דבר תורה - פסח
shalomi eldar
פסח - מעמד ההתחדשות והתיקון
ארבעה מעמדים גדולים של קרבן הפסח מתוארים בנ"ך - בכניסה לארץ בימי יהושע, בימי חזקיהו המלך, בימי יאשיהו המלך ובימי שיבת ציון בעזרא. מה המשותף לכולם ומה מייחד כל אחד מהם?
פסח מתחדש
נראה שכל אחד מהפסחים הגיע לאחר תקופה בה הקרבתו הופסקה. בפסוקים הקודמים לתיאור פסח יהושע (ה, י) מתואר מעמד של ברית לכל העם שלא נימולו במשך המסע במדבר, ועקב כך גם לא הקריבו קרבן פסח אחרי השנה השניה. פסח חזקיהו (דברי הימים ב ל, א) מתרחש אחרי תקופת מלכותו של אחז אביו, עליו נאמר (שם כח, כד): "וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה'", מה שמנע ככל הנראה את הקרבת קרבן הפסח יחד עם שאר הקרבנות.
פסח יאשיהו (שם לה, א) נעשה אחרי מלכותם של מנשה סבו ואמון אביו שחיללו את המקדש והציבו בו עבודה זרה. הם השכיחו את התורה מישראל עד כדי כך שיאשיהו עצמו מוצא ספר תורה במקדש ונראה שאינו מכיר אותו! מסתבר שגם בשנות מלכות מנשה ואמון לא הקריבו את הפסח במקדש באופן סדיר. פסח עולי בבל נחגג עם סיום בניית הבית בג' באדר (עזרא ו, טו) והוא הפסח הראשון מאז חורבן הבית.
נמצא שהמקרא מתאר פסחים שבכל אחד יש חידוש של הברית בין עם ישראל לקב"ה. כל אחד מהם מתרחש בסוף תקופה של משבר וריחוק, ונדרשת מחויבות מחודשת שבאה לידי ביטוי במעמד לאומי של קרבן פסח. אין מתאים יותר מקרבן הפסח לכך - זהו קרבן שבא להכריז שאנו עבדי ה'. ולכן חידוש הברית עובר תמיד דרך קרבן הפסח. אלא שבכל אחד מהפסחים היה תיקון למשבר המיוחד של אותו הדור. נבחן עתה כל אחד מאותם פסחים ונראה מה נדרש היה לתקן בו וכיצד נעשה אותו התיקון.
פסח יהושע - האמונה
בפסוק שלפני התיאור על כך שבני ישראל עשו את הפסח בגלגל, אומר הקב"ה (יהושע ה, ט):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם!
מהי "חרפת מצרים"? הפסוקים הקודמים מסבירים מדוע לא נימול דור המדבר (שם ו-ז):
כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי... אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה', אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ... וְאֶת בְּנֵיהֶם... הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ.
אלא שאם כן, מהי "חרפת מצרים"? הרי במצרים מלו ורק במדבר לא מלו ולא קיימו את הפסח! נראה שיש לקשר את זה לעניין המרגלים המוזכרים בפסוק. כך הגיבו העם לדברי המרגלים (במדבר יד, ד):
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה!
"חרפת מצרים" היא הרצון לשוב ולהשתקע במצרים במקום להכנס לארץ ישראל. עד שעם ישראל לא נכנס לארץ על מנת לכבוש אותה לא בוטלה האפשרות הזאת. זה תלוי באמונה ביכולתו של הקב"ה לגבור על עמי כנען, ולכן אחרי מעבר הירדן הקב"ה מצווה על המילה והפסח שמבטאים את הברית, ומתוכה האמונה בה' שעומדת מעל הנסיבות הטבעיות. המובן העמוק של הבקשה לשוב למצרים הוא חוסר האמונה בכך שהברית תצלח את האתגרים האלה. פסח יהושע בא לתקן את משבר האמונה של המרגלים.
פסח חזקיהו - עבודת המקדש
כפי שראינו אחז סגר את דלתות בית ה'. חזקיהו בנו פועל מיד לתקן זאת (דברי הימים ב כט, ג):
הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה' וַיְחַזְּקֵם.
חזקיהו מתחיל במבצע לטיהור המקדש והחזרת העבודה באופן המהיר ביותר. הוא מכריז על עשיית פסח למרות שאין מספיק זמן לקיים אותו בטהרה. הוא קורא לשבטי ישראל שנמנעו עד אז מלעלות למקדש, וניכר שכל המאמצים שלו מרוכזים בהחזרתו של המקדש להיות מקום מרכזי אליו נשואות עיני העם כולו. בתום המעמד הגדול מוסיפים העם שמחה של שבעת ימים נוספים שמתוארת כך (דברי הימים ב ל, כו):
וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם.
ואכן, גם בחנוכת הבית בימי שלמה נוספו שבעת ימי שמחה (מלכים א ח, סה). נראה שזוהי מעין חנוכה מחודשת למקדש, כי פסח חזקיהו בא לתקן את הזנחת המקדש ולהחזיר אותו למקומו המרכזי.
פסח יאשיהו - סילוק עבודה זרה
פסח יאשיהו מוזכר בספר מלכים כחלק מהפעולות הנרחבות שלו לביעור העבודה הזרה, בעקבות מעשי סבו מנשה שעבד עבודה זרה והפיץ אותה בכל מקום ואף במקדש עצמו (מלכים ב כא, ז). בניגוד לפסח חזקיהו פסח זה נעשה בטהרה ובצורה מסודרת. מנשה הכניס את העבודה זרה והטומאה לתוך המקדש, התיקון הוא דווקא להקפיד על טיהור המקדש מהטומאה והארץ מהעבודה זרה.
פסח זה מתואר בתיאורים מפליגים אף יותר מזה של חזקיהו (מלכים ב כג, כב):
כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים... וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה.
הרלב"ג מסביר שבכל התקופות היו במות או עבודה זרה שהעיבו על הפסחים, בפסח זה היתה היענות לקריאתו של יאשיהו לתשובה, וביעור של הבמות. פסח יאשיהו בא לתקן את העבודה הזרה וטומאתה.
שבי ציון - שמירת התורה
הפסח של שבי הגולה סמוך לחנוכת בית שני, צנוע בהרבה משני קודמיו בבית ראשון (עזרא ו, כא):
וַיֹּאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גּוֹיֵ הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לַה'...
בשונה מהטהרה מעבודה זרה בפסח יאשיהו, כאן מדובר על הטהרות במובן ההלכתי. הרב קוק בחיבורו "למהלך האידיאות בישראל" מסביר שזהו מאפיין של בית שני לעומת בית ראשון. בבית ראשון שלטו "האידיאה האלקית" ו"האידיאה הלאומית" - הכלל ויחסו לקב"ה מתוך חיבור ישיר להתגלות במקדש. הכח הזה הגיע לביטויים טמאים של עבודה זרה, ואז היה צורך בשבירת המסגרת הלאומית, ביטול הכח של האידיאה האלקית, ומעבר ל"האידיאה הדתית" שמתבטאת בהקפדה על המעשים הפרטיים של היחיד. זוהי תחילת תקופת תורה שבעל פה שהמייצג הגדול שלה הוא עזרא בראש אנשי כנסת הגדולה.
פסח עולי הגולה מבוסס על המחויבות החדשה להליכה בדרכי התורה וההלכה באופן מעשי.
פסח העתיד לבוא - מה תיקונו?
אין זה מקרי שארבעת התיקונים נעשים דווקא בקרבן הפסח. בקרבן הפסח ביטא עם ישראל את האמונה בקב"ה מול פרעה - זה התיקון של יהושע. המקדש עומד במרכזו של קרבן הפסח ומחייב עלייה לרגל - זה התיקון של חזקיהו. קרבן הפסח מבטא התרחקות מהעבודה הזרה של מצרים - זה התיקון של יאשיהו. בקרבן הפסח יש הרבה מאד הלכות ופרטים, עד כדי כך ששואלים ודורשים בהלכות הפסח שלושים יום קודם הפסח - זה התיקון של עולי הגולה.
בעוונותינו אנחנו בתקופה הארוכה ביותר בהסטוריה בה בטל קרבן פסח. כשנזכה בע"ה לבית שלישי, מסתבר שנקיים מעמד פסח גדול לחידוש הברית. מהו התיקון המיוחד אותו נצטרך לבטא במעמד זה? אם נחשוב על הסיבה בגללה חרב בית שני ואנחנו מנועים מלהקריב קרבן פסח כל כך הרבה זמן, נבין שהמעמד הזה יצטרך להתמקד בתיקון שנאת חינם. ואין מתאים יותר מקרבן הפסח לכך (שמות יב, ג-ד):
וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת.
אם אין מספיק אנשים במשפחה בשביל לאכול את כל הקרבן - מזמינים את השכנים. יש גם דין שאסור לעבור מחבורה לחבורה. ר' אשר וייס שליט"א הסביר שאם ניתן היה לעבור, כל אחד שלא מסתדר עם בני חבורתו "ישבור את הכלים" ויעבור לחבורה אחרת. התורה אומרת - לא עוזבים! ואם לא מסתדרים - תעבדו על זה עד שזה יסתדר. כשנעמוד בכך נזכה בע"ה למעמד של קרבן הפסח מתוך אחדות ואהבה.
חג שמח,
שלומי
דבר התורה מוקדש לע"נ אביתר אביבי ז"ל