בשנים האחרונות חל מהפך משמעותי במענים הטכנולוגים הניתנים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, המאפשרים לתלמידים מימוש פוטנציאל ותפקוד אפקטיבי במסגרת הכיתה.
גם לתלמידים עיוורים ולקויי ראיה יש מגוון רחב של אמצעים המאפשרים להם להתגבר על לקות הראיה ולהשתמש בחומרי למידה ככלל התלמידים בכיתה, לדוגמא : טלויזיה במעגל סגור - המאפשרת הצגת חומרי למידה על מסך מוגדל(נייח ונייד), אמצעים קוליים כגון MP , מחשבון מדבר, מערכות ממוחשבות המתחברות ללוח הכיתה ומשדרות למחשב הנייד את הכתוב על הלוח וכו'.
מסגרת התמיכה בתלמידים ליקויי ראיה ועיוורים נכנסה השנה למהלך קליטת אמצעים מתקדמים בינהם : ערכה טכנולוגית לעיוור : הכוללת צג בראייל המחובר למחשב נייד כאשר כל המידע המופיע על מסך המחשב מתורגם על הצג לכתב בראייל, כך יכול התלמיד העיוור לקרוא טקסטים, דפי עבודה, דפי אינטרנט וכו' הנשלחים ע"י המורה או מופיעים באתרים השונים ולהשיב למורה ע"י הקלדה עייורת כך שהיא יכולה לקרוא את תוצריו. ערכה לתלמיד לקוי ראיה הכוללת מחשב נייד ומצלמה המחוברת אליו באופן חיצוני- המצלמה מאפשרת יצירת זום על הלוח ועל המורה (תוך שליטה של התלמיד ברמת ההגדלה) וכן יכול התלמיד לכוון את המצלמה לספרי הלימוד ולראותם מוצגים בהגדלה על מסך המחשב האישי. המצלמה מאפשרת לתלמיד לצלם את הכתוב ולשמור אותו כקובץ תמונה במחברות אלקטרוניות - וכך מלבד שהתלמיד משמר ידע באופן מאורגן וסדיר הוא הופך לכוכב הכיתה וכולם נעזרים בו להשגת החומר הנלמד.
עבודה בסביבה זו דורשת הקנייה טכנולוגית משמעותית לעבודה בסביבות מתוקשבות, היא דורשת שליטה מלאה בהפעלת המכשור והסביבה הן מהמורה והן מהתלמיד.
להלן האתגר : בצוות המורות שלי עובדות מספר מורות שכישוריהן בתחום הטכנולוגי נמוכים מאוד. מורות אלו מגלות רתיעה מהכנסת סביבות למידה חדשניות ומביאות את כל הצידוקים האפשריים לשמירה על הוראה מסורתית. מורות אלו נמנעות מפנייה להכשרה בנושא וכרגע יתכן שתלמיד יקבל מכשור חדשני ואילו המורה אינה מסוגלת לתת לו מענים מיטביים.
הצד של המורות - "אני כבר לא בגיל שאפשר ללמוד", "אין לי את היכולת" , "התלמידים למדו והצליחו עד עכשיו גם בלי אמצעים טכנולוגים , האמצעים המסורתיים הראו הישגים," "לתלמיד ברבה בעיות הוא לא מסוגל..."
הצד של ההורים - ההורים מאוד מעודדים מתן מענה תקשובי ויש להם שאיפה שהתלמידים יקבלו ציוד מתקדם ומענה פדגוגי שיאפשר לתלמידים התפתחות טכנולוגית משמעותית.
מנהלי המסגרות אף הם מעודדים מענים טכנולוגים. לאור כניסתם של כל המסגרות לתקשוב המאה 21 יש ציפייה שהתלמידים יקבלו מענה הולם וברגע שהמורה התומכת בתלמיד איננה מסוגלת לתת מענה מעיין זה מנהלי ביה"ס אינם מביעים שביעות רצון.
הדילמה מבחינתי היא כיצד להוביל את אותן מורות להיפתח לתחום הטכנולוגי, לאפשר הכשרה בתוכנית אישית ולהוביל אותן למצב שבו הן יוכלו לתת מענה הולם ומקצועי לתלמידים בראייה חדשנית ויצירתית ולא טכנית.
הצבתי יעד במפגשי המליאה בשנה הבאה לעסוק בהטמעה של השימוש בציוד הטכנולוגי והסביבות המתוקשבות, ההשתלמות נבנתה באופן מדורג ובקבוצות על פי רמת התפקוד של המורות בכדי למנוע מצבי תסכול.
כמו כן אני משתדלת להשתמש בדרכי התקשורת שלי עם המורות בסביבות מתוקשבות ואינטרקטיביות המחייבות אותן ללמוד בכדי שיוכלו לקחת חלק.
המסר שמועבר הינו שזו המציאות ועליהן לחתור להתאים עצמן אליה עם כל הסביבה התומכת בהן כמורות.