נטפי שפיות 145 כ"ז ניסן תשפ"א

[bdb...@gmail.com]

כ"ו ניסן תשפ"א

השלום והברכה

בכל הזדמנות כאשר אני שומע מאדם פרטי או קורא מאמרי רבנים ובעלי השקפה פרשנות בשאלה  מה היו סיבות ההשגחה העליונה להטיל צרה על עם ישראל כגון הקורונה באה בגלל ... המלחמה באה מחמת ... [בדרך כלל התשובה 'צניעות הנשים'] תגובתי הקבועה היא: אם אתם מבינים את דרכי ההשגחה אולי תסבירו לי סוף סוף מדוע הייתה השואה?

  הנוסח הנכון לשאלה זו הוא:  מה אפשר ללמוד מהאסון והצרה שבאה עלינו או מה יש לתקן כדי שיסיר הקב"ה את הצרה מאיתנו  -

כמבואר ברמב"ם [הלכות תעניות] : מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.

אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.

הנוסח הנכון הוא א"כ: לשם מה ולא מדוע כי אין אנו מבינים את דרכי הנהגת השם בעולם. על ההבדל בין הנוסחים ובכלל על אמונת 'ההשגחה' אי"ה ארחיב אי"ה  בנטפי הבא..

כהקדמה לכל האמור אני שולח מאמר שכתבתי כאן לפני כארבע שנים על השאלה שנשאלה אז בתקשורת החרדית, מדוע אצל החרדים אין 'יום השואה משלהם או מדוע לא מדברים כמעט על השואה במוסדות החינוך החרדיים. המאמר בזמנו עורר תגובות רבות לכאן או לכאן.

לשיפוטכם.

בברכה