אנו שמחים לצרף לוח דינים ומנהגים לחודש הבא עלינו לטובה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.
דוד בן-נאה ויצחק מאמו
מנחם אב תשפ"ה
26 ביולי 2025 – 24 באוגוסט 2025
המולד: יום שישי (25.7.2025) בשעה 10:42 בבוקר ו-5 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל שלישי, ג' באב (28.7.2025), עד ליל שישי, י"ג בחודש (7.8.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני מוצאי תשעה באב (3.8.2025)
נהוג להמתין ולקדש את הלבנה אחרי הצום
שבת פרשת מטות-מסעי, ראש חודש מנחם אב, א' אב (26.7.2025).
שחרית, יעלה ויבא, חצי הלל. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה בפרשות השבוע, (חזק) ובשני מפטיר בפרשת פנחס, במדבר כח,ט-יד: "וביום השבת", "ובראשי חדשיכם". מפטירים בירמיה ב, ד: "שמעו דבר ה'" עד כ"ח "היו אלהיך יהודה". מוסיפים ג',ד: "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה". יש שמוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת ראש חודש. [יש המפטירים "השמים כסאי"]. אין אומרים אב הרחמים.
מוסף של שבת ראש חודש: "אתה יצרת". שיר של יום "ברכי נפשי".
במנחה קוראים ל-3 בפרשת דברים. אין אומרים צדקתך צדק. אבות ב.
במוצאי שבת מבדילים על היין. אם יש תינוק שהגיע לחינוך - נותנים לו לשתות. ואם אין תינוק – שותה המבדיל.
דיני תשעת הימים
משנכנס אב ממעטים בשמחה, במשא ומתן, בבניין ובנטיעה של שמחה. אין לקנות בגדים חדשים. אסור לרחוץ כל הגוף רחיצה של תענוג: שחייה בבריכה או בים. רחיצה לניקיון מותרת בפושרים. עד אחרי ט' באב אסור לכבס וללבוש בגדים עליונים, מכובסים או מגוהצים שלא לבשו אותם לפחות זמן קצר לפני כן. בשבת לובשים בגדי שבת, כמנהג הגר"א. בשר ויין מותרים רק בשבת או בסעודת מצווה. הספרדים נוהגים בכל זה רק בשבוע שחל בו ט' באב, והשנה אין שבוע כזה.
בעבר לא היו מים זורמים בבתים, ורחצה הייתה אירוע של תענוג. כיום רגילים להתרחץ בכל יום בסבון, והימנעות מרחיצה גורמת סבל. מי שמצטער כשאינו מתרחץ, או שריח הגוף מפריע לו או לאחרים, רשאי להתרחץ במים פושרים, ולהשתמש בסבון או בשמפו לניקיון ולהסיר ריח רע. (ע"פ פניני הלכה לרב אליעזר מלמד).
יום ו', ז' מנחם אב (1.8.2025). עש"ק חזון. מתרחצים וטובלים לכבוד שבת כבכל יום שישי.
שבת פרשת דברים, "שבת חזון", ח' באב (2.8.2025)
בקריאת התורה, קוראים פסוק "איכה אשא לבדי" בניגון איכה. ללוי מתחילים פסוק שלפניו "יוסף" וגו'. מפטירים בישעיה א: "חזון ישעיה", עד פסוק כ"ז: "ושביה בצדקה" בניגון של איכה, חוץ מפסוקי דנחמתא. אומרים אב הרחמים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ואתחנן. אין אומרים "צדקתך צדק". אין קוראים פרקי אבות. מותר לאכול בשר ולשתות יין אפילו בסעודה שלישית, ומפסיקים לאכול ולשתות מבעוד יום.
תשעה באב, יום א, ט' אב (3.8.2025). "צום החמישי"
התענית מתחילה במוצאי שבת עם שקיעת החמה (19:38) (מלבד נעילת הסנדל). יש להכריז שהתפילה תתחיל רבע שעה אחר זמן הבדלה בצאת השבת, כדי שכל אדם יאמר בביתו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ינעל נעלי תשעה באב וילך לבית הכנסת. אם אין עושים כך, יש להכין את נעלי תשעה באב בבית הכנסת, ולהחליפם אחרי "ברכו".
חמשת העינויים של יום כפור נוהגים בתשעה באב. חולצים נעליים 25 דקות אחרי השקיעה. הש"ץ מסיר את הנעלים לפני "ברכו", והציבור אחרי "ברכו". אומרים "אתה חוננתנו" בתפילה.
מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. אחרי קדיש תתקבל מדליקים את הנר ומברכים "בורא מאורי האש". ממעטים בהדלקת אור. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון עצוב כמקובל. לדעת הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" אם קוראים במגילה כשרה. קינות, ואתה קדוש, קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום. נפטרים לביתם ואין אומרים שלום איש לרעהו.
שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו. בשחרית, לאחר שניגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. מותר לרחוץ עיניים מלוכלכות. רבים נוהגים לא לברך "שעשה לי כל צרכי", ולדעת הגר"א מברך בלילה, כשנועל נעליו בצאת הצום. אין מניחים טלית ותפילין. טלית קטן לובש בלי ברכה, ולדעת הגר"א יברך.
בתפילה אין אומרים "פיטום הקטורת" ופרשת הקרבנות, אבל אומרים "מזמור לתודה". בעמידה בשחרית אין אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". אין הכוהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו., אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, וקוראים בתורה לשלשה בפרשת ואתחנן, דברים כ,כה: "כי תוליד בנים", והשלישי הוא המפטיר. חצי קדיש. מפטירים "אסוף אסיפם" ירמיה ח,יג עד ט,כג "נאם ה'", בניגון איכה, חוץ משני פסוקים אחרונים. בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". "יהללו", מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות. ראוי להוסיף קינות על השואה.
אחרי הקינות: אשרי ובא לציון, ואין אומרים "למנצח", מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי", קדיש שלם בלי תתקבל, עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום, ונוהגים לקרוא שנית מגילת איכה בלי ברכה. בשחרית אין אומרים 'אין כא-להנו', ולא פיטום הקטורת. הסיבה היא ששתי תפילות אלה לקוחות מעבודת המקדש ונקבעו בתפילה. וביום חורבן המקדש אין מזכירים אותם, כדרך אבל.
אם יש ברית מילה, מלים אחר הקינות. המוהל, הסנדק וההורים, לובשים בגדים מגוהצים עד אחרי המילה. נותנים הכוס לקטן לשתות.
הולכים כנזופים, ואין שואלים בשלום חבר. ברכוהו – ישיב בשפה רפה. אין לומדים תורה, משום "פקודי ה' משמחי לב", ענייני אבלות מותרים.
עד חצי היום אין עושים מלאכה, ואין יושבים על הספסל. חליצת הנעלים נוהגת כל היום.
מנחה. מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ספר תורה, וקוראים לשלשה בפרשת "ויחל", ומפטירים בישעיהו נה-נו: "דרשו ה'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילת לחש.
בשמונה עשרה אומר "נחם" ב"בונה ירושלים", וחותם "מנחם ציון ובונה ירושלים", ו"עננו" בשומע תפילה. שכח – אינו חוזר.
הש"ץ אומר "עננו" בין "גואל" ל"רפאנו" בברכה נפרדת, ו"נחם" בבונה ירושלים.
שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור". ואם לא אמר - אינו חוזר. ברכת כהנים (אחר פלג המנחה). אין אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון.
ערבית. אחרי ערבית מבדילים על יין ומברכים רק ברכת הגפן והמבדיל. יש מקדשים הלבנה. אוכלים 27 דקות אחרי שקיעה (20:06). נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין עד חצות היום למחרת. ויש המחמירים גם בכיבוס ותספורת. יש שאין מקדשים הלבנה עד י' באב.
שבת פרשת ואתחנן, ט"ו באב (9.8.2025), "שבת נחמו"
קוראים את עשרת הדברות. באור הלכה תצ"ד: בשבועות קוראים בטעם העליון. בקריאת התורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, קוראים בטעם התחתון, ויש הנוהגים שבכל קריאה בציבור קוראים בטעם העליון, ורק יחיד הקורא לעצמו קורא בטעם התחתון. ספרדים נוהגים לקרוא בטעם העליון. מפטירים – ראשון משבעה דנחמתא - בישעיה מ,א: "נחמו נחמו עמי", עד כ"ו "לא נעדר". אין אומרים אב הרחמים.
נוהגים בחמשה עשר באב קצת שמחה, כדברי חז"ל בסוף מסכת תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב".
בימי הבית השני היה ט"ו באב יום טוב: בנות ישראל יוצאות לחול בכרמים ואומרות "בחור שא עיניך" (תענית כו,ב). "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה".
במנחה קוראים ל-3 בפרשת עקב. אין אומרים צדקתך צדק. אבות ג.
שבת פרשת עקב, כ"ב באב (16.8.2025)
מפטירים - שני משבעה דנחמתא - בישעיהו מט, יד: "ותאמר ציון" עד נא, ג "תודה וקול זמרה".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ראה. אבות פרק ד.
יום ה', כ"ז באב (21.8.2025). יום כיפור קטן מוקדם.
שבת פרשת ראה, כ"ט באב (23.8.2025)
מפטירים - שלישי משבעה דנחמתא – בישעיהו נד,יא: "עניה סערה" עד נה,ה: "כי פארך". מברכים חודש אלול שיחול ביום א' וביום ב' (25-26.8.2025). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: מוצאי שבת (23.8.2025) בשעה 23:26 ו-6 חלקים
במנחה קוראים לשלשה בפרשת שופטים. אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ה.
א' דראש חודש אלול, יום א', ל' במנחם אב (24.8.2025). תפילת ראש חודש.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אב כמנהג עדות מזרח
שבת "שמעו" פרשת מטות-מסעי, ראש חודש מנחם אב, א' אב. בעמידה יעלה ויבוא וכן בברכת המזון.
שחרית – אחרי חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג. מוציאים שני ס"ת, בראשון קוראים לשבעה בפרשות השבוע, ח"ק. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו", ח"ק. מפטירים בירמיהו ב,י "שמעו דבר ה'" עד "אלוהיך יהודה" (סוף פרק ב). מוסיפים פרק ג,ד: "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה". מוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו סו.)
מוסף – אתה יצרת.
במנחה – אין אומרים צדקתך.
משנכנס אב ממעטים בשמחה, במשא ומתן, בבניין ונטיעה של שמחה, עד אחרי ט' באב. אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודת מצוה. ויש אוסרים גם בסעודת מצוה.
יום ראשון – ב' באב. השנה ט' באב ביום ראשון, ולכן אין דין שבוע שחל בו ט' באב. יש שמחמירים בכביסה ורחיצת כל גופו מיום ב' באב.
שבת "חזון", פרשת דברים, ח' באב. מפטירים בישעיהו א': "חזון ישעיהו", עד "ושביה בצדקה" (כז).
במנחה - אין אומרים צדקתך.
יש מחמירים שלא ללמוד אחר חצות היום דברי תורה, רק בעניינים שמותר ללמוד בט' באב "כי פקודי ה' ישרים משמחי לב", אך נהגו כדעת הבא"ח ללמוד תורה כל מה שלבו חפץ.
מתחיל לאכול סעודה מפסקת מבעוד יום. בגלל השבת מותר לאכול בשר ולשתות יין. מי שאינו רוצה לאכול בשר ולשתות יין, יכול לאכול כל מאכל, אך לא מאכלי אבלות, ובלבד שלא ימנע מבשר ויין בגלל האבל, אלא משום שאינו ערב לו. מותר לאכול ולשתות עד השקיעה. בין השמשות אסור לאכול. אם אכלו שלושה ביחד – מזמנים. תחילת הצום עם השקיעה (בירושלים בשעה 19:39).
צום ט' באב (צום החמישי), יום ראשון ט' אב. אין אומרים תחנון, משום שנקרא "מועד" (ככתוב באיכה: "קרא עלי מועד"). צום ט' באב, לילו כיומו, וכיום הכיפורים הוא לגבי חמשת העינויים שהם: אכילה, שתיה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה.
ערבית – יש להכריז שהתפילה תהיה 10 דקות אחר זמן ההבדלה במוצאי שבת, כדי שכל אדם יאמר בביתו, "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ינעל נעלי תשעה באב, וילך לבית הכנסת. אם לא נעשה כן, יכין נעלי תשעה באב בבית הכנסת, ויחליפם אחרי "ברכו".
לפני התפילה קוראים בפרשת האזינו. בעמידה מוסיפים "אתה חוננתנו", "עננו". אחר העמידה אומרים קדיש תתקבל, ויש נוהגים ח"ק. הש"ץ מברך ברכת מאורי האש. מגילת "איכה" בלי ברכה. קינות. מכבים האורות ומכריז החזן בקול בוכים מנין השנים לחורבן ביהמ"ק. (השנה, תשפ"ה, לפי מנהג הספרדים, 1957) לחורבן בית-המקדש השני שיבנה במהרה בימינו. "אתה קדוש" וכו'. קדיש דהוא עתיד לחדתא. שיר המעלות, קדיש יהא שלמא, עלינו לשבח. נהגו לא לישון על מיטתו הרגילה, וכן לשים אבן למראשותיו מתחת לכר.
בשחרית – נוטל ידיו רק עד קשרי אצבעותיו, ויכול להעביר הלכלוך מעיניו כשידיו רטובות. בברכות השחר (לפי דעת הבא"ח), מדלגים ברכת "שעשה לי כל צרכי". לא מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין. בירושלים נהגו להניח תפילין ולהתעטף בטלית כרגיל. במקום שירת הים נהגו לומר פרשת האזינו, ונכון שלא לשנות את נוסח התפילה, ולומר את פרשת האזינו אחרי העמידה. בתפילת העמידה אומר היחיד "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. הכהנים עולים לדוכן כמנהג א"י בשחרית ובמנחה. (יש נוהגים שהכהנים אינם עולים לדוכן ואומרים או"א ברכנו בברכה וכו'). אומרים הקינות של פתיחת ההיכל. המניחים תפילין אינם אומרים קינות, מלבד "על היכלי". קוראים לשלשה מתענים בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים" והשלישי אומר חצי קדיש ומפטיר בניגון של קינות. הפטרת ט' באב, ירמיהו ח,יג, עד ט,כג: "אסוף אסיפם". בברכות ההפטרה מברך לפניה ואחריה, ומסיים "מגן דוד". אשרי, קדושת ובא לציון מתחילים מ"ואתה קדוש" וכו', קדיש תתקבל, מסיימים התפילה כבכל יום, חולצים תפילין, קוראים מגילת איכה בלי ברכה, ואומרים אחר כך קינות. קדיש דהוא עתיד לחדתא.
יום ט' באב ולילו אסורים בדברי תורה המשמחים את הלב, חוץ מלימודים בענייני החורבן והצרות, כמו ירמיהו, איוב, איכה ומדרש איכה. אין אדם שואל בשלום חברו בט' באב, ועם הארץ ששאל - עונים לו בשפה רפה. נהגו לא לעשות מלאכה עד חצות היום. חליצת הנעליים כל היום. עד זמן מנחה אין יושבים על כיסא או ספסל, אלא על מקום נמוך.
במנחה – מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. (הנוהגים כמנהג ירושלים והניחו בבוקר תפילין והתעטפו בטלית, אינם מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין.) וקוראים לשלשה בפרשת "ויחל", לא אומרים קדיש, ומפטירים בברכות לפניה ואחריה כמו בשחרית, בהושע יב,ב, מ"שובה ישראל" עד "ופושעים יכשלו בם". ומוסיפים מספר מיכה
(ז,יח): "מי א-ל כמוך", עד הסוף. בעמידה אומרים "נחם" בבונה ירושלים, וחותם "מנחם ציון בבנין ירושלים", ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין גואל לרופא, ו"נחם" בבונה ירושלים. אם מתפללים מנחה קטנה, מברכים ברכת כוהנים. אחר חזרת הש"ץ אומרים "פסוקי דנחמתא" כנהוג.
במוצאי ט' באב תפילת ערבית כרגיל. מקדשים הלבנה. סיום הצום – 20:00 (21 דקות אחר שקיעה). יש שנהגו להחמיר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בלילה עד למחרת בבוקר. ויש מחמירים עד חצות היום. להסתפר ולכבס מותר מהבוקר.
שבת "נחמו", פרשת ואתחנן, ט"ו באב. קוראים בבית הכנסת עשרת הדברות בטעם עליון, ומפטירים (ראשון משבעה דנחמתא) בישעיה מ: "נחמו נחמו עמי" עד "איש לא נעדר" (פסוק כו).
במנחה אין אומרים צדקתך. עושים בו קצת שמחה כדברי הגמ' בסוף מס' תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כיום ט"ו באב".
יום רביעי י"ט באב – יש נוהגים לעשות התרת נדרים 40 יום לפני ר"ה.
שבת פרשת עקב, כ"ב באב. מפטירים (שני משבעה דנחמתא) בישעיה מט,יד: "ותאמר ציון" עד "תודה וקול זמרה" (נא,ג).
שבת פרשת ראה, כ"ט באב, מפטירים (שלישי משבעה דנחמתא) בישעיה נד,יא: "עניה סוערה" עד "כי פארך" (נה,ה). מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת "מחר חודש". מברכים חודש אלול שיחול ביום ראשון וביום שני.
א' דר"ח אלול, יום ראשון, ל' באב. כנהוג בכל ר"ח.
מתכבדים להזמינכם לשיעור מדהים בפרשת השבוע וענייני דיומא, בכל יום רביעי בשעה 20:30
השיעור יועבר ע״י הרב מאיר גולדויכט שליט״א ראש ישיבה בישיבה אוניברסיטה – YU.
להלן הקישור:
https://us02web.zoom.us/j/2244321902
סיסמה: 18
נשמח אם תשתתפו ותשתפו אחרים
