Fwd: דינים ומנהגים לחודש אדר

[אבי שפירא‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות <in...@unisyn.org.il>
‪Date: יום א׳, 15 בפבר׳ 2026, 19:20‬
‪Subject: דינים ומנהגים לחודש אדר‬
To: Avigail <avig...@gmail.com>

קובץ להדפסה מצורף ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌ ‌

‍    לצפייה בדפדפן ‍ ‍בס"ד לוח דינים ומנהגים אנו שמחים לצרף לוח דינים ומנהגים לחודש הבא עלינו לטובה מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת". בברכת חודש טוב ומבורך. דוד בן-נאה ויצחק מאמו   אדר תשפ"ו  17 בפברואר – 18 במרץ 2026 המולד: ליל שלישי אחר חצות (18.02.2026) שעה 3:50 ו-12 חלקים זמן קידוש לבנה:  ממוצש"ק ה' באדר (21.02.26), עד ליל ד', י"ד באדר (3.03.2026) שעה 22:12 זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ד', ח' באדר (24.02.2026) עד ליל ד', י"ד באדר (3.03.2026) שעה 22:12   ב' ראש חודש אדר, יום ד', א' באדר (18.02.2026). תפילת ראש חודש. משנכנס אדר מרבין בשמחה.   שבת פרשת תרומה, ד' בחודש (21.02.2026). הפסקה בארבע הפרשיות. מפטירים במלכים א, ה,כו: "וה' נתן חכמה לשלמה" עד ו,יג "עמי ישראל". במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה.   יום ג', ז' באדר (24.02.2026). יום הסתלקותו של משה רבנו ע"ה. אנשי "חברה קדישא" נוהגים להתענות כתענית ציבור ולעשות סעודה אחרי התענית. הם אומרים סליחות בשחרית, וקוראים בשחרית ובמנחה "ויחל". הרבנות הצבאית הראשית קבעה יום זה כיום אזכרה והתייחדות עם חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל ומקום קבורתם לא נודע.     שבת פרשת תצוה, י"א באדר (28.02.2026). פרשת זכור. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר את פרשת "זכור" שבסוף פרשת כי-תצא (דברים כה,יז-יט). קריאה זו היא חובה מן התורה לגברים, וי"א שגם לנשים. הקורא והשומעים יכוונו. נשים שלא יכלו להגיע לקריאת זכור בבוקר, יגיעו למנחה, יוציאו ספר תורה, ויקראו להן פרשת זכור ללא ברכה. מי שלא יכול היה לשמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת, יכוין לצאת ידי חובתו בקריאה של פורים. [יש נוהגים לקרוא פסוק אחרון פעמיים: פעם זכר בציר"י ופעם זכר בסגו"ל (מ"ב תרפה,יח), ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור]. מפטירים בשמואל א טו,ב-לד: "כה אמר ה' פקדתי" עד "גבעת שאול". אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי תשא.     יום ב', י"ג באדר (02.03.2026), תענית אסתר. תחילת הצום בעלות השחר (4:36). תענית ציבור: עננו בשמונה עשרה, סליחות, "אבינו מלכנו". "ויחל" בשחרית ובמנחה. מנחה. אין אומרים "אבינו מלכנו". נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית, ונותנים 3 מטבעות כסף שהן הליך חוקי באותה מדינה, ונקראות "מחצית". (מאחר שאין כל אחד יכול לתת 3 מטבעות כסף, הנהיגו בבתי הכנסת לשים 3 מטבעות בקערת הצדקה, התורם קונה אותם בכסף ששם בקערה, ואחר כך תורם את המטבעות לצדקה(. אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה – מברכים ברכת כהנים. סוף הצום: 18:01 מי שהתענית קשה עליו, יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות כביצה בלבד, ולשתות לפי צרכו. הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים, ונוהגים פורים ביום י"ד; אלא שאין אומרים בט"ו תחנון. כל השכונות המחוברות לירושלים החדשה, והן סמוכות ונראות לה, נוהגות כירושלים, ביום ט"ו. המרוחקות ביותר נוהגות כפרזים, ביום י"ד. העיירות הישנות בא"י כגון: יפו, צפת, עכו, טבריה, לוד – שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, נהגו בעבר לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד, שהוא זמן קריאה לכל, ובט"ו בלי ברכה. את שאר מצוות היום נהגו בשני הימים. אולם זה מזמן שפסקו מלנהוג כן, ונוהגים פורים ביום י"ד בלבד. [על זמן הקריאה לבן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים, ובדעתו לחזור לירושלים בט"ו, או לנמצא בי"ד בספינה או במדבר – ישאל שאלת חכם].     פורים דפרזים, יום ג'. י"ד באדר (03.03.2026) ערבית, בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה" – אינו חוזר). אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא והשומעים יכוונו לצאת בברכות ובקריאה. פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט, פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת. לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד אינו מברך "הרב את ריבנו". הקהל אומר: "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". "ואתה קדוש". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו. אָבל תוך שבעה, אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה ערבית ושחרית. נשים חייבות בקריאת המגילה, וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית הכנסת. אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה. מי ששמע מגילה, והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה: אם קורא לנשים – תברך אחת הנשים את שלוש הברכות, ובברכה הראשונה תברך "לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט, ומ"ב). אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה: "על מקרא מגילה".. בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו". אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים, ויעמיד לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס, ויתקן את השגיאות. בברכת המזון אומר "על הנסים", ואם שכח אינו חוזר, אבל קודם "הרחמן הוא יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" - לדעת האדר"ת) יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' בימי מרדכי ואסתר". ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה.   שחרית: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק – שמות יז,ח-טז. חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים את המגילה. ויש לזכור כי עיקר קריאת המגילה היא ביום, ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל אומר רק "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום (תהלים כב): למנצח על אילת השחר. אין כאלוקינו.   משלוח מנות, חובה לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח. מתנות לאביונים היא חובה לשלוח שתי מתנות לשני אביונים. אָבל חייב במשלוח מנות, אבל לא ישלחו לו. נשים חייבות, וישלחו אנשים לאנשים ונשים לנשים. עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה, וממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן פורים. כיון שהתחיל ביום, אומר "על הנסים" בברכת המזון. המוקפין (אנשי ירושלים) אין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולא אומרים תחנון ולמנצח... יענך.     פורים שושן ופורים דמוקפין (חומה בזמן יהושע), יום ד', ט"ו בחודש (04.03.2026) והוא פורים שחוגגים בירושלים. ונוהגים בו כל דיני פורים. (ראה בי"ג באדר דין ערים אחרות בארץ). הפרזים לא אומרים "על הנסים" בט"ו, ולא אומרים תחנון, ולמנצח... יענך.     שבת פרשת כי תשא, י"ח באדר (07.03.2026). פרשת פרה. יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע, חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת חוקת מתחילתה עד "תטמא עד הערב". [יש אומרים שגם קריאת התורה בפרשת פרה היא מן התורה]. מפטירים ביחזקאל לו,טז: "ויהי דבר ה' אלי לאמר", עד סוף הפרק. אין קטן עולה למפטיר. אין אומרים אב הרחמים. במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקהל, ואומרים "צדקתך צדק".     שבת פרשת ויקהל פקודי, כ"ה באדר (14.03.2026). פרשת החודש. יוצרות ופיוטים כנהוג. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת בא: "ויאמר ה'... החודש הזה" עד "תאכלו מצות". מפטירים ביחזקאל מה,טז: "כל העם הארץ", עד מו,יח: "איש מאחוזתו". אין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש ניסן שיהיה ביום ה' (19.03.2026). אין אומרים "אב הרחמים". המולד: יום רביעי (18.03.2026) בשעה 16:34 ו-13 חלקים במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקרא, אומרים "צדקתך צדק".     יום ד', כ"ט באדר (18.03.2026), ערב ראש חודש ניסן. המתענים בערב ראש חודש אומרים תפילת יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון ואבינו מלכנו. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים. מי שיש לו יום זיכרון בחודש ניסן עולה לקבר בערב ראש חודש, כי נמנעים מלעלות לבית הקברות בחודש ניסן. (יש מנהג שביום הזיכרון עצמו עולים).   * * * לוח דינים ומנהגים לחודש אדר כמנהג עדות מזרח   המולד: ליל שלישי 3:50 ו-12 חלקים זמן ברכת הלבנה: מליל ד', ח' באדר, עד ליל ד', ט"ו באדר שעה 22:12   ב' דר"ח אדר, יום רביעי א' באדר. תפילת ר"ח. משנכנס אדר מרבין בשמחה.     שבת פרשת תרומה, ד' באדר (שבת הפסקה). מפטירים בנביא (מלכים א' ה', כ"ו) "וה' נתן חכמה לשלמה" עד "ולא אעזוב את עמי ישראל" (שם ו', י"ג).     ז' באדר יום שלישי, יום פטירתו של משה רבנו ע"ה, "יום החברה קדישא", נוהגים להרבות בתפילות ועולים לקברי צדיקים.     שבת פרשת תצוה, "שבת זכור", י"א באדר. נוהגים לקרוא לאחר תפילת שחרית את הפיוט "מי כמוך". מוציאים שני ספר תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ח"ק, ובשני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי תצא: "זכור", וקריאה זו חייבים בה מן התורה. יש להקפיד לקרוא בס"ת מהודר, ובהיגוי מדויק. אין מעלים קטן למפטיר זה. יש שנהגו לומר לפני הקריאה "לשם יחוד" וכו'. יכוון הקורא להוציא השומעים ידי חובתם, ויכוונו השומעים לצאת ידי חובה. ח"ק, ומפטירים בשמואל א טו, א: "ויאמר שמואל אל שאול", עד "גבעת שאול" (פסוק לד).     צום אסתר, יום שני, י"ג באדר. אם התנה לפני השינה, יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר, שזמנה 4:55. (לדעת המקובלים יכול רק לשתות). יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. אומרים סליחות לתענית אסתר. אם יש ששה מתענים, קורין בתורה לשלשה מהמתענים בפרשת ויחל (כי תשא, שמות לב, א). ח"ק, אשרי, למנצח, ובא לציון. קדיש תתקבל. מחזירים ס"ת למקומו. "תפילה לדוד" וכו', שיר של יום, "למנצח על אילת השחר". במנחה קוראים בתורה "ויחל" ואין מפטירים. אם מתפללים חצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה עולים הכהנים המתענים לדוכן. אין אומרים תחנון. אומר "למנצח בנגינות", "אילת השחר". יש נוהגים להקדים את השקלים, ונותנים חצי מטבע שהוא הילך חוקי באותה מדינה, זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית. ויש נוהגים לתת 3 מטבעות כסף חוקיות במדינה, ויש שנהגו לתת כסף בערך של 10 גרם כסף, שהוא שיעור מחצית השקל. הכסף לצדקה או לעמלי תורה. סוף הצום – 18:03 , 21 דקות אחרי שקיעה.     פורים דפרזים, יום שלישי, י"ד באדר. (במקומות שאינם מוקפים חומה מימות יהושע). בערבית מתחילים מזמור "למנצח על אילת השחר" )תהילים כב(, ובעמידה אומרים "על הנסים" בהודאה. שכח ולא אמר, עיין בדיני יום א' של חנוכה. חצי קדיש, וקוראים המגילה. יש נוהגים לפושטה כאיגרת, וכך קורא בה ובסוף גוללה. ויש נוהגים שקורא ופושט ואחר כך גוללה. לפני קריאת המגילה מזכירים לקורא ולציבור שיכוונו לבם לצאת ידי חובתם. יש האומרים "לשם יחוד". הקורא מברך מעומד "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו" (ומכווין לפטור גם מצות סעודת פורים ומשלוח מנות). יש נוהגים שגם הקהל עומד בשעת הברכה. קורא המגילה קורא בקול רם ובנעימה, וישתדל שהציבור ישמע כל מלה, כי אפילו בדילוג תיבה אחת אינם יוצאים ידי חובה. מי שלא שמע כמה תיבות, יאמרם מתוך מגילה, ואפילו היא מודפסת. אם לא שמע ולא השלים בע"פ, או מתוך מגילה שאינה כשרה, חייב לחזור ולשמוע את המגילה מהמקום שלא שמע. אחר קריאת המגילה גוללה, מברך "הרב את ריבנו", ואומר "ואתה קדוש", קדיש תתקבל, "שיר המעלות לדוד לולי ה'", "שיר למעלות אשא עיני", קדיש יהא שלמא ועלינו לשבח. נשים חייבות במקרא מגילה ובמצוות היום, מלבד שתיית יין עד דלא ידע. אשה הקוראת, או שקוראים לה, לדעת השו"ע מברכת בתחילה, או שהקורא לה יברך. לדעת הבא"ח אינה מברכת לא בתחילה ולא בסוף.     בשחרית מתפללים כמו בחול, אומרים "על הנסים" בהודאה וח"ק. מוציאים ס"ת וקוראים לשלושה בפרשת בשלח פרק יז,ח טז, "ויבוא עמלק", כופלים פסוק אחרון, ח"ק, ואומרים "אשרי" "ובא לציון" עד "מעתה ועד עולם", קוראים המגילה, ומברכים לפניה רק שתי ברכות: "על מקרא מגילה", ו"שעשה נסים", ואין אומרים "שהחיינו". מברכים אחריה כאתמול. הש"ץ והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה. כשקורא "ליהודים היתה אורה" יגע בס"ת, כשאומר "ויקר" יגע בתפילין וינשקם, וכשקורא "איגרת הפורים הזאת", ינענע המגילה. אחרי קריאת המגילה אומרים ואתה קדוש, תתקבל, מחזירים ס"ת למקומו. "בית יעקב", שיר של יום, "הושיענו", "למנצח על אילת השחר", וגומרים כשאר הימים. נוהגים שלא לעשות מלאכה ביום זה. חייבים לשלוח מנות איש לרעהו, יוצאים ידי חובה בשתי מנות הראויות לאכילה, שנתנן לאדם אחד. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב בהן. איש ישלח לאיש ואשה לאשה. יתן מתנות לאביונים. יוצאים ידי חובה בשתי מתנות לשני אביונים, שוויים כשיעור 3 ביצים לחם, וכל המרבה בזה הרי זה משובח. מתנות לאביונים ומשלוח מנות, הפרוז יתן לפרוז, והמוקף יתן למוקף. סעודת פורים זמנה ביום. ראוי להקדים מנחה לסעודת פורים. יש המקפידים לסעוד לפני חצות היום. יש לסיים את סעודת פורים מבעוד יום. סעודה שנמשכה עד הלילה, לדעת הרב עובדיה והרב ח"ד הלוי במקור חיים – אומרים בה "על הנסים". לדעת "בן איש חי" עדיף שלא לאמרו, ולכן ראוי לסיים את הסעודה לפני הלילה. ההולך ממוקפים לפרזים או להפך, ישאל חכם כיצד לנהוג.     פורים דשושן ופורים דמוקפין, יום רביעי, ט"ו באדר. הוא פורים הנהוג בירושלים, ונוהגים בו כמו שנוהגים הפרזים ביומם. גם בערי הפרזים נוהגים בו קצת יו"ט, שאין אומרים בו תחנון, והוא אסור בהספד ובתענית. יש נוהגים לומר אחרי "הושיענו" "למנצח על שושן עדות" (תהלים ס'). במקומות המסופקים אם יש להם דין מוקפים או דין פרזים, נוהגים לקרות המגילה ביום י"ד בברכה, היות ויום זה הוא זמן קריאה לכל, וביום ט"ו קוראים בלא ברכה. אין אומרים בו "על הנסים", ואין קוראים בתורה, אך נוהגים לתת מתנות לאביונים ולשלוח מנות, ולא ירבו בהם כמו ביום י"ד. נוהגים לעשות סעודת פורים ביום זה.     שבת פרשת כי תשא, י"ח באדר. היא שבת פרה. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ח"ק, בשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילתה, עד "תטמא עד הערב", לפני הקריאה אומרים לשם יחוד. ח"ק, מפטירים בנביא )יחזקאל לו, טז(: "ויהי דבר ה' " עד "דברתי ועשיתי" (פסוק לו).     שבת פרשת ויקהל פקודי, כ"ה באדר, שבת החודש. מוציאים שני ס"ת, בראשון קורין 7 בפרשת השבוע, ח"ק, בשני קורין למפטיר בפרשת בא "החודש הזה לכם" (שמות יב, א כ). לפני הקריאה יאמר לשם יחוד. ח"ק, מפטירים בנביא (יחזקאל מה, יח) "כה אמר ה'" עד "עולת התמיד", (מו, טז). מברכים חודש ניסן שיחול ביום חמישי.      מתכבדים להזמינכם לשיעור מדהים בפרשת השבוע וענייני דיומא, בכל יום רביעי בשעה 20:30 השיעור יועבר ע״י הרב מאיר גולדויכט שליט״א ראש ישיבה בישיבה אוניברסיטה – YU. להלן הקישור: https://us02web.zoom.us/j/2244321902 סיסמה: 18 נשמח אם תשתתפו ותשתפו אחרים   ‍02-6259516 www.unisyn.org.il ‍המלך ג'ורג' 45 ירושלים  9426118 להסרה ‍