העבר: עדכון מבית המדרש להלכה בהתישבות - אמונת אי"ש
avigail50
בס"ד, תשרי תשע"ו
שלום וברכה
להלן מספר עדכונים:
· פירות, ירקות וגרגרים שבמהלך חודש תשרי יתחילו להגיע לשווקים מגידולי שמינית:
o קומקווט – י"ב תשרי תשע"ז.
o פקאן - ל' תשרי תשע"ז
סוף זמן הביעור לפירות
לימון – א תשרי תשע"ז
· ברכת שהחיינו בראש השנה
o בקידוש ליל שני של ראש השנה נוהגים להניח פרי חדש ולכוון בברכת שהחיינו שבקידוש גם על יום טוב של ראש השנה וגם על הפרי החדש. הטעם שעושים כן הוא כדי לצאת ידי הדעה הסוברת שהיום השני של ראש השנה אינו חייב בברכת שהחיינו מאחר שכבר בירכו אותה אתמול ביום הראשון (שו"ע סי' ת"ר ס"ב).
o גם נשים הנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות [ביום השני - לאחר צאת הכוכבים!], יש להן להסמיך את הדלקת הנרות לקידוש ולכוון בברכת שהחיינו [שבשעת ההדלקה] גם על היום טוב וגם על הפרי (מטה אפרים סי' תקצ"ט ס"ט).
o מברכים שהחיינו על כל פרי המתחדש מעונה לעונה [ובכלל זה פירות מבושלים כגון חבושים], ואילו על פירות המצויים כל השנה אין מברכים (שו"ע סי' רכ"ה ס"ג וס"ו).
o פרי שעדיין לא אכל ממנו בעונה זו, יכול לברך עליו אף אם כבר נמצא הפרי בשוק זמן רב, לכן אפשר לברך על כל פירות הקיץ שעדיין לא אכל מהם [וכגון אבוקדו, אפרסמון, דובדבן, מנגו, קיווי, שזיף וכיוצא באלו].
o יש הנוהגים לברך שהחיינו בר"ה על פרי הרימון, אולם הנוהגים לאכול רימונים בליל ר"ה הראשון (כמובא ברמ"א סי' תקפ"ג ס"א), כמובן שאינם יכולים לברך עליהם שהחיינו בלילה השני. והוא הדין לעניין תמרים לחים שאכלו מהם בלילה הראשון (כמובא בשו"ע שם).
o אם צריך לברך שהחיינו על פרי כלשהו בלילה הראשון, לא יכוון לפוטרו בברכת שהחיינו שבקידוש, אלא יברך עליו בנפרד (מנחת שלמה סי' כ').
o אין לאכול בר"ה דברים חמוצים (משנ"ב סי' ת"ר סק"ד), לפיכך לא יברך שהחיינו על פירות הדר [כגון תפוז או קלמנטינה] אם הם עדיין חמוצים. כמו כן יש נמנעים מלאכול ענבים בר"ה (משנ"ב שם).
o יש לאכול מהפרי מיד בגמר הקידוש עוד קודם לנטילת הידיים לסעודה (מטה אפרים סי' ת"ר ס"ו), ויש הנוהגים לאכלו בתוך הסעודה [וכן נהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל].
o רבים נוהגים שכל בני הבית טועמים מהפרי החדש, אולם מצד הדין די שיטעם ממנו המקדש בלבד (מטה אפרים שם).
o אף כשאוכל מהפרי קודם לנטילת ידיים, אינו צריך לברך עליו ברכה אחרונה, אלא אם כן אכל ממנו שיעור כזית וגם אין בכוונתו לאכול עוד במשך הסעודה מפרי זה או מפירות אחרים שנתכוון לפוטרם בברכת בורא פרי העץ שבירך על פרי זה.
· חוברת לתלמידים הלכה למעשר - לאור ההצלחה הרבה בשנים עברו של לימוד תרומות ומעשרות בבתי הספר לבנות הקדימו רבים מהמוסדות ורכשו את חוברת הלימוד 'הלכה למעשר'. בעזרת חוברת זו לומדות התלמידות הלכות תרומות ומעשרות בצורה יסודית ומעמיקה.
עלות החוברת סמלית - 7 ש"ח בלבד. כל מורה זכאית לקבל בחינם את המדריך למורה. למוסדות הלימוד בירושלים יינתנו חוברות הלימוד ללא עלות בהזמנה מראש – בסיוע ובשיתוף עיריית ירושלים.
כיתה שהזמינה את החוברות זכאית לבקר במרכז הלמידה 'אמונת ארץ' במחיר מוזל .
לפרטים ניתן לפנות למזכירות בית המדרש טל' 02-6488888
· יצא לאור תלמוד ירושלמי תרומות ח"א פרקים א- ה' חדש!!!
להזמנות ניתן לפנות לבית המדרש בטלפון 026488888
מתוך שאלות שנשלחו ל"שאל את הרב" באתר בית המדרש להלכה http://bhl.org.il/
שאלה
- אם יש לפניו פירות הקדושים בקדושת שביעית ופירות שאינם קדושים
בקדו"ש כגון פירות חו"ל, אם יש להקדים בברכת הנהנין את פירות השביעית?
תשובה - לאותם דעות שיש
באכילת פירות שביעית מצוה, הרי אכילת מצוה קודמת. אמנם לדעת מרן החזו"א
זצוק"ל שאין באכילה מצוה, יש לעיין אם יש להקדים אכילת פירות שביעית. לא
מצאנו כמעט נידון בברכת הנהנין שיהיה חייב להקדים פירות א"י לפירות
חו"ל, ואדרבה מין שבעה הגדל בחו"ל קודם לברכה לפרי שאינו משבעת המינים,
אפי' שגדל בא"י (ויש לעיין מה שדנו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש מצוה להדר
אחר אתרוג מארץ ישראל. ראה שו"ת נפש חיה סי' ב' וד' ושו"ת ביכורי שלמה
קונטרס בענין אתרוגי א"י, וכן מ"ש הרה"ג ר"א שלנגר בהליכות
שדה). ובתשובות הגרי"ח זוננפלד (מהדורת קרן ראם סי' נ' עמ' קא) כתב שלא מצאנו
שדבר שגדל בא"י צריך להקדים בברכה אבל הוסיף שמי שחיבת הקודש בלבבו וחביב
בעיניו פירות א"י ראוי להקדים פירות א"י על פני חו"ל .ושאלנו בזה למרן הגר"ח
קניבסקי שליט"א והשיב דמסתמא ראוי להקדים לברך ולאכול פירות שביעית.
שאלה
- האם אפשר לקנות ענבים ותמרים ללא הכשר ולעשר, האם יש חשש ערלה ושביעית בזה בתקופות
אלו, אם יש חשש ערלה באיזה אחוזים מדובר [אם איני מכיר את זני הענבים האם הולכים לפי
האחוזים של כלל הענבים]?
תשובה – מבחינת שביעית אין בעיה בענבים לעומת זאת התמרים היבשים חלקם
הם משביעית וצריכים הכשר, תמרים צהובים הם ודאי של השנה השמינית (אולם חומים אפילו
שנראים טריים יתכן שהם מההקפאה).
מבחינת ערלה בתמרים אין חשש ערלה [ בזן מג'הול ראוי לקנות ממקום שיש הכשר, כיון
שיש מעט חקלאים שמשווקים ערלה] לעומת זאת בענבים יש זנים בעיקר בלי גרעינים שיש בהם חשש אפשר לשמוע את האחוזים של
הערלה בטלפון 02-6488888 שלוחה 3 2, ולהתיעץ עם מי שמבין בזנים.
[לא הולכים אחר האחוזים של כלל הענבים. אפשר גם להיעזר בצבע
הענבים, כדי לקבוע על מה מדובר[
· במסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל – עונים רבני בית ההוראה במשך שעות היממה לשאלות הלכתיות בטלפון 02-6488888 שלוחה 31.
ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א עונה בימים ראשון, שני ושלישי בין השעות 12:30- 12:00 בשלוחה 5.
ניתן לקבל מידע או לשאול שאלות באתר בית המדרש להלכה בהתישבות,
או בכתובת האימייל b...@bhl.org.il.
בברכת כתיבה וחתימה טובה!!
מזכירות בית המדרש