תודה לך טל. אני כבר רעבה!
תודה גם על האירוח הכ"כ חם, מזמין וצימרי (הבית שלך תמיד מזכיר לי צימר – פינוק!)
הדרך חזרה היתה עבורי הרפתקה, שב"ה הסתיימה בטוב:
בדרך נתקענו (ברכב של ענת, יחד עם חגית ומאירה) בפקק אינסופי בגלל תאונה, ולפי הווייז- ההגעה המשוערת למבשרת (שם חנו הרכבים מירושלים) – היתה בסמוך מאוד לכניסת השבת, ומרגע לרגע היא אף הלכה והתאחרה... לא ידעתי מה לעשות. הרי ממבשרת – מביתה של ענת - יש עוד דרך נוספת לירושלים... בדמיוני כבר רצו תסריטים שונים לאיפה אני הולכת לבלות את השבת.
מסביבי ראיתי רכבים עם משפחות דתיות, גם כן תקועות בפקק. יצאתי מהרכב של ענת וחברתי לאחד מהם, בהנחה שנסיעה ישירה לירושלים תגביר את סיכויי להגיע לפני השבת.
ואכן, מאותו הרגע שהפקק השתחרר לבסוף (זה נראה כמו נצח!!!) הנהגת נתנה גז בצורה כ"כ מפחידה, שכבר לא היה אכפת לי להגיע אחרי כניסת השבת, העיקר להגיע בשלום... שלא לדבר על זה שהיא שמה ברקע מוזיקת דיסקו-זומבה רועשת עם רמקולים צמודים לי לאוזן...
העיקר שלבסוף הגענו בשלום, ואפילו לפני שעת השקיעה. ירדתי מהרכב בהזדמנות הראשונה שיכולתי, ברח' שמואל הנביא, בלב שכונה חרדית. מסביבי המוני אדם לבושים שחורים בדרכם לבית הכנסת, ואני עומדת (בגשם שהחל מטפטף) לבושה ג'ינס, מנסה לעצור מונית...
בשעה 16:35 (לפני השקיעה!) נכנסת הביתה. נרות השבת דולקים, בן זוגי והילדים עומדים לצאת לבית הכנסת, ואני מתפרצת בבכי. ברוך אתה ה' שהחיינו, קיימנו והגענו לזמן הזה!
תודה לכן ענת, מאירה וחגית על הדאגה הכנה.
ואני שמחה שהמפגש היה כ"כ ממלא ומשמעותי שהחוויה המפוקפקת של הדרך חזרה (החל מהרגע של הפקק) היתה שווה את זה!!
שלכם,
בברכת שבוע טוב,
שירה
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'nvc-tikshoret-mekarevet-aminadav' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל nvc-aminadav...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.