הוראת המקרא - של פשקוס
yair
אני ניגש מועד ג' ולא יודע מה החומר שצריך להתכונן עליו, יש למישהו מבחן
לדוגמא?
חומרים שיוכלו לעזור? אולי אפילו סיכום.
תודה רבה
ראובן מולאי
בס"ד
הוראת תורה/ הרב יעקב פשקוס
המורה צריך להקנות כמה סוגי ידע: ידע מקצועי, ידע הלומד (מהו הידע שהלומד לומד דרכו), ידע עצמי (הכרה של מושגים בסיסיים), ידע דידקטי (איך ללמד), ידע קורקולרי (תכנון לימודים, כיצד לבנות תוכנית לימודים, כמה ללמד כל פרק וכו' איך לחלק את הלימוד לכל אורך השנה), ידע סביבתי (הכרת החברה של התלמידים).
ידע של החומר הנושאי מקצועי: הבנת מבנה תחום הדעת.
ידע הלומד: הבנת הלמידה וההתפתחות בקרב התלמידים, רמת קושי והתאמת החומר לשונות התלמידים. לזהות בעיות למידה אצל התלמיד ולעזור לו.
לימוד היחידה הלימודית ברמת לומד מבוגר
1. לימוד ראשוני מתוך תנ"ך שלם, ללא פירושים
2. בחירת היחידה הלימודית לצורך השיעור- קביעת גבולותיה
3. קריאה משמעותית של היחידה תוך שימת לב ל-מילים המחייבות תשומת לב מיוחדת בהגייה, בהטעמה (מלעיל ומלרע) או בהנגנה (אינטוניציה)
4. הצעת שם ליחידה-נושא.
משה רבנו קיבל את התורה עם מסורת קריאה, והיא עברה מדור לדור. בגלל חשש שתשכח תורה מישראל. באו בעלי הטעמים והמציאו אמצעים גרפיים לסימון הטעמים, לפי המסורת המקובלת מדורי דורות. מטרות הטעמים: פיסוק, הטעמה (מלעיל), פרשנות, נגינה (לחן).
לוקחים את הפרק הנלמד, וממרקרים את המילים המיוחדות שצריך לשים לב להנגנה (התפעלות, צער וכו') ולניקוד, וההטעמה.
הכנת שיעור בתורה או בנ"ך
בחירת יחידת הלימוד
קביעת גבולות היחידה
מומלץ שהלימוד הראשוני יהיה באמצעות ספר תנ"ך שלם ללא פירושים
1. הצעת שם ליחידה- הנושא
2. ניתוח החומר הלימודי
מהו מבנה הקטע? עפ"י סימנים חיצוניים, פרשה פתוחה ופרשה סגורה. עפ"י התכנים, תת נושאים, על פי המשתתפים. רצף כרונולוגי
מהו הרעיון המרכזי?
האם הנושא הוא חלק מהרצף? סמיכות פרשיות. מהקל אל הכבד. מן החמור אל הקל. [הערה: הבדל בין רעיון מרכזי לנושא מרכזי? רעיון זה מסר, הוא סובייקטיבי, והוא לאו דווקא אחד. נושא הוא אובייקטיבי מבוסס על התוכן והוא אחד.]
3. ניתוח תוכן היחידה. ערוך רשימה של מושגי היסוד הנדרשים כדי להבין את הקטע או שהקטע מזמן עיסוק בהם.
הגדר כל מושג. מיין את הרשימה למושגים חדשים ולמושגים ידועים.
4. הבנת הקטע ברמה המילולית.
שאילת השאלות המתעוררות בלימוד היחידה.
שאלות בתחום הלשון (אוצר מילים, דקדוק, ותחביר)
שאלות ענייניות-הבנת התוכן.
שאלות בתחום המסרים הרעיוניים.
בפרשה ההלכתית- זיהוי המצוות אשר בקטע. (באמצעות ס' החינוך או ס' המצוות של הרמב"ם)
ליבון בעיות מרכזיות.
השוואה עם עניינים דומים (ציין כיצד הגעת אליהם)
5. לימוד היחידה באמצעות הפרשנים המסורתיים (על מנת לנסות לענות על השאלות שהעלנו)
רש"י ומפרשיו: הרא"ם, גור אריה, שפת"ח, לבוש אורה, גלברד, "לפשוטו של רש"י"
תרגום אונקולוס, רמב"ן, אבן עזרא, ספורנו, העמק דבר, משך חכמה, רש"ר הירש.
ספר החינוך, "סדר הקורות בחומש", אטלס מקראי.
ספרי עיון: ליבוביץ.נ. פרופ' עיונים במקרא, כי טוב. א. ספר הפרשיות, יעקובסון. י.הרב, בינה במקרא, חזון המקרא.
6. איסוף מקורות נוספים במקרא השייכים לנושא.
-לשם כך ניתן להיעזר בקונקורדציה, בספר מקבילות במקרא, הוצאת כרטא, במאגרי מידע, זינגר י. הרב "זיו המצוות". אנציקלופדיה מקראית וכדו'
ב. עיבוד יחידת לימוד להוראה
8. אפיין את אוכלוסיית היעד- עבורה אתה מכין את השיעור.
קבע את משך הזמן העומד לרשותך- יחידת שיעור אחת או יותר.
הגדר את האוכלוסיה, הכיתה, לימוד במחזור ראשון/ במחזור שני.
מהי התמצאותם הכללית, של התלמידים, בתנ"ך?
מהם מיומנויותיהם בעיון המקרא, בעיון רש"י, בעיון ברמב"ן?
9. עיון מחודש ביחידת הלימוד
10. הגדרת מטרות השיעור.
יש מטרות כלליות ומטרות מצומצמות ספציפיות (התנהגותיות). המטרות הספציפיות הם בתחומי הידע, המיומנות, והערכים.
כל מורה צריך לשאול את עצמו: מה התלמיד החלש ביותר יכול להשיג בשיעור.
11. פעילות להשגת המטרות
שיעור בנושא תוקף קדושת יום הכיפורים.
היום, האדם, והמקום הקדושים ביותר. כה"ג, קה"ק, יוה"כ.
לימוד ספר שמות פרשת שופטים, פרק טז. הכנת שיעור
חלוקה ליחידות: תתבצע לפי רעיון מרכזי (גורם מארגן) לפי חלוקה זו יקבע הסדר של הלימוד בכיתה. דוגמא לגורם מארגן בפרק זה: "תלונות בנ"י" לפי זה התלמיד לומד לחפש את רעיון המרכזי, א-טו טז-סוף. הסדר והארגון בנושא עוזר לתלמיד להבין. רעיון מרכזי בפרק הוא אמונה וביטחון מול השתדלות. התלונה עצמה היא גם ערך שאפשר לדון בו, איך מתלוננים, מתי, האם זה מוצדק או לא. אפשר לומר גם שבפרק רואים איך המדבר משמש בי"ס לאמונה בשביל בנ"י. אחרי התלונות יש נאום של משה לעם שבו הוא אומר להם שהתלונה שלהם היא נגד ה' .
שאלות שהיינו רוצים לשאול על היחידה הראשונה:
1. מדוע משה כופל את השאלה כלפי העם מדוע אתם מתלוננים אלי?
2.איך יודעים שתלונות בנ"י התקבלו לה'?
3. ביאור מילים: "דק מחוספס" "דק ככפור"
4. פסוקים יג ויד עוסקים בירידת הטל ,מה המשמעות בכל מקום?
5. מה עניין השבת במן.
בנ"י במדבר מתלוננים לא רק בגלל המצב האובייקטיבי, אלא גם בגלל הקשיים בהתארגנות היומיומית. מדובר באנשים קנטרנים. ורואים שה' נענה בחיוב.
מהן המטרות בהעברת היחידה?
התלמיד יבחין בין תלונה מוצדקת ללא, התלמיד יעמוד על הדרכים הראויות להתלונן.
התלמיד יציג דרכים ראויות לבקשה מה', יציע תוספת לברך עלינו.
התלמיד יציג את התלונה ממדבר סין לפי איך שהוא למד כאן.
התלמיד יבחין/ישווה בין תגובת משה שנראית כועס לבין תגובת ה' .
התלמיד יגלה מדוע דווקא עכשיו מתלוננים על מחסור במזון.
התלמיד ינסה להבין את הקשר בין פרשת המן בפרשתנו לבין פרשת בהעלותך.
מיומנות=פעולה הנעשית באופן אוטומטי. התוכן=ידע. למצוא מה קשה לפרשן זה והקריאה של הפרשן זה מיומנות, אבל מה שיתקבל בסוף זה הידע.
פתיחת שיעור
אפשרויות: שיחה מקדימה, בדיקת ידע מוקדם, סיפור בהקשר הנושא, קטע מדרשי פרשני, ניסיון לקשר לחיי התלמיד, סיעור מוחין, קישור לחומר קודם.
הפתיחה צריכה להכיל: גירוי, הודעת המטרה(שידעו מה למדו היום), רישום הנושא.
מכאן מתחיל השיעור בפועל: קריאת הקטע, קריאה קולית של המורה, קריאה קולית של תלמיד, קריאה דמומה. קריאת המורה היא הכי טובה. אין קריאה ללא מטרה/ משימה.
לכל שיעור חשוב שיהיה סיכום, לכן חשוב שהמורה ישים לב לזמן וכמה דקות לפני סוף השיעור ייתן סיכום לשיעור (חוץ מסיכומי הביניים). סיכום מוציאים מהתלמידים.
נמשיך היום לחלק השני של הפרק.
מטרות: 1) התלמיד יציין במה ניסה ה' את עמו באמצעות המן? תשובות אפשרויות: כמות המן היא אחידה (אי אפשר לקחת יותר מידי) . לא נותר מאומה למחר. אי אפשר לקחת ביום השבת. אמונת חכמים לדברי משה.
2) התלמיד יתאר כיצד הוא מיישם את מצוות השבת, מפרקנו בביתו היום. (חשוב לציין שצל כל אדם יש : ידע עמדה והתנהגות. יכלו להיות אדם שיודע שאסור לגנוב, ואפילו עמדתו כלפי גניבה או גנבים היא שלילית, אבל יכול להיות שהוא עצמו לא מתנהג כך ז"א החיבור בין שלושת הדברים לא הכרחי.
3) התלמיד יחוש את המטרה שבגללה לא ניתן מן בשבת ומה זה בא ללמדנו.
(הערה: בכל שיעור צריך כ 3 מטרות לימודיות, 2 מטרות מיומנויות, מטרה אחת חינוכית)
4) (מטרה מיומנויות) התלמיד ידע איזה מצוות מופיעות בפרק ע"י שימוש בספר המצוות.דוגמא נוסת למטרה זו : התלמיד ידע להבחין בין סוגי מצוות, למשל : בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, או עשה ול"ת.
קשיים לימודיים ביחידה שלנו? מילים קשות, מושגים, המושג מן, הבנת המציאות.
שימוש במקורות:
המקורות מתחלקים לכמה סוגים: ס' מקור, למשל: תנ"ך ומפרשיו, רמב"ם, ספר החינוך וכו', בגדול ספרי קודש. ס' עיון, ספרים של כותבים בני זמננו של עיונים, כמו נחמה ליבוביץ. ס' יעץ (מלשון ייעוץ) ספרים של הסברים, הדרכה, פירוש מוסגים, ראשי תיבות, חוברות עזר, ענייני לשון (כמו סוגי ו'- ו' הברירה, ו' הניגוד, ו' ההיפוך). ס' דידקטית בשונה מספרים שעוסקים בטקסט, אלו ספרים שעוסקים בהדרכת מורים, איך להורות.
אמצעי הוראה המתוכננים: לוח, מצגת וכו'
חשוב לתת שימוש במחברת. למשל אפשר לתת שאלה לכולם כדי שכולם יפתרו את השאלה ולא רק כמה בודדים שמבריקים יענו על השאלות והשאר לא יתאמצו, מצד שני אם תלמיד ישתמש יותר מידי במחברת ויסכם כל מילה הוא פשוט ישכח את החומר כי הוא יודע שהכל מסוכם לו במחברת, אז הוא לא יתאמץ לזכור ולהבין.
שיעור פרשת שבוע
בית הספר יהיה חייב להקדיש זמן להוראת התנ"ך גם ע"י פעילות שלא במסגרת שעות ההוראה המיוחדות לתנ"ך.
א. פ"ש תילמד בדרך שתיקבע על ידי מורי בי"ס, עדך חינוכי רב יש בהבאת התלמיד לעסוק לעסוק מידיד שבוע בפרשה הנקראת.
ב. שמו"ת: התלמידים יקראו מדי יום יחידה אחת מתוך שבעת הקרואים. בדרך זו יעבור התלמיד במשך שנות לימודיו בבית הספר שבע שמונה פעמים על הפרשה וירכוש לעצמו גם יסודות כלשהם בשפה הארמית ושפת אונקולוס, שיכולים להיות לו לעזר רב גם בלימוד החומר וגם בלימוד הגמ' או המשנה על פרשניה
ג. מבחני בקיאות מתוכננים בכל שנות הלימוד של התלמיד בבית הספר
ד.ארגון חידונים בבית הספר. השתתפות בחידונים מחוזיים וארציים.
מבוא לשיעור פ"ש
· מצב הוראת פרשת השבוע בבית הספר
· חשוב שהתלמיד ירגיש שהפרשה נוסכת בכל שבת ושבת תוכן ייחודי
מטרות
· הכנה לשבת ,לומר דבר תורה על שולחן שבת, לקראת קריאת התורה.
· לחיות את פרשת השבוע, הרי בכל הזדמנות של אירוע או אבל מדברים על פ"ש. משתמשים בתאריך לפי פ"ש.
· לחזק ולעודד את החזרה והבקיאות בתורה
· להעלות מילים ומושגים מן הפרשה
· השגת מטרות חינוכיות בתחום האמונה והרגש מן הפרשה.
בעיות מתודיות-קשיים
· בד"כ, אי הימצאות חומש בידי התלמיד בעת השיעור.
· כיצד מלמדים פרשה שהתלמיד טרם הכירה במסגרת הלימודים בבי"ס.
· כיצד מלמדים יחידת לימוד שבועית ללא היכרות והכנה של התלמיד לקראת השיעור.
· כיצד מלמדים פרשיות הלכתיות או עתירות פרטים?
· האופי המיוחד של השיעור.
· המקצוע לצערנו לא יוקרתי.
· השגרה עלולה ליצור זלזול.
עקרונות לתכנון המקצוע "פרשת השבוע"
עקרון א'- סקירת כל המצוי בפרשה, דהינו רישום, הזכרה, סימון או כל דרך אחרת המביאה להיזכרות כל התכנים המקופלים בסדרה (פ"ש)
עקרון ב'- עיון מצטבר היחידות מן הפרשה במשך כל שנות הלימוד בתלמוד תורה.
עקרון ג'- הצפת הפן הרגשי- אמוני ברעיונות הפרשה.
הצעות למרכיבי שיעור פרשת שבוע
· נושאים בפרשה
· תקציר תוכנה של הפרשה
· א'-ב' בפרשה
· דילמות מוסריות לדיון
· המצוות בפרשה
· הליכות עולם- הלכות
· מבט להפטרה- הקשר בין הפרשה להפטרה
· פנינים חינוכיות ברש"י
· לקח טוב- מסרים חינוכיים לפרשה
· מאוצרות החסידות
· מנה אחרונה- פרפראות
· מבדק/ בוחן
אקטואליה בפרשה-המצפן של השבוע
המצפן מראה לנו את הכיוון את הצפון את הנסתר.
מה אקטואלי בפרשה? איה הוראה שעה אני לומד מהפרשה, כאן ועשיו?
מחפשים את המרכז. את מי שהוא הבימאי מאחורי המאורעות האקטואליים.
דף פרשת שבוע
· האם נחוץ? מה מטרותיו?
· מה צריך להכיל דף מועיל?
· בכמה רמות יש להכין/ להציע את הדף?
· מי מכין? המחנך, מורים ומחנכים בתורנות, משתמשים לדף מוכן, תלמידים.
מדידה והערכה של מקצוע "פ"ש"
הערכה נדרשת הן למורה והן לתלמיד והן להוריו.
כלי ההערכה:
· תיקיית פרשת שבוע, מסודרת בה, דף פרשת שבוע, מטלות ההכנה והסיכום של כל פרשה ופרשה.
· מבחן בקיאות או חזרה על יח' תוכן מוגדר מן הפרשה.
· חידון בסוף כל חומש.
· תרומה לעיתון הקיר השבועי בפינת פרה"ש הכיתתית או הבי"ס.
עקרונות בהוראת פרשה הלכתית
פרשה הלכתית היא אותם החלקים שמהם לומדים את ההלכות המעשיות, בשונה מהסיפוריות. הראשונה היא פרשת בא.
קשיים:
1. רלוונטיות- האם ההלכה תואמת את מציאות ימנו
2. עניינים הלכתיים בטבעם –עשירים בפרטים
3. ריבוי נושאים בפרשה אחת- שיעור שאינו חד רעיוני
4. לעיתים קשה ליצור מעורבות רגשית
5. מצוות שהם חוקים- מצוות שמעיות
6. קושי בלימוד הפרשה ברמת לומד מבוגר
7. חובה לקשר בין התושב"כ לתושב"ע.
הערה: סיבה למצוות – הקב"ה צווה . טעם למצוות-ניסיון להטעים את המצוות, לתת להם משמעות.
מציאות הפרשה ההלכתית בימנו
לעיתים אין התאמה בין המציאות המדוברת בתורה לבין עולמו של התלמיד, כיוון שפעמים רבות הכתוב בתורה אינו מותאם למציאות של ימנו ולכן התלמיד אינו מתחבר למצוות.
עשיר בפרטים
הפרשה ההלכתית לעיתים עתירה בפרטים והלכות רבות היוצרות רתיעה אצל התלמיד ואף שעמום רב.
ריבוי נושאים בפרשה אחת
לעיתים בפסוקים ספורים מופיעות בספר מצוות שונות ברצף אחת אחרי השנייהץ
מעורבות רגשית
מעורבות רגשית. ולכן ליצור אצלו הזדהות לחומר הנלמד ולאהבת המצוות והתורה. לעיתים קשה להמחיש ולפשט את המצווה בצורה שתהיה ברורה לתלמיד. (לדוגמא מצוות שילוח הקן במצווה זו יש צורך לעורר את הרגש האימהי אצל התלמידים ואת מידת הרחמנות של האדם על הציפור, וכך לקשר את המצווה לרגש)
לימוד היחידה ברמת לומד מבוגר
בפרשה הלכתית יש צורך למורה ללמד את הפרשה ביסודותיה, לכן צריך בקיאות בש"ס ופוסקים. בכל מקרה אפשר להיעזר בספרים כמו חינוך,רמב"ם.
השילוב בין תורה שבכתב לתושב"ע
על המורה להדגיש לתלמיד שלא ניתן ללמוד מתורה שבכתב בלבד, אלא יש צורך בשילוב משנה ש,ס ופוסקים ע"מ להוציא הלכה למעשה.
דוגמה ללימוד פרשה הלכתית:
"מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת"
פיסוק, חלוקה ליח' משמעותית
העתקה לאורך (שורה חדשה)
פתרונות לקשיים בלימוד פרשייה הלכתית
· לקשר לחיי התלמיד- לתת דוגמאות מחיי היום יום, למשל להביא קטעי עיתון שמוצג בהם סיפור אירוע שקשור לנושא הנלמד. חשוב שהתלמיד ידע איך זה מתקשר אליו. אפשרות נוספת לקשר- למצוא את הניגוד: המושגים : "עבד" "נזיר" הם מושגים שונים לגמרי ממה שהתלמיד מכיר מעולמו של הספרים והסרטים. יש אפשרות ללמוד "מתסכיתים" = סרטים קצרים שמסבירים מוסגים.
· אפשרות נוספת "עיבוי הכתוב" – הרחבת הכתוב בפסוק, והשלמת הידע ממקורות שונים. אפשר גם להמחיז את ההלכה
· פירוק הפסוק וההלכות (מדרשי הלכה).
· רצוי להיעזר ב"תורה תמימה", ס' החינוך.
· עיון יסוד בפירושו של רש"י, העתקת רש"י לחלקו ליחידות משמעות ולהבינו באופן משמעותי. מה קשה לרש"י מה התשובה וכו'.
שיטת ר' חייא (ג'יקסו=פזל)
שיטה זו באה ואומרת: אני עורך את רשימת התלמידים בכיתה מהחזק ביותר עד החלש, לפי סדר יורד על פי מבחן קודם. אני מחלק אותם לפי קבוצות הטרוגניות- בכל קבוצה יהיו תלמידים מכל הרמות השונות בכיתה. זה נקרא "קבוצות אם הטרוגניות". נותנים לקבוצות שמות, התלמידים לומדים לעבוד בקבוצות בצורה חברתית. אם למשל מלמדים את ארבעת השומרים, אחרי שיעור הקדמה עובדים לפי קבוצות, מפרקים את הקבוצה לארבעה כל חלק מתמחה בסוג מסוים של שומר. יוצא שעל כל שומר ישבו קבוצה של תלמידים שלומדים כל סוג של שומר, ואז כל אחד חוזר לקבוצת האם ולומדים ביחד את כל סוגי השומרים ע"י שכל אחד מלמד את ההתמחות שלו, לאחר מכן יהיה סיכום ובוחן. במהלך הלמידה יש כרטיסיות עבודה לקבוצות האם , עם שאלות שצריכים לענות עליהם במחברת. ניתן לסכם את הנושא ע"י הצגת מצגת, שמסדרת את העניינים ומאירה את עיני התלמידים, זה מקל עליהם לזכור את החומר. ההמחשה מאוד חשובה בלימוד פרשייה הלכתית.
מקרים נוספים שבהם כדאי לנקוט בשיטה זו: כאשר היחידה מודולארית ומשתנה ולא תלויה זה בזו.כל קבוצה מתמחה בנושא מסוים, ומעשירים איש את חברו. החסרונות: כל יחידת לימוד שהיא לא כזו השיטה לא תועיל.
השירה במקרא
השירה בתנ"ך,והוראתה. נביאים שנבואותיהם נכתבו כפי שניבאו נקראו "נביאי הכתב". מהן המקורות כשאני משתמש בהן כשאני מלמד שירה. "פרוזה"- קטע סיפורי שאינו שירה. בתוכנית הלימודים ישנם הדגשים ללימוד שירה. תפקידנו כמורים להביא את התלמידים לרגישות במציאת הקשר בין התוכן לצורה (צורת הכתיבה). האם במבנה הפנימי של הקטע יש מסר? הנצי"ב אומר שכל התורה נקרא שירה-"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" זו התורה, צורת הכתיבה של כל התורה היא שירה לפי פירוש זה. צריך לשים לב לכל הרמזים שהקב"ה מעביר לנו דרך השירה.
מאפייני שירה: מבנה (אריח ע"ג לבינה,או שני טורים), יש בה קצב ומקצב, צורות יחידאיות, מילים קשות, מאפיינים ספרותיים, תקבולות, חרוזים, פזמון, חזרות, תמצות המאורעות, דימויים.
שירה היא בד"כ ביטוי של רגשות עזים, התפרצות ספונטנית כתוצאה מסערת רגשות. אנו מנסים לחוש מה המשורר חש בשעת השירה. בשונה מפרוזה שנכתבת יותר בנחת. השירה מביעה דברים שהפרוזה לא מביעה לכן יש קשיים רבים יותר בלימוד שירה מאשר בלימוד פרוזה. לעיתים יש פרקים מקבילים שבאחד מסופר הסיפור ובשני הוא בא לידי ביטוי בשירה.
המבנה מסייע להבנת המילים הקשות.
תקבולת :"שמעו מלכים האזינו רוזנים"/ "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"-תקבולת ישרה. כאן רואים דוגמה למלה קשה "רוזנים" ובגלל התקבולת אני מבין שזה כמו מלכים.
תקבולת כיאסטית: "ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון"
חזרות . חרוזים. שפה מליצית ("יושבי על מדין"-אנשים פשוטים, "רכבי אתונות צחורות"- אנשים חשובים). דימויים ("מדוע אחרו פעמי מרכבותיו").
חלוקת שירה:
1. קריטריון של תוכן
2. קריטריון של בתים ופזמון
3. קריטריון של זמן
4. כל קריטריון אחר המוסבר ומוטעם כראוי.
לשון נופל על לשון-"גד גדוד יגודנו" "נחש הנחושת".
למבחן:
צריך ללמוד את פרשות יתרו ומשפטים (החלק היישומי יהיה משם), יהיו גם שאלות תוכן על תכנים שנלמדו בשיעור. שאלות בסגנון שכתוב במבחן לדוגמה. ההבדל הין נושא ("שירת הים") לרעיון מרכזי (הודאה להשם).לנסח מטרות מעשיות =אופרטיביות,ולא מטרות על כפי שמנוסח בתוכנית הלימודים. בחר מתוך הקטע מיומנות ולנסח מטרה לדוגמה :"התלמיד יבחין בין שתי תקבולות". שימוש בפרשנות. מטרה התנהגותית (מה מצופה מהתלמיד, כל הסוגים של המטרות): התלמיד יזהה, יבין
חלק ב'. מפעילויות למטרות.
יש פעילות ברמת התלמיד וצריך למצוא מתוך המשימה מהי המטרה הלימודית במשימה.
תוכנית הלימודים
מדוע דוחים את לימוד חומש ויקרא? חומש קשה. לפי הרצף הכרונולוגי שייך ש"במדבר" יוקדם ל"ויקרא".
חשוב שבכיתה ד' כשלומדים את ספר במדבר ויהושע יחדיו, ילמדו רק תורה בהתחלה עד פרק כ' ואז נתחיל ללמד יהושע. למה? כי תפיסת הזמן של התלמיד חלשה, ועלול להיווצר אצלו בלבול בזמנים (כניסה לארץ ויציאת מצרים). בפרק כ' מסופר על הכניסה לארץ ובספר יהושע כבר מסופר ההמשך כך לא ייווצר בלבול. וכן לימוד הפרשות ההלכתיות ידחה לאמצע כיתה ד' ולא לראשיתו ע"מ שיספיקו להגיע מבחינה כרונולוגית לכניסה לארץ.
כל שעה שבועית זה 30 שעות שנתיות, צריך לפי כמות השעות להחליט איך ללמד: בקיאות / אקסטנסיבי (נושאים מרכזיים, פרקים חשובים)/אינטנסיבי (עיון, פרשנות,מקבילות). וגם איך לחלק את ההספקים.
בלימוד פרשות הקורבנות נתמקד בעיקר בחטאת ואשם, שהרי אם יבנה ביהמ"ק זה יהיה הדבר הראשון שקולם יצטרכו להקריב. נעדיף ללמד בצורה אקסטנסיבית בכיתה ה' כדי להיות מחובר אליהם, לקורבנות , למוסגים המרכזיים, אני רוצה שהתלמיד ידע מה זה חובה/ נדבה, קודשי קודשים/ קודשים קלים, זבח/מנחה. השפת אמת אומר שבמלים "שמע...אחד" רמוז כל הקורבנות.
יש פרשיות שיש בהם בעיות מכמה סיבות: בעיות מוסריות, בינו לבינה, סטייה מההלכה. "עלי קיללתך בני" (רבקה) "עלי היו כולנה" (יעקב)- עלי ר"ת עשיו לבן יוסף.
מה היתרונות בפעילות? התלמידים פעילים ולא פסיביים, יש התאמה ליכולת של התלמיד, צריך שהדף עבודה לא יהיה שיגרתי , צריך איזה אתגר רוחני שיהיה לתלמיד כיף לעבוד. לא סתם איתור פרטים אלא דרישת עיון והתמודדות מהתלמיד. סוד ההצלחה זה הגיוון ככול שתהיה יותר מפתיע יותר מגרה יותר מעניין כך תצליח. הפעילות צריכה להיות ברורה, מממשת את המטרות, מתאימה לרמות השונות.
למשל : "חלק את הפרק לחלקים". אפשר לומר להם חלק את הפרק לארבעה חלקים (כבר נתתי לו את מספר החלקים). אפשר לומר להם מהם חלקי הפרק והם רק יתנו כותרת לכל פרק.
בהתאמת דף עבודה לרמות שונות אפשר לחלק שאלות רשות וחובה. או לחלק את הכיתה לקבוצות לפי רמות ולכל קבוצה דף עבודה
למשימת "תן כותרת"- האפשרויות להתאמת הרמה: תן כותרת. חפש ביטוי מהקטע שישמש כותרת. בחר כותרת מתוך שלוש ההצעות ונמק.
למבחן: חלק פרשה הלכתית, חלק פרשה סיפורית, שימוש בנלמד בקורס. היישום בקטע שלא נלמד יהיה מפרשות "יתרו" ו "משפטים".
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'moreshetyaakov' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-moreshe...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-moreshetyaakov+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/moreshetyaakov?hl=iw.