נטפי שפיות 138 סוכות תש"פ

[bdb...@gmail.com]

בס"ד

ערב סוכות תש"פ.

מועדים לשמחה.

עיקרו של מייל זה להודות לכל התורמים לקופת הצדקה 'יד לפרנסה'. חבל שאינכם יכולים לראות את התלהבות הילדים שקנו להם בכסף זה ביגוד או הנעלה חדשה לחג הסוכות ואת אושרן של האימהות לראות את ילדיהן שרגילים כל השנה ללבוש בגדים משומשים 'יד שניה', מאושרים מפריט הלבוש החדש שקיבלו לחג.

תזכו למצוות.

v     

בקובץ המצורף שילבתי גם טורים קלילים שנכתבו בשנים קודמות הנוגעים לימים אלו עם מקצה שיפורים,  לקחתי לעצמי חרות לעשות כך כי שוב מצאתי שגם הרעיונות 'במחשבה' שהתפרסמו בציבור שלנו לקראת מועדי תשרי חזרו על עצמם כבכל שנה כבר, כמעט ולא תמצא בהם חידוש מרענן ומאתגר חשיבה. 

v     

ואגב אעיר, מפעם לפעם אני מקבל הערות הטוענות כלפיי שחלק מהטורים המרכזיים הנכתבים 'בנטפי' גם אם הם חדשים, רבים מהם  דנים בנושאים ותיקים שנטחנו כבר כאן עד לעייפה [אצלם].

שתי תשובות באמתחתי א. כאותו רב אמריקאי שהתבקש ע"י נשיא בית הכנסת להפסיק לדבר על חובת שמירת השבת בכל דרשה ולהחליף נושא, ענה לו הרב, כשאראה שאכן הקהל מפסיק לחלל שבת אעבור לנושא חדש. אף אני אומר, כל זמן שהמתח בין קבעון להתחדשות ימשיך, וככל שהאמונות ההזויות בסגולות וההבטחות השקר יימשכו, כל זמן שההתנהלות הציבורית בנושאי צבא, פרנסה, והתנהלות הפוליטית המתנשאת לא תשתנה ותמשיך להרוס כל חלקה טובה, אפרק את תסכוליי בכתיבת 'נטפי' גם בנושאים חבוטים אלה .

ובאותם מעירים אנקום קלות ואשיב תשובה נוספת להערתם זו באמירה מחויכת שגם אותה כתבתי כבר בשנה שעברה:

בסיום השיעור שואל אותי תלמיד בדבר דרשת חז"ל  " אשר אנוכי מצווך היום ... - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאילו קבלתם אותם היום מהר סיני"

שאל התלמיד: " מה העניין להתייחס לתורה ולמצוות כל פעם כאילו הם דברים חדשים? הוא מותיב לה והוא מפרק לה: כי כשאתה מתייחס אליהם כאילו הם חדשים אתה שוב מעיין בתכנם ובכל פעם תמצא תובנה חדשה דבר שלא יקרה אם תתייחס לדברים כישנים ונדושים.

-         תלמיד : נראה לך הרב ההסבר הזה?

-         אני: פירוש נכון.

-         תלמיד:  אם כן רציתי להגיד לרב שוב הסבר נאה, מה ההסבר על דרשת חז"ל בכל יום יהיו בעינך כחדשים......  

v     

ובכל זאת סנסן אחד קטן בענייני פוליטיקה.

הלצה דרוביאנובית מספרת על חבר לספסל הלימודים בישיבה שהלך פעם לבקר את חברו ששימש כרב בעיירה קטנה בליטא. כשהגיע לעיירה שאל את אחד התושבים היכן גר הרב? עיקם הלה את אפו ואמר על הרב אתה שואל? הרב הזה הוא כלומניק כל תושבי העיירה מחכים לרגע שיתפטר, אך אם שאלת לך ימינה ואח"כ שמאלה ותשאל שם באיזה רחוב להמשיך. כשהגיע ושאל, שוב החמיצו פניהם של הנשאלים על הרב אתה שואל? אולי תשכנע אותו להפסיק להציק לנו שיעוריו משעממים, פסקיו תמוהים...  רק גידופים שמע החבר כל הדרך אל הרב.

כשהגיע לבית הרב קונן הרב בפניו על שמשכורתו זעומה העוני מכה בו ובקושי רב הוא מצליח להביא מזור ותרף למשפחתו. זאת ועוד, הקהל עויין אותו ולא שומע להוראותיו וכו' וכו'.

שאל אותו החבר, מדוע א"כ שלא תעזוב ותמצא לך פרנסה אחרת? - השיב הרב בתרעומת וכבוד הוא כלום בעיניך?

נזכרתי במעשיה זו כששמעתי את תשובתו של חבר כנסת חרדי כשבזעם אצור שאל אותו מראיין ברדיו מדוע מתעקשות המפלגות החרדיות שלא לאפשר תחבורה ציבורית ופתיחת מרכולים בשבת בערים חילוניות? – אנחנו מחויבים לשמור על כבוד השבת והיהדות! השיב חבר הכנסת.

בברכת מועדים לשמחה.