזור לי לכסות את החוב בבנק, כדי שלפחות הזירה הזו תהיה שקטה... (אתם עדיין איתי??).. לבסוף, מתוך מקום כואב, אבל מתוך בחירה לעזור לעצמי, נעתרתי להצעה, והחלטתי שאני מעזה לבקש עזרה! 
המקום שמניע אותי בעיקר לעשות את זה, זה כמה דברים:
1. להקל עלי
2. ללמוד לבקש
3. לצאת מאזור הנוחות שלי ובגדול
4. ללמוד על עצמי עוד.. למצוא פתרונות שאולי אוכל בעתיד לתמוך באחרים..
5. למתוח עוד את שריר התעוזה ולהפריד את מה שעלולים לחשוב עלי.. 
6. לדאוג לביטחון הקיומי של הילדות שלי.
חשבנו ובדקנו כל מיני דרכים לתרומה, ובסופו של דבר החלטנו שנפרסם מכתבים לאנשים שאנחנו מכירים, נוסיף בהם כמה מילים אישיות, ונשגר לעולם. עם בקשה להמשיך את זה הלאה, לחברים של חברים.. עם מילים אישיות כדי שייגע בלב של אנשים ואולי יסכימו לעזור ולתרום מנדיבות לבם, אם יוכלו, כמה שיוכלו..
אז הנה הבקשה שלי (מתהפכת לי הבטן..)
אודה מכל הלב לתרומה כספית ע"פ רצונכם ויכולתכם, כדי לעזור לי לסגור את החוב שלי.
פרטים נוספים בקישור הבא:
http://pages-li-il.ravpage.co.il/campaign
אני פתוחה לעוד רעיונות, אם יש לכם, אשמח ואודה עד מאד. 
אני רוצה להודות מכל הלב ואין לי מילים לגליה לבנה על הנתינה האינסופית ותמיכה המדהימה בימים האלה, ליואב לבנה על הגב ברקע, ליעל בריסקר על שיחות אמפתיות, להילה דוד על הנדיבות, ליעל ארבל על ההכוונה המקצועית והאמפתית, ליעל טומשין ולאלה חורי על העזרה עם הקניות, לליאורה בן שמחון ויעקב אנגר המהממים, שקוראים אותי בין השורות ולעוד אי אילו שאולי עוזרים לי ואני אפילו לא יודעת מי הם..
הודיה לכולכם על ההקשבה.
מנסה לנשום לרווחה... 
ליאורה