זריקת עידוד שיתוף של רעיונות לפרוייקטים

[Netanel weil-נתנאל ווייל‎]

לק"י

בתקופה האחרונה היו הרבה דיבורים בתוך הגרעין רציתי לשתף אתכם מעט (לא בתור בלוג) עם מה שהגרעין חווה בחודשים האחרונים.

בראש ובראשונה חווינו בקושי עשיה אבל תהליך של הבנה שלא די רק בלימוד ובעמקה בדברים כי ישב"גים הם יכולים להעביר לעצמם.

מפה צריך לקחת צעד קדימה. צעד רציני ואמיתי לקראת עשיה קבועה ומתוך הבנה של המשמעות של הדברים.

לא עשיה גרנדיוזית, אפשר גם קטנה, אך כזו שמשנה את העולם - גם אם זה עולם קטן, עולמו של אדם אחד.

אבל, בשביל לעשות את זה אי אפשר לפנות רק לאחד.

החבר'ה הבינו, או כך נדמה, שהמושכות בידיים שלהם ואף אחד לא יעשה את העבודה בשבילם כי אם הם בעצמם.

אז חשבנו וניסינו וקיבלנו מהסביבה זריקות עידוד רבות, זריקות שהגיעו בבת אחת, בהיסח הדעת.

המחנה גרעינים (למרות שהיינו קצת) וההתחדשות בתוך הגרעים וקביעה ברורה שלהם של מה שהם רוצים מהגרעין הם רק חלק.

הרבה זה דווקא מגיע מהחזרה ללימודים ולמסגרת אחרת שמייצבת את היום, אלול ור"ה - ובקיצור לוח השנה.

יש גם אנשים שמשפיעים בלי ידיעה, אם זה אייל שעזב שאם השפיע עליהם כשהיה אז גם בעצם העזיבה שהבינו שהזמן עובר ולא מחכה.

זו גם ההתלהבות מקומונרית שהיא בוגרת גרעין (נעמה).

הענין הוא שאחרי כל זה החבר'ה חשבו על רעיון והתחילו לברר איך לעשות את זה אך הגיעו למסקנה שהוא לא שייך.

החבר'ה חשבו לפתוח פרוייקט של "סלים על גלגלים" על המשקל של "גברת עם סלים" במחנה יהודה.

הרעיון היה, בשיתוף פעולה עם ההורים, ליצור רשימה מתי ההורים יוצאים לקניות ואיפה (ויותר מאוחר כשיש בסיס לפתוח את זה לעוד מבוגרים).

לאחר שיודעים מי הולך איפה להודיע, דרך הרווחה והממונים, למי קשה להתנייד ולהציע עזרה בסחיבת הסלים ובהגעה למרכזי הקניות.

מדובר פה בעיקר על קניות לקראת שבת.

נכון, יש גם את האופציה של קניה דרך האינטרנט אבל לא לכולם זה נגיש, במיוחד לגימלאים. לכן, הוצע בהיקשר הזה גם לעזור להם להיות עצמאיים ברשת ולדעת איך עושים את זה.

דבר שגם מחזק את הקשר עם בני הגיל השלישי (אפרופו חיזוק הקשר בין הדורות, מה שדובר עליו באזור פסח בעקבות ריבוי סקירת האלימות של הנוער).

הפרוייקט התגלה כלא רלוונטי בעיר, או כך נמסר לנו.

מה שמדהים בזה שזה לא הוציא לחבר'ה את הרוח מהמפרשים אלא הגביר את הרצון לפעול ולעשות.

כרגע החבר'ה הציבו לעצמם יעדים לקביעת פרוייקט קבוע והתחלת הביצוע שלו.

עד אז הם התחילו ליצור קשרים ובעזהי"ת דברים מתקדמים.

במקביל החבר'ה העלו רעיון לעזור עם בניית סוכות למי שלא יכול (וכמובן לעזור לקשט - הרעיון זה להכין קישוטים שהגרעי יכין יחד עם המדריכים והחניכים).

ב"ה, עוד לפני פירסומים כשהחבר'ה מריצים את הצורה שבה זה יתבצע בפועל, כבר מישהו אחד פנה אלינו וביקש לתרום כסף למען הקישוטים אך גם את העזרה הפיזית עם צריך.

ב"ה על כך, כי גם מישהו פנה אלינו שנעזור בבניית סוכה.

יש הורים של הגרעינרים שמודעים לזה ומוכנים להירתם גם כן (בסוף, רוב הגרעין כרגע הוא של בנות).

ומה קורה אם למישהו אין סוכה? עוד נגיע לזה בעזהי"ת. רעיונות יתקבלו בברכה.

ההירתמות של ההורים, זה שהרעיון יעזור ולו למישהו ושיש מישהו מבחוץ שרוצה לעזור עשו את שלהם וגם כן נתנו תמריץ.

עוד דבר שנתן תמריץ זה מה שהם חושבים עליו וניסו לשבור את הראש במהלך החודשים האחרונים - יצירת קשר עם יהדות התפוצות.

לא משהו מסובך, אלא יצירת התכתבות עם יהודי התפוצות.

ב"ה המיזם של המדרש לענייני ירושלים והתפוצות גם כן עשה את שלו מבחינת תמריץ.

בנוסף, בעקבות הפרסום בפייסבוק ששירה העלתה (עם התעודה לשומרים באוניברסיטת בר אילן) החבר'ה החליטו לעשות משהו דומה לאנשים השקופים אצלם בישיבה התיכונית ובאולפנא.

במקביל עובדים מול חברי מועצת העיר לעשות אירוע הוקרה עירוני לפצועי צה"ל, למרות שזה נעשה במקביל לתקופת הבחירות, ודווקא בגלל זה.

אז נכון יש פה עוד לאן להתקדם, ורוב העשיה, החשיבה, הבירור והבניה נעשה בשבועיים האחרונים, אבל על מה שיש אומרים ב"ה.

יש ב"ה סוג של התלהבות מחודשת בגרעין.

מעין התחלה חדשה.

רעיונות חדשים שחלקם נכתבו וחלקם עוד בתהליכי חשיבה.

אני לא יודע אם מה שכתבתי (מתוך הרעיונות השונים של החבר'ה) יהיה שייך יותר באזור שלכם או לא, אולי הוא יתן בכלל כיוון של חשיבה מחודשת ופרוייקטים אחרים.

בכל מקרה, מקווה שזה עוזר.

מחילה על האריכות או אם זה לא רלוונטי למישהו.

שבת שלום,

נתנאל